השכר הממוצע במשק טיפס ל-10,449 שקלים, אבל יש כוכבית צורמת

יוסי פינק | (17)
נושאים בכתבה שכר ממוצע

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום נתונים לפיהם השכר הממוצע במשק למשרת שכיר ממשיך לטפס ובחודש מארס עמד כבר על 10,449 שקלים. מדובר בעלייה של 5% בחישוב שנתי במחירים שוטפים.

הדבר ללא ספק מעיד על עוצמתו של שוק העבודה כאשר רק היום התייחסה לכך הנגידה פלוג כשאמרה כך: "שיעור האבטלה בשפל, שעור התעסוקה בשיא, ומעניין לציין שהנתונים האלה מתבטאים גם בשיפור מצבן של האוכלוסיות החלשות יותר, למשל, השיפור בנתוני האבטלה והתעסוקה בשנה האחרונה היה גבוה במיוחד בקרב קבוצת האוכלוסייה של בעלי השכלה נמוכה". עוד אמרה פלוג כי "גם השכר במשק ממשיך לעלות, ובמגזר העסקי קצב עליית השכר הריאלי האיץ בשנה האחרונה לשיעור של כ-3.5%. בחלק מהענפים וממשלחי היד מסתמן מחסור של ממש בעובדים, המעיב על היכולת להמשיך ולהרחיב את הפעילות הכלכלית. השילוב של עליית השכר עם הגידול בתעסוקה מתבטאים בעלייה חדה יחסית בהכנסה מעבודה."

ועדיין, צריך לציין כי לפי ניתוח הלמ"ס, 66.1% מכלל השכירים נמצאים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר נמוך מהשכר הממוצע של כלל המשק. כלומר מרבית השכירים משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק. מספר משרות השכיר במשק טיפס ב-0.4% בחישוב שנתי ועמד בחודש מארס על 3.54 מיליון, וזה אומר ש-2.34 מיליון שכירים משתכרים שכר נמוך מהשכר הממוצע.

אפשר לציין גם כי בשנת 2016 שיעור השכירים שהשתכרו מתחת לשכר הממוצע במשק עמד על 65.9% ובשנת 2015 השיעור הזה עמד על 65.6% כלומר יש גידול עקבי בשיעור המשתכרים מתחת לשכר הממוצע במשק. לחצו בפינה הימנית כדי להגדיל את הגרפים:

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    פסטרנק 13/06/2017 09:45
    הגב לתגובה זו
    תבחרו בתשובה הנכונה ותזכו בחשמל חינם לחודש א. 24 אלף לחודש ב. 18 אלף לחודש ג. 10 אלף לחודש
  • 10.
    איציק 10/06/2017 23:23
    הגב לתגובה זו
    לא קונים ולא שוכרים דירה במחיר בועה
  • 9.
    מתחת לממוצע 08/06/2017 14:38
    הגב לתגובה זו
    מידע ותקשורת - לא ברור לי אם הכוונה להייטק, חברות הסלולר או מי בדיוק אבל נניח שזה ענף ההייטק שמהווה אפיק ייצוא מרכזי אז דיינו. שירותים פיננסיים וביטוח = בנקים וחברות הביטוח שחוגגים עלינו מאז ומעולם. על חברת החשמל לא צריך להרחיב, מים+ביוב זה החברות קומבינה שמחזיקות מערך בירוקרטי מנופח ללא הצדקה ואין להן תחרות. מינהל מקומי/ציבורי ובט"ל = עובדי מדינה ורק ועכשיו מגיעה התעשיה ואחריה כל בעלי המקצועות, שלא להזכיר חלילה את עובדי החינוך או הבריאות. בושה שאלו הן מדרגות השכר בישראל.
  • 8.
    "מרבית השכירים משתכרים פחות מהשכר הממוצע" זו ההגדרה (ל"ת)
    של שכר ממוצע 07/06/2017 18:02
    הגב לתגובה זו
  • אלי 09/06/2017 15:20
    הגב לתגובה זו
    קשה לקבל תמונה ברורה מהמספרים שפורסמו כי יש רבים שאינם עובדים במשרה מלאה ורבים שמקבלים השלמת שכר וקצבאות.
  • 7.
    מוטי 07/06/2017 17:26
    הגב לתגובה זו
    קול מדיבה תעסוקה דלת מיסטובבת תעסוקה גיזענית צרך להעמיד את הקודקוד לדין
  • 6.
    נו באמת....נו באמת....אין מצב. (ל"ת)
    נ 07/06/2017 16:42
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עיוות 07/06/2017 16:34
    הגב לתגובה זו
    מי שלא עובד בהיטק או במגזר הציבורי המנופח קרי נמלים,חח"י,מקורות וכו' כמובן שדור ד כבר לא מה שהיה מתקשה לחצות את רף ה40-50 שקל לשעה. השכר נשחק מאוד בשנים האחרונות והפנסיות בריבית אפס פשוט מזעזעות. כמובן שלביבי-יהיר-הרצוג אין כח לעצור את השחיתות הציבורית. חייבים לעשות צעד שמי שלא עובד במגזר הציבורי ומרוויח עד 55 שקל לשעה ולא נהנה מקביעות ביגוד וכו' יכול לקבל החזר על חלק מהריביות שמשלם על הפק"מ,ני"ע וכו' חייבים לעצור את ההפליה!!!
  • 4.
    מור 07/06/2017 15:15
    הגב לתגובה זו
    באתי בשמחה למנהל הבנק שיעלה לי את גובה האשראי לפי הממוצע שאני מרוויחולא מבין למס סרב הרי הלמס החליט שזה מה שאני מרוויח
  • 3.
    יובל 07/06/2017 15:13
    הגב לתגובה זו
    השכר הממוצע לא מעיד על שום דבר והוא לא יותר מנתון עזר. הנתון החשוב שהלמ"ס בעקביות מחליט לא למדוד/לפרסם הוא השכר החציוני במדינה, שיעיד על המצב החמור פה.
  • אייל 07/06/2017 17:00
    הגב לתגובה זו
    בכתבה היה צריך לציין גם את נתון השכר החציוני, אך גם הוא עלה.
  • 2.
    מה השכר החציוני?כמה מהשכירים מרווחים פחות מהשכר החציון? (ל"ת)
    שמואל הנביא 07/06/2017 14:45
    הגב לתגובה זו
  • מייק 07/06/2017 15:01
    הגב לתגובה זו
    50% מרויחים פחות מהשכר החציוני ??
  • 1.
    כוכבית צורמת 07/06/2017 14:29
    הגב לתגובה זו
    קיימת דווקא מגמת שיפור. כלומר, ירידה בשיעור האי שוויון במשק. צריך לשים כוכבית צורמת לכתבות שלכם שמנסות להוציא משהו רע גם מנתון חיובי.
  • מרק 07/06/2017 15:05
    הגב לתגובה זו
    מה חיובי כל הממוצע הזה הוא בלו1נעשה ממוצע פשוט יותר אני מרוויח לצורך העניין6000 שקל המנכל שלי 104000 שקל הממוצע 55000 שקל בפועל לא גומר או יותר נכון לא מתחיל את החודש2צריך לזכור שהכל ברוטו
  • כוכבית צורמת 07/06/2017 16:57
    שאם בעבר הרווחת 6000 והבוס 104,000 והממוצע היה 55,000 היום אתה מרוויח 7,000 והבוס 105,000 והממוצע 56,000. הממוצע עלה והפער בנך לבין הבוס שלך הצטמצם באופן יחסי. עדיין יש פערים אבל צריך להסתכל על המגמה ! נ.ב תבקש העלאה מהבוס שלך...
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.