המיעוט קובע: דרמה באמת מיחשוב, חידוש הסכם השכר סוכל - כל הבכירים התפטרו
הבעייתיות באישור תנאי כהונה של בעלי עניין בחברה ציבורית שהינם גם נושאי משרה ידועה לכולם ולכן רשות ניירות ערך קבעה תקנות לפיהן בעלי מניות מהציבור יצטרכו לאשר את תנאי העסקתם. הליך זה, בו אסיפות בעלי מניות נותנים הכשר למשכורות ודמי הניהול של בעלי העניין, בדרך כלל עובר חלק אבל ממש לא תמיד.
במספר דיווחים נפרדים שהוציאה אתמול א.מ.ת מיחשוב, חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב, מסרה החברה על התפטרות כל בעלי העניין בחברה שהינם נושאי משרה: יעקב ולטר שהינו מנהל פיתוח עסקים ואחראי על נושא מע' מידע, יגאל שפר שהוא מנהל הכספים, ראובן שריפט המנהל הטכני ושרגא שחק מנהל פיתוח עסקים וקשרים עם משקיעים.
כל הארבעה הינם בעלי עניין בחברה והינם דירקטורים בה: שרגא שחק (19.9%) משמש גם כיו"ר הדירקטוריון, יעקב ולטר (18.4%), ראובן שריפט (12.3%) ויגאל שפר (9.5%).
הסכם ההעסקה פג
בארבעת הדיווחים שהוציאה אמת נכתב: "לא עלה בידי החברה ובעלי השליטה בחברה להגיע להסכמה עם חלק מבעלי המניות של החברה, בדבר תנאי הכהונה וההעסקה של בעלי השליטה בחברה עמם הוא נמנה ועל כן תבוא כהונתו בחברה לסיומה". נציין, כי כל אחד מבעלי המשרה חייב במתן הודעה מוקדמת של 120 יום ולכן התפטרותם תיכנס לתוקף ב-19 לפברואר 2012.
מבדיקה שערך Bizportal עולה כי מאחורי ההתפטרות המפתיעה של בעלי המשרה הבכירה בא.מ.ת. מיחשוב עומד פקיעת תוקף הסכם תנאי העסקתם של בעלי העניין שאושר ע"י באסיפת בעלי מניות ב-5 באוגוסט 2004.
תקנות רשות ניירות ערך קובעים כי תנאי כהונתו והעסקתו של נושא משרה בחברה ציבורית שהינו בעל שליטה באותה חברה דורשים אישור משולש של ועדת ביקורת, דירקטוריון ואסיפה כלכלית של בעלי מניות שאינם בעלי "עניין אישי". לכן, אחרי שעברו את משוכת ועדת הביקורת ואישור הדירקטוריון בו הם חברים בעצמם צריכה החברה להודיע על כינוס אסיפת בעלי מניות לאישור התנאים.
מניין קולות הרוב באסיפה צריך לעמוד באחד מהתנאים הבאים: לפחות חצי מכלל הקולות של בעלי המניות שאינם נגועים יצביעו בעד; סך הקולות המתנגדים מקרב בעלי המניות המתנגדים, לא יעלה על שיעור של אחוז אחד מכלל זכויות ההצבעה בחברה.
בפסגות מתנגדים?
בחברת א.מ.ת. מיחשוב מחזיקים מלבד נושאי המשרה בין היתר גם אלפא ערך 1 (8.95%), קרן השקעות פרטית המנוהלת ע"י גבי דישי ומיכאל וייס, ופסגות (6.67%) דרך קופות הגמל וקרנות הנאמנות של בית ההשקעות שבשנים האחרונות התפרסם בזכות מדיניות האקטיביסטית שלו. כך שבפועל מי שיטה את הכף בהחלטה לאשר יהיו גופי אלו שמחזיקים יחדיו ב-15.62% מהון המניות (כ-53% מההון הלא מוחזק ע"י בעלי מניות נגועים). עוד נציין, כי מה-28 באפריל האחרון מקטין פסגות את החזקותיו בחברה ומנגד מסוף חודש מאי מגדילים באלפא את החזקתם.
לצורך אישור העסקתם הייתה אמורה החברה להוציא הודעה בדבר כינוס אסיפה כללית של בעלי המניות אליה היא הייתה מצרפת את חוות הדעת של ועדת ביקורת והמלצות הדירקטוריון. בכך שלא פעלה כך והודיעה על התפטרותם של ארבעת נושאי המשרה הבכירים בחברה מלבד המנכ"ל (שאינו בעל עניין) חשפה החברה את התנהלותה מול הגופים המוסדיים בה בעצם ניסתה לקבל רוב לאישור האסיפה טרם כינוסה. מאחר והגופים סירבו, התפטרו כל בעלי העניין.
ע"פ הסכם העסקה הקודם של בעלי העניין זכאים שרגא שחק, יעקב ולטר ויגאל שפר כל אחד לשכר חודשי בסך של 67,281 שקלים צמוד למדד ובתוספת של 5% בכל שנה. היו"ר, ראובן שריפט, מקבל שכר בסך של 20,528 שקלים. בנוסף מקבלים כל בעלי העניין את כל התנאים הסוציאלים: 15.8% הפרשה לביטוח מנהלים בגין פיצויי פיטורים, תגמולים ואבדן כושר עבודה ו-7.5% מהשכר החודשי לקרן השתלמות וכן תשלומים לביטוח לאומי.
אך כאן לא מסתיים השכר של בעלי העניין. כל בעל שליטה, למעט ראובן שריפט, זכאי למענק שנתי בשיעור של 1% מרווחי החברה לפני מס ולמענק נוסף של 2.75% מההפרש שבין הרווח השנתי לפני מס לבין רווח הבסיס שנקבע על 16 מיליון שקלים לפני מס.
א.מ.ת. מיחשוב נסחרת בבורסה באחד העם משנת 1993 והיא סיימה את הרבעון השני של 2011 עם רווח של 7.5 מיליון שקלים על הכנסות בסך 247 מיליון שקלים. בשנת 2010 הסתכמו מכירות החברה ב-393 מיליון שקלים והרווח הנקי עמד על 10.2 מיליון שקלים.
החברה עוסקת בתחום פתרונות עסקיים וטכנולוגיים לתשתיות מחשוב (תוכנה וחומרה) ומתמחה ביבוא, שיווק והפצה של מערכות מחשוב של החברות המובילות בעולם IBM, HP, אורקל, דל ועוד. מתחילת השנה עלתה מניית החברה ב-24% והיא נסחרת היום לפי שווי של 96.5 מיליון שקלים.
עכשיו ניתן רק להמתין ולראות האם מדובר בלחץ אותו מפעילים בכירי החברה על הגופים המוסדיים או האם הם באמת יוחלפו ע"י שכירים שאינם בעלי עניין בחברה.
מחב' א.מ.ת מיחשוב נמסר בתגובה : "בדקנו עם בעלי המניות המוסדיים את עמדתם בקשר לחידוש תנאי העסקה. משלא הגענו להבנה עם חלק מבעלי המניות החיצוניים' החלטנו את שהודענו. קבענו פרק זמן של 120 יום כדי להמשיך ולבחון את הנושא, ובמקביל כדי לאפשר לחברה להיערך בצורה מיטבית לשינוי".
"מי שמוביל את החברה בשנים האחרונות בכל הקשור לניהול החברה השוטף ולחזון האסטרטגי' הוא המנכ"ל יואב וינברג שכמובן ימשיך לעשות זאת בגיבוי המלא של כל בעלי המניות. יודגש כי כל בעלי המניות שמסיימים את תפקידם כנושאי משרה בחברה ימשיכו לשמש כבעלי מניות וכדירקטורים ויפעלו לטובת החברה".
חברת אמת מחשוב הקפידה לנהל את המהלך קודם להגעה לפנייה לאסיפת בעל המניות, הוכחה לרצון הכן של כל הגורמים לפעול לטובת החברה ותוך חיזוק מערך הניהול בחברה לצד ביצוע התאמות ברמת ההוצאות של החברה. המהלך מתבצע על רקע צמיחה מרשימה ביותר בתוצאותיה הכספיות של אמת מיחשוב ברבעונים האחרונים - מהלכים שיבטיחו את המשך הצמיחה המהירה של החברה לטובת כלל בעלי המניות בחברה."
עד לפרסום הידיעה לא התקבלה תגובת רשות ניירות ערך.
- 10.המשפטנית 25/10/2011 18:30הגב לתגובה זוחבל שאתם לא מדייקים, אישור תנאי כהונתו של נושא משרה שהוא בעל שליטה מצריך רוב של בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי, או שסך המתנגדים לא יעלה על שיעור של 2%מכלל זכויות ההצבעה. (זה אחד השינויים של תיקון 16 לחוק החברות) ולא כפי שמצוין בגוף הכתבה .
- 9.מצוין עכשיו לא צריך לשלם פיצוי פיטורים (ל"ת)שי 25/10/2011 14:00הגב לתגובה זו
- 8.נימבוס 25/10/2011 11:35הגב לתגובה זוהם כנראה גם אלו שלא אישרו העלאות שכר לעובדיהם בטיעונים המוכרים של " מצב השוק" . נקווה שזה סימן לבאות ולא סתם קוריוז.
- אתה מתבסס על משהו כשאתה אומר את זה? (ל"ת)אסף 25/10/2011 13:24הגב לתגובה זו
- 7.יואב המקורי 25/10/2011 09:19הגב לתגובה זובלי קשר למה שקורה באמת מחשוב.(חברה מעולה לכל הדעות) ישנן עשרותחברו, אולי אפילו הרבה למעלה מזה ,שבעלי השליטה עושים ככל העולה על רוחם מאז היווסדו של שוק ההון.בשל כך, הרבה חברות קטנות לא מתאימות להיות חברות בורסאיות ועדיף היה שבעלי השליטה היו מוחקים את המניות מהבורסה. מי שלא הוגן כלפי המעוט שיעלם מהנוף הבורסאי.כשהוא יחזיק 100%,שיעשה מה שהוא רוצה.לא כשיש לו שותפים חסרי אונים.האם לא הגיע הזמן שכך יהיו פני הדברים?
- 6.חלוקת דוידנדים מול הוצאות שכר (ל"ת)מוסדי 25/10/2011 08:49הגב לתגובה זו
- 5.לפי לשלוח ק.ח. ? (ל"ת)עמית 25/10/2011 08:37הגב לתגובה זו
- 4.כל הכבוד - שייגיסו מנהלים חדשים (ל"ת)די לסחיטה 25/10/2011 08:27הגב לתגובה זו
- 3.מצויין. עכשיו למצוא מנהלים ראויים בחצי מהשכר (ל"ת)והרווח יגדל 25/10/2011 08:24הגב לתגובה זו
- 2.אזרח ותיק 25/10/2011 07:49הגב לתגובה זומשכורת שאינה מגרדת את טבלת מאה הבכירים העשירים ביותר אבל התנאים מפליגים - שכר בסיס יפה וצמוד מדד פלוס גידול שנתי פלוס בונוס זה מוגזם. ברור שיש מגזימים יותר אבל כל הכבוד לפסגות על ההתנגדות. עכשיו נראה אותם פועלים ככה בחברות אחרות!
- עין בציון 25/10/2011 08:56הגב לתגובה זויישמו זאת גם על עצמם ועל דמי הניהול שהיא גובה מכולנו.
- אזרח ותיק 25/10/2011 09:25אני אמנם לא לקוח שלהם אבל ללא ספק הפחתה בדמי ניהול אצלם תשפיע על כלל הענף
- 1.לא סמנכ" ל חזירי 25/10/2011 07:38הגב לתגובה זובטוח ב100% שמי שיבדוק ימצא תחלופת עובדים גבוהה - לא נותנים לעובדים צאנס- סוחטים וזורקים

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
