תלה אדם על מנוף ורשיונו נשלל
בטיחות בעבודה לפני מספר שבועות התקבלה הודעה במינהל הבטיחות של אזרח שצילם מהלך מסכן חיים של עגורנאי. בסרטון שצולם רואים בבירור אדם עומד על פיגום זיזי שקשור אל עגורן צריח באמצעות שרשרת, והפיגום נמצא קשור רק לעגורן צריח בלבד. האדם עמד על הפיגום בגובה רב, תלוי בין שמיים לארץ, באופן בו הפעלת העגורן נעשתה בניגוד לתקנות הבטיחות בעבודה.
מפקחי מינהל הבטיחות בזרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה הגיעו מיד לאתר הבנייה ברחוב יפה נוף 2 בעיר אשקלון (קבלן מבצע יורו ישראל) וערכו תחקיר ובירור מקיף. בבירור השתתפו מנהל העבודה באתר והעגורנאי באתר.
העגורנאי הודה מיד כי הוא עבד על העגורן והודה בביצוע העבירה, מפקחי מינהל הבטיחות הטילו צו בטיחות מיידי והרחיקו את העגורנאי מהאתר ואסרו על המשך עבודתו באתר.
- הסכם מיוחד בענף הבנייה - שכר המינימום יעלה ל-6,300 שקל
- מחדל הבטיחות בענף הבנייה: 3 כתבי אישום נגד 6 קבלנים ומנהלי עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: דוברות משרד העבודה והרווחה
היות שעבירה בטיחותית מהותית מעידה לרוב על אקלים בטיחותי בעייתי באתר הנבדק, בנוסף לבירור בוצע ביקור פיקוח מקיף באתר ואכן נתגלו בו ליקויי בטיחות שונים לרבות: אי גידור משטחי עבודה בהם קיימת סכנת נפילה לעומק 2 מטרים ויותר, פתחים במספר מקומות, בעיות שונות בפיגומים, סולמות לא תקינים באתר, תאורה חסרה ואי נוכחות מנהל העבודה בזמן האירוע.
בעקבות האירוע, רשיונו של העגורנאי נשלל ל-4 חודשים, וזאת לאחר מיצוי הליך הבירור ולאחר שניתן לו הזכות לטעון כנגד. רשיונו של העגורנאי נשלל מחודש ספטמבר ועד ינואר 2020.
כמו כן, ננקטו פעולות נוספות, בין היתר: בעלי חברת יורו ישראל גב' עפרה חדד והממונה על הבטיחות של החברה מר יעקב ישראל הוזמנו לשיחת בירור במשרדי מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה, הובהר למנהל העבודה כי המכתב נכנס לתיקו האישי כאזהרה חמורה, הובהר לגב' עפרה חדד שבמידה ותתבצע באחד מאתרי החברה הפרה נוספת של תקנות הבטיחות בעבודה, הנושא יועבר להמשך טיפולו של רשם הקבלנים.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- חנוכה באוויר: כ-508 אלף נוסעים צפויים לעבור בנתב״ג
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
