כך סחטו מכם היום מעל 70 אלף 'לייקים' לפוסט מטעה - על הגב של חיילי צה"ל
הפייסבוק זה עולם ומלואו, כולם נמצאים שם - וכפתור ה'לייק' הוא השליט. אבל לפעמים הגולשים פשוט מנוצלים בצורה צינית, זה מה שקרה היום (יום ב') בעמוד של X פקטור ישראל.
וזה הסטטוס שעלה היום בעמוד של התכנית לקראת השעה 13:00: "סיימון קאוול האגדי!!! תרם בימים האחרונים 150 אלף דולר לצה"ל. מחמם את הלב".
האמת, זה לגמרי נשמע מחמם את הלב, אם זה היה נכון. אבל זה לא נכון. כלומר קאוול אכן תרם 150 אלף דולר, אבל זה היה לפני כמעט שנה באירוע נוצץ של ה-FIDF שאירח חיים סבן בארה"ב שסך התרומות בו הסכמו ב-12 מיליון פאונד לטובת חיילי צה"ל.
אמת או שקר, תוך זמן בלתי נתפס צבר הסטטוס של 'X פקטור' בעניין סיימון קאוול כמעט 70 אלף לייקים!!! ואז הם הבינו שמישהו מתחיל להבין משהו - והם עדכנו את הסטטוס והורידו את ה"תרם בימים האחרונים".
עכשיו זה רק "תרם כמעט 150 אלף דולר לצה"ל,. אבל 70 אלף איש שעשו לייק לסטטוס הזה כבר חושבים את מה שהם חושבים ויספרו לחברים שלהם שסיימון כנראה כל כך רצה לעזור בימים של מלחמה - שהוא ישר התיישב לכתוב צ'ק שמן לטובת חיילי צה"ל האהובים.
- ספין? ישראל לא תשתתף באירוויזיון בגלל בעיות אבטחה של השב"כ
- ערוץ 13 יאבד את אירוויזיון? תאגיד השידור הודיע כי יצא למכרז חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
'X פקטור ישראל' מרוויחה על הדרך חשיפה מטורפת בפייסבוק, והכל על סיפור מטעה. כל הכבוד לקאוול שתרם 150 אלף דולר, באמת (ולא בציניות). אבל יש דברים שלא עושים - ובאקס פקטור ישראל חייבים לכם התנצלות.
מ'רשת' נמסר בתגובה: "הפוסט נכתב במטרה לעודד ולחזק את הציבור בימים אלה. אנו מתנצלים אם נוצרה אי הבנה באשר למועד קבלת התרומה".
הנה הסטטוסים - לפני ואחרי העריכה:
והנה הסטטוס כפי שהוא מופיע עכשיו, אחרי העריכה:
- 8.א.פ 23/07/2014 13:58הגב לתגובה זוזה אולי לא מדוייק בול עם המילים ימים האחרונים אבל מי שמכם לקבוע מה הכוונה במילה האחרונים? בראיה של מילניום, 364 ימים יכול להחשב ימים אחרונים.
- 7.אז נתתי לו לייק, ביג דיל...... בנאדם טוב (ל"ת)עידו 23/07/2014 09:55הגב לתגובה זו
- 6.חיים צרפתי 22/07/2014 17:08הגב לתגובה זותרם לא תרם לא נורא.עצם זה שהוא ידיד ישראל שווה יותר מהסכום הנקוב
- 5.אורי 22/07/2014 08:50הגב לתגובה זורק הרייטינג והכסף משחקים - בושה למנהלי, מפיקי, יוצרי רשת
- 4.תמיד יהי יהודי שיעשה כסף מדם (ל"ת)ציניקן 21/07/2014 19:02הגב לתגובה זו
- 3.נו אז מה כמו כל עיתון גם אתם משנים כותרות אחרי פרסום (ל"ת)TSABEAT 21/07/2014 18:40הגב לתגובה זו
- 2.שיידי 21/07/2014 17:46הגב לתגובה זוא, מה כל כך אגדי בפוץ הזה וב-מה בדיוק זה תורם לפאקן אקס פקטור הישראלי? הוא גיבס א פאק?
- 1.תומר 21/07/2014 17:42הגב לתגובה זומה זה משנה אם היה לפני חצי שנה או שנה??? מה קרה?? הוא חייב לתרום???? תפנו בבקשה לאורלי ויינרמן/אורנה בנאי/חנין זועבי/ שיתרמו גם
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
