ישראל חוגגת עצמאות, אבל כלכלית אנחנו עדיין לא שם

דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות, תוהה האם ישראל ביום הולדתה ה-63 באמת עצמאית (לפחות מבחינה כלכלית)?
דן הלמן | (4)

השבוע ישראל חוגגת את יום העצמאות ה-63. אכן, מדינת ישראל התקדמה רבות בכל הקשור לעצמאותה. בראשית דרכה של המדינה, עצמאותה הן המדינית והן הכלכלית היו מוטלות בספק. ניתן לומר כי רק לאחר מחיר הדמים הכבד ששילמנו במלחמת יום הכיפורים הכירו מדינות ערב (המעגל הקרוב) בעובדה כי ישראל הינה עובדה קיימת שלא הולכת להימחק בקלות מעל מפת המזרח התיכון. ניצחון מלחמת יום הכיפורים סלל בסופו של דבר את הדרך לשלום עם מצרים ואח"כ עם ירדן מה שמוביל הלכה למעשה (תחת הנחת המשך השלום הנוכחי מול מצרים וירדן) את סוריה לבידוד מול ישראל ולהפסקת אש ושלום דה פקטו מול סוריה כאשר הפעולות העוינות של סוריה מול ישראל מתמקדות בפיתוח ועידוד הטרור מולה. יחד עם זאת, ישראל עדיין לא זכתה לעצמאות כלכלית אמיתית. אמנם, מדינתנו הצעירה עושה צעדים משמעותיים לקראת עצמאות כלכלית ואף קיבלה הכרה בינלאומית בעוצמת כלכלתה (הצטרפות למועדון ה-OECD) אך עצמאות כלכלית אמיתית עדיין אין. בתחילת חיי המדינה, הכלכלה המקומית נסמכה על תשלומי הפיצויים מגרמניה אשר אמנם התקבלו ברגשות מעורבים אך אין ספק שתרומתם הכלכלית למדינה הצעירה הייתה מכרעת. מדינת ישראל מחוברת בטבורה הכלכלי לארה"ב מיום היוולדה ועד לעצם היום הזה. בתחילת דרכה של המדינה הסיוע האמריקאי היה קטן יחסית והסתכם בעשרות מיליוני דולרים בשנה והתמקד בסיוע כלכלי ובמזון. אחרי מלחמת יום הכיפורים חל גידול בסיוע מהדוד סם לסכומים של מאות מיליוני דולרים וישראל החלה לקבל גם סיוע כספי לטובת התחמשות צבאית. כמו כן, החל ממלחמת יום הכיפורים החלו הארגונים היהודיים בארה"ב לתרום עשרות מיליוני דולרים בשנה. משנות ה-2000 חל גידול נוסף בסיוע האמריקאי לישראל אך בד בבד ירד הסיוע הכלכלי עד שבשנת 2008 כבר לא התקבל סיוע כלכלי מארה"ב. למרות תהליך ההתנתקות מחבל התבור הכלכלי מארה"ב ישראל וכלכלתה עדיין תלויה בצורה משמעותית בעולם. אמנם, בעולם הכלכלה הגלובלית, הגישה של משק אוטרקי פסה מן העולם אך עדיין כישראלים היינו שמחים להיות תלויים בעיקר בעצמנו. הדרך להבטיח עצמאות כלכלית של מדינת ישראל הינה בהבטחת עצמאותה האנרגטית של ישראל. ייבוא אנרגיה הינו הרכיב השני בגודלו בסל הייבוא הישראלי (אחרי חומרי גלם) ומהווה בשנים האחרונות, עם התחזקות כלכלתה של ישראל בין 15% ל-18% מסך הייבוא לישראל. תגליות הגז בשנתיים האחרונות הינן צעד ראשון וחשוב להשגת עצמאות כלכלית אמיתית בישראל. ישראל עשויה להפוך בשנים הקרובות מיבואנית אנרגיה ליצואנית אנרגיה ובכך לחזק את עצמאותה הכלכלית. אי תלות ביבוא מקורות אנרגיה יאפשר לישראל לשרוד כלכלית ומדינית גם בתסריטי קיצון של בידוד עולמי (לצערי, איום ממשי ותמידי). על מנת להבטיח עצמאות אנרגטית יש לוודא כי המדינה ומוסדותיה תומכים בהקמת תעשיית אנרגיה כחול-לבן בשיתוף פעולה מלא עם היזמים, הציבור (המושקע דרך הבורסה) והממשל. לסיכום, ישראל אמנם חוגגת עצמאות מדינית והכרתה בעולם כמדינה עצמאית ומולדת העם היהודי אך אנו עדיין רחוקים מעצמאות כלכלית וגאו-פוליטית. מדינת ישראל ואזרחיה שילמו מחיר יקר ועדיין משלמים אותו על הזכות להיות מדינה עצמאית. על המדינה ומוסדותיה לעשות ככל שביכולתם כדי לוודא כי המחיר ששילמנו לא יהיה לשווא וכי ישראל תמשיך במסעה אחר עצמאות מלאה וכי זו תהיה המדינה הטובה ביותר לגור בה עבור אזרחיה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    היי טק 12/05/2011 08:50
    הגב לתגובה זו
    יכולת להביא המון נתונים לכתבה כזו שיסברו את האוזן. בחרת שלא להביא אפילו נתון חשוב אחד.
  • 3.
    א-ב 11/05/2011 19:53
    הגב לתגובה זו
    באשר לסיוע האמריקאי הוא מתגמד ביחס חסיוע שניתן לאירופה ויפן לשיקום ההרס. וכשאני אומר סיוע אני מתכוון הן לכסף והן למאות אלפי ההרוגים מהעבר ועד למממן דה פרטו של היום של ברית נאטו. באמריקה היה ויש כסף לאמריקה יש אינטרסים ואמריקה בוחרת איך להשיג אותם בישראל כמו ביתר פינות העולם זה בכסף ביתר פינות העולם גם בכוח אדם. ישראל היא מדינה די מוצלחת בכפר הגלובלי שאנו חיים בו ובסופו של דבר 3 מיליארד דולר מארה" ב שעיקרם מהווה למעשה סבסוד לתעשיה האמריקאית שכן נכפה עלינו - ובצדק - להוציא את חלק הארי של הכסף שם בסופו של דבר זה בסה" כ כ-2.5% מתקציב המדינה ופלות מאחוז התל" ג הישראלי אלפי תודות למעצמה שמעבר לאוקינוס אבל - אפשר גם בלי.
  • 2.
    קלקלן 11/05/2011 18:15
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא עצמאי בכלכלה גלובלית כמו שהכותב מבין, אבל הוא צריך את התמונה שלו בעיתון, אז הוא טוחן מים
  • 1.
    חבל תבור או הר טבור? (ל"ת)
    עומר 11/05/2011 13:43
    הגב לתגובה זו
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.

מוחמד בן סלמאן
צילום: U.S. Department of State

הברית המתחדשת: מוחמד בן סלמאן וטראמפ בדרך למפגש היסטורי בנובמבר

מעסקאות של מאות מיליארדים ועד נורמליזציה עם ישראל - כל הפרטים על המפגש שישנה את המזרח התיכון

אדיר בן עמי |

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן צפוי להיפגש עם הנשיא דונלד טראמפ בוושינגטון בנובמבר הקרוב, במסגרת מה שהופך למפגש דיפלומטי מרכזי השנה. אם המפגש יתקיים כמתוכנן, תהיה זו הפעם הראשונה מאז 2018 בה יתקבל בן סלמאן בבית הלבן באופן רשמי - מאז פרשת רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י שהשפיעה על מעמדו הבינלאומי.


הפגישה המתוכננת מהווה המשך למגעים שהחלו כבר בינואר השנה, כאשר בן סלמאן היה המנהיג הזר הראשון שקיים שיחה עם טראמפ לאחר כניסתו לתפקיד. השיחה אותתה על סדר העדיפויות החדש של הממשל הנוכחי ביחסים עם הממלכה.


מיליארדים על השולחן

הביקור הקרוב בוושינגטון נקשר ישירות לפסגה שהתקיימה בריאד במאי האחרון. טראמפ, שהיה מלווה ביותר מ-30 מנהיגים עסקיים מתאגידים אמריקאיים מובילים, הצהיר על חתימת עסקאות בשווי של טריליון דולר. הבית הלבן תיקן מאוחר יותר את הנתון לכ-600 מיליארד דולר.


במהלך אותו ביקור במאי הוכרזו שיתופי פעולה בתחום הבינה המלאכותית, כולל אספקת שבבים מחברות אנבידיה ו-AMD לחברת AI הסעודית Humain עבור פרויקט מרכז נתונים. הודעות אלו הביאו לעלייה של 6.4% במניית אנבידיה.


בן סלמאן הציג בפני טראמפ במהלך שיחתם בינואר תכנית להרחבת ההשקעות הסעודיות בארה"ב ל-600 מיליארד דולר במהלך ארבע השנים הבאות, עם אפשרות להרחבה נוספת בהתאם להזדמנויות שיתגלו. ההשקעות המתוכננות מתמקדות במספר תחומים מרכזיים: בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי עם שיתופי פעולה עם חברות טכנולוגיה אמריקאיות מובילות, אנרגיה מתחדשת כולל פרויקטי אנרגיה סולארית ורוח בהיקפים נרחבים, תעשיות ביטחוניות עם עסקאות נשק והגנה, ותשתיות חכמות המשלבות טכנולוגיות מתקדמות.