האנליסטים לא אופטימים: "דוחות סלקום ברבעון הבא צפויים להיות חלשים יותר"

אמיר אדר: "התוצאות של סלקום כמו גם של קודמתה פלאפון מחזקות את הערכותינו המוקדמות כי שחיקת המרווחים עדיין טרם הסתיימה"
ערן צחי |

התוצאות החלשות שפירסמה הבוקר חברת הסלולר סלקום הפתיעה לרעה את האנליסטים, שאומנם הפחיתו את התחזיות המוקדמות שלהם אבל מסתבר שהם לא ציפו שהדו"ח יהיה חלש עד כדי כך. אף לא אחד מהאנליסטים העריך שחברת הסלולר הגדולה בישראל תסכם את הרבעון ברווח נקי הנמוך מ-200 מיליון שקל.

ערן יעקובי סמנכ"ל המחקר של בית ההשקעות דש ברוקראז' הגיב לדו"ח ואמר כי "התוצאות נמוכות מהציפיות המונמכות ממילא ומיותר לציין כי מגמות הרבעונים האחרונים ממשיכות ביתר שאת גם בדו"חות אלה".

גם לגבי ההמשך נראה כי יעקובי לא אופטימי "קל לא הולך להיות. הרבעון הרביעי הולך להיות עוד פחות טוב גם עקב השפעת העונתיות". עוד מוסיף ליכט "אנו מעריכים כי הרבעון הקרוב יהיה חלש אפילו יותר. אנחנו עדיין בהמלצת הפחת".

אבל בשורה תחתונוה יעקובי מעדיף בצורה מובהקת את ענף התקשורת "לא הבנקים, לא הביטוח ולא הרבה ענפים אחרים ייתנו תשואה כזו בשנה הבאה. אנו ממשיכים להעדיף את ענף התקשורת עם משקל יתר לענף כולו"

אורי ליכט מנהל המחקר של אי.בי.אי מציין כי "סלקום הציגה דוח חלש נוסף כזה שממחיש את השינויים המשמעותיים שעוברים על התעשייה. ירידה של 27% בהכנסות משירותים היא דרמה ענקית כיוון שהרווחיות השולית על ההכנסות מתחום השירותים היא כמעט 100% ולכן ירידה בהכנסות מתגלגלת עד השורה התחתונה".

אמיר אדר, מנהל מחלקת המחקר של מגדל שוקי הון: "סלקום פרסמה תוצאות חלשות שמתחת לצפי שלנו, וזאת עקב שחיקה גבוהה מהצפי במרווח הגולמי. מגמה הקיימת כאמור בכלל הענף עקב מלחמת המחירים במהלך המחצית הראשונה של השנה.לפני כחודש הפחתנו מחיר יעד לסלקום לכ- 82 שקל ולפי שעה איננו משנים הערכה זו. התוצאות של סלקום כמו גם של קודמתה פלאפון מחזקות את הערכותינו המוקדמות כי שחיקת המרווחים עדיין טרם הסתיימה".

האנליסט רמי רוזן מהראל פיננסים מצטרף לדעה הרווחת: "ברבעון הרביעי החולשה תימשך על רקע כניסת התחרות מהמפעילים הוירטואליים והן יהיו חלשות יותר, כאשר כניסת רמי לוי לשוק הסולר צפויה כבר בחודש הנוכחי"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

בנקים
צילום: אילוסטרציה

הבנקים גובים פי 6 ריבית על מינוס בעו"ש מאשר על יתרת זכות

לפי נתוני בנק ישראל, הריבית שהבנקים גובים מהציבור על מינוס היא פי 6 מהריבית שהבנקים משלמים לציבור על יתרת זכות; גם ההשוואה בין פיקדונות להלוואות מראה פער עצום לטובת הבנקים; ואיפה הפיקוח? 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנקים

רק אתמול התכנסה ועדת המשנה לתחרות ושירות ללקוח במערכת הבנקאית של ועדת הכלכלה לדיון מיוחד אודות הגברת התחרות במערכת הבנקאית, עם כותרות כמו "בעוד זמן לא רב נפתח את הדלת ל-7-8 בנקים חדשים", ו-"“אם אנחנו רוצים לראות תוצאות, צריך דוח אמיץ שמביא 7 בנקים בשנה, לא בנק אחד כל שבע שנים", והנה היום מפרסם בנק ישראל נתונים שמראים עד כמה הסקטור הבנקאי בישראל פועל ברווחיות בלתי נתפסת. 

לפי הנתונים שפירסם בנק ישראל, יתרות העו"ש באוגוסט נותרו זהות במהלך החודש האחרון והן עומדות על סכום אדיר של כ-232 מיליארד שקל. מתוך הסכום האדיר הזה, רק 5.3% נושא ריבית שהממוצע שלה הוא 1.9% בלבד. לעומתם, כמובן ש-100% מהחשבונות עם יתרות חובה (מינוס) משלמים ריבית ממוצעת של כ-12%. אם המספרים לא היו ברורים, עד כה, הציבור משלם לבנקים פי 6 ריבית מאשר הבנקים משלמים לציבור. סכום יתרות העו"ש בחובה הוא 9.5 מיליארד שקל. 


               ריביות על עו"ש ביתרת זכות

במלים פשוטות, אם מחסרים מיתרות הזכות את יתרות החובה, רואים שלמערכת הבנקאית יש יתרה של כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור. חישוב פשוט של הריביות הממוצעות נותן לנו שהבנקים משלמים על היתרה האדירה הזו (שאיתה הם יכולים להשקיע ולייצר הכנסות) ריבית של בסך הכל כ-233 מיליון שקל, ואילו על יתרות החובה גובים 1.14 מיליארד שקל בריבית. נחסר את מה שהבנקים משלמים על היתרה בסכום שהוא גובה על חובה ונקבל נתון שמראה שלא רק שהבנקים אינו משלמים ריביות עבור כ-222.5 מיליארד שקל של כספי ציבור, אלא שהם מרוויחים עליהם כ-900 מיליון שקל

ניתן לשאול מדוע שהציבור ישאיר סכומים כאלה בחשבונות העו"ש, אבל זוהי שאלה אחרת, והמצב בפיקדונות מול הלוואות אינו שונה מהותית, אבל עצם העניין הוא המנגנון שבו הציבור משלם לבנקים תמיד, ואילו הבנקים אינם משלמים לציבור כמעט כלל. וזהו רק נתון אחד שדרכו ניתן להבין עד כמה הרווחים של הבנקים עצומים. 

כמובן שיש הבדלים בין הבנקים השונים, הן ביתרות זכות והן ביתרות החובה, וההפרשים הגדולים הם בעיקר בין הבנקים הגדולים לקטנים. כפי שניתן לראות בתרשימים.