מתחיל להיות צפוף: טורקיה שולחת מחר ספינה סייסמית נוספת לחפש גז בקפריסין
בצל המתיחות סביב חיפושי הגז והנפט מול חופי קפריסין טורקיה תשלח מחר ספינה סייסמית נוספת לאזור, כך הודיע היום (א') שר האנרגיה הטורקי. הספינה תסרוק שטח של 1,100 קמ"ר ותישאר באזור במשך 40 ימים.
הספינה הסייסמית תצא מנמל אנטליה בדרום טורקיה בדרכה לקפריסין, אמר טאנר ילדיץ' לסוכנות הידיעות הטורקית והיא תצטרף לספינה Piri Reis שהחלה בחיפושים בסוף חודש ספטמבר. השר גם חשף כי למדינתו יש ספינה נוספת המחפשת אחר תגליות גז במזרח התיכון זאת בהמשך להסכם שנחתם עם חברה בינלאומית ששמה לא פורסם עד כה.
קפריסין היוונית החלה לבצע קידוחי אקספלורציה בשטחיה בשלהי חודש ספטמבר באמצעות החברה האמריקנית נובל אנרג'י השותפה בתגליות הגז הישראליות, 'תמר' ו'לוויתן'. בתגובה, חתמה טורקיה עם קפריסין הטורקית על הסכם המאפשר לה לבצע חיפושים אחר מצבורי גז ונפט במדף היבשתי של קפריסין ושלחה ספינות המלוות באוניות מלחמה.
"החל ממחר יהיו לנו שלוש ספינות במזרח התיכון", אמר השר והוסיף שהאקספלורציה אחר מצבורי גז "תימשך בצפון ובדרום ואפילו בחלקים המערביים של האי".
הסכסוך המתמשך בנוגע למשאבים הטבעיים באזור האי תפס תאוצה אתמול כאשר בתקשורת הקפריסאית דווח ישראל תבצע תרגיל צבאי ביחד עם קפריסין היוונית במה שנתפס כהעברת מסר מאיים לטורקיה, בעקבות הפעילות הצבאית של אנקרה במזרח הים התיכון.
- 9.ישראלי 23/10/2011 22:04הגב לתגובה זומה לדלק יש אופציה לאחר גמר הקידוח להחליט או שהאופציה נמצאת אצל נובל עד להחלטת קפרסין לגבי דלק ובינתים דלק משלמת את חלקה בשותפות
- זה שייך לדלק אנרגיה (ל"ת)אבירם 24/10/2011 14:08הגב לתגובה זו
- 8.http://www.bizportal.co.il/shukhahon/biznews0 (ל"ת)יפה 23/10/2011 18:12הגב לתגובה זו
- 7.פול 23/10/2011 18:09הגב לתגובה זוספינת סקר סייסמי נורבגית בבעלות חברה צרפתית הוזכרה על ידי TPAO הטורקית לבציע סיקור בים מה-15 לספטמבר ועד 15 לנובמבר. גם יוון וגם קפריסין הגישו תלונות לבעלים, לממשלת נורבגיה וגם באו" ם. הספינה סוקרת מחוץ ל-EEZ של קפריסין נקוסיה.
- 6.אלימלך - המלך 23/10/2011 18:08הגב לתגובה זוככל שמתחננים יותר ליחס מארדואן כך הוא יותר מזלזל בישראל. חסר רק שמדינת ישראל ימצ.... להם, בושה איפה הכבוד הלאומי שלנו ?
- 5.חכם 23/10/2011 18:06הגב לתגובה זודהיינו בלוק 12 מפוצץ בנפט וזה אומר הרבה על השכבות העמוקות באיזור אישית אני חושב ש" קדחת הגז" שראינו כאן לפני כשנתיים היא כאין וכאפס לעומת קדחת הנפט המתחוללת ברגעים אלו ממש יש נפט. והשאלה הגדולה היא כמה ומה הם האחוזים ברי ההפקה. נתון זה ישנה וכבר משנה את פני המדינה והאזור כולו, ישראל תהפוך (שנתיים שלוש) למדינה בעלת משאבים כלכליים רצינים מאוד מאוד. כולי תקווה שמלבד המשקיעים ,הן הטייקונים והן הקטנים אשר יהפכו לבעלי ממון רב , גם המדינה בעקבות מס ההכנסה הקבוע תמלוגים, תדע כיצד לשפר את חיי אזרחיה ולא להעיף את הכסף על שחיתות וביורקרטיה אשר תטיב רק עם הקרובים לצלחת. חברים, אנחנו עדים להיסטוריה בהוויתה, בואו ונדע כולנו להפיק ממנה את המירב אלו ימים גדולים לעם ישראל ולמדינת ישראל והזדמנות פז לצמצום פערים וליצירת הזדמנויות לאלו אשר בעבר האפשרויות היו חסומות בפניהם, אולם כמו עם כל אוצר צריך לדעת לעשות זאת בחוכמה ומתוך חשיבה. חג שמח
- 4.פישלזון 23/10/2011 17:58הגב לתגובה זולהריסון. זהו עונשם של אלו הרוצחים בכורדים ו" מטיפים" בלשון בוטה נגד ישראל. כנראה שנקעה נפשו של היושב במררומים על התנהלות ממשלת טורקיה.
- 3.תמר 23/10/2011 17:55הגב לתגובה זואין כמו גז כחול לבן לא קפריסין לא טורקיה רק מדינת ישראל ליסמוך על עצמנו בילבדקדימה ישראמקו קדימה תמר קדימה מדינת ישראל
- 2.את החור של התחת שלהם הם לא יודעים למצוא (ל"ת)אבירם 23/10/2011 17:49הגב לתגובה זו
- 2 אתה גדוללללללללללל קרעת אותי מצחוק (ל"ת)דניאל 23/10/2011 19:33הגב לתגובה זו
- 1.זה יבוטל 23/10/2011 17:47הגב לתגובה זווזה יידחה כך אמר יילדרים עזיז היום. כתבה מיותרת שלכם אתר מגעיל ואינטרסנטי.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
