תלה אדם על מנוף ורשיונו נשלל
בטיחות בעבודה לפני מספר שבועות התקבלה הודעה במינהל הבטיחות של אזרח שצילם מהלך מסכן חיים של עגורנאי. בסרטון שצולם רואים בבירור אדם עומד על פיגום זיזי שקשור אל עגורן צריח באמצעות שרשרת, והפיגום נמצא קשור רק לעגורן צריח בלבד. האדם עמד על הפיגום בגובה רב, תלוי בין שמיים לארץ, באופן בו הפעלת העגורן נעשתה בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה. מפקחי מינהל הבטיחות בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה הגיעו מיד לאתר הבנייה ברחוב יפה נוף 2 בעיר אשקלון (קבלן מבצע יורו ישראל) וערכו תחקיר ובירור מקיף. בבירור השתתפו מנהל העבודה באתר והעגורנאי באתר. העגורנאי הודה מיד כי הוא עבד על העגורן והודה בביצוע העבירה, מפקחי מינהל הבטיחות הטילו צו בטיחות מיידי והרחיקו את העגורנאי מהאתר ואסרו על המשך עבודתו באתר. מקור: דוברות משרד העבודה והרווחה היות שעבירה בטיחותית מהותית מעידה לרוב על אקלים בטיחותי בעייתי באתר הנבדק, בנוסף לבירור בוצע ביקור פיקוח מקיף באתר ואכן נתגלו בו ליקויי בטיחות שונים לרבות: אי גידור משטחי עבודה בהם קיימת סכנת נפילה לעומק 2 מטרים ויותר, פתחים במספר מקומות, בעיות שונות בפיגומים, סולמות לא תקינים באתר, תאורה חסרה ואי נוכחות מנהל העבודה בזמן האירוע. בעקבות האירוע, רשיונו של העגורנאי נשלל ל-4 חודשים, וזאת לאחר מיצוי הליך הבירור ולאחר שניתן לו הזכות לטעון כנגד. רשיונו של העגורנאי נשלל מחודש ספטמבר ועד ינואר 2020. כמו כן, ננקטו פעולות נוספות, בין היתר: בעלי חברת יורו ישראל גב' עפרה חדד והממונה על הבטיחות של החברה מר יעקב ישראל הוזמנו לשיחת בירור במשרדי מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, הובהר למנהל העבודה כי המכתב נכנס לתיקו האישי כאזהרה חמורה, הובהר לגב' עפרה חדד שבמידה ותתבצע באחד מאתרי החברה הפרה נוספת של תקנות הבטיחות בעבודה, הנושא יועבר להמשך טיפולו של רשם הקבלנים. במשרד העבודה והרווחה מציינים כי "המשרד ממשיך להיאבק בתאונות הבנייה ונוקט יד קשה כנגד כל מי שיפר את הוראות הבטיחות לאחר שנים של הזנחה של תחום הבטיחות בבנייה, המשרד יזם פעולות חיוניות כדי לאסדר את תחום הבטיחות בבנייה, בין היתר: אסרנו על עבודת בני נוער באתרי בנייה, העברנו את תחום רשיונות העגורנאים ממשרד התחבורה למשרד העבודה, הנפקנו רשיונות קשיחים לעגורנאים, העברנו את התקנה המחייבת מינוי עוזרי בטיחות למנהלי העבודה באתרי בנייה גדולים, הגברנו מבצעי אכיפה נרחבים וממוקדים, וסגרנו אתרים בצווי בטיחות ללא הגבלת זמן ועד לתיקון הליקוים".
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
רובוט לוחם (גרוק)עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים
איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?
הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.
זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.
חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.
ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה
- מהפכה סינית: רובוט הומנואידי בפחות מ־6,000 דולר
- מי מרוויח מה-AI? רמז: אלו הם לא העובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.
