מנוף אתר בנייה עגורן נדלן נדל"ן
צילום: דוברות המשטרה

תלה אדם על מנוף ורשיונו נשלל

לפני מספר שבועות התקבלה הודעה במינהל הבטיחות של אזרח שצילם אדם על פיגום, תלוי בין שמיים לארץ בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה
ערן סוקול |
נושאים בכתבה בטיחות בעבודה

לפני מספר שבועות התקבלה הודעה במינהל הבטיחות של אזרח שצילם מהלך מסכן חיים של עגורנאי. בסרטון שצולם רואים בבירור אדם עומד על פיגום זיזי שקשור אל עגורן צריח באמצעות שרשרת, והפיגום נמצא קשור רק לעגורן צריח בלבד. האדם עמד על הפיגום בגובה רב, תלוי בין שמיים לארץ, באופן בו הפעלת העגורן נעשתה בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה.

 

מפקחי מינהל הבטיחות בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה הגיעו מיד לאתר הבנייה ברחוב יפה נוף 2 בעיר אשקלון (קבלן מבצע יורו ישראל) וערכו תחקיר ובירור מקיף. בבירור השתתפו מנהל העבודה באתר והעגורנאי באתר.

העגורנאי הודה מיד כי הוא עבד על העגורן והודה בביצוע העבירה, מפקחי מינהל הבטיחות הטילו צו בטיחות מיידי והרחיקו את העגורנאי מהאתר ואסרו על המשך עבודתו באתר.

 

מקור: דוברות משרד העבודה והרווחה

היות שעבירה בטיחותית מהותית מעידה לרוב על אקלים בטיחותי בעייתי באתר הנבדק, בנוסף לבירור בוצע ביקור פיקוח מקיף באתר ואכן נתגלו בו ליקויי בטיחות שונים לרבות: אי גידור משטחי עבודה בהם קיימת סכנת נפילה לעומק 2 מטרים ויותר, פתחים במספר מקומות, בעיות שונות בפיגומים, סולמות לא תקינים באתר, תאורה חסרה ואי נוכחות מנהל העבודה בזמן האירוע.

בעקבות האירוע, רשיונו של העגורנאי נשלל ל-4 חודשים, וזאת לאחר מיצוי הליך הבירור ולאחר שניתן לו הזכות לטעון כנגד. רשיונו של העגורנאי נשלל מחודש ספטמבר ועד ינואר 2020.

 

כמו כן, ננקטו פעולות נוספות, בין היתר: בעלי חברת יורו ישראל  גב' עפרה חדד והממונה על הבטיחות של החברה  מר יעקב ישראל הוזמנו לשיחת בירור במשרדי מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, הובהר למנהל העבודה כי המכתב נכנס לתיקו האישי כאזהרה חמורה, הובהר לגב' עפרה חדד שבמידה ותתבצע באחד מאתרי החברה הפרה נוספת של תקנות הבטיחות בעבודה, הנושא יועבר להמשך טיפולו של רשם הקבלנים.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.68%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.