השבוע ישראל חוגגת את יום העצמאות ה-63. אכן, מדינת ישראל התקדמה רבות בכל הקשור לעצמאותה. בראשית דרכה של המדינה, עצמאותה הן המדינית והן הכלכלית היו מוטלות בספק. ניתן לומר כי רק לאחר מחיר הדמים הכבד ששילמנו במלחמת יום הכיפורים הכירו מדינות ערב (המעגל הקרוב) בעובדה כי ישראל הינה עובדה קיימת שלא הולכת להימחק בקלות מעל מפת המזרח התיכון. ניצחון מלחמת יום הכיפורים סלל בסופו של דבר את הדרך לשלום עם מצרים ואח"כ עם ירדן מה שמוביל הלכה למעשה (תחת הנחת המשך השלום הנוכחי מול מצרים וירדן) את סוריה לבידוד מול ישראל ולהפסקת אש ושלום דה פקטו מול סוריה כאשר הפעולות העוינות של סוריה מול ישראל מתמקדות בפיתוח ועידוד הטרור מולה. יחד עם זאת, ישראל עדיין לא זכתה לעצמאות כלכלית אמיתית. אמנם, מדינתנו הצעירה עושה צעדים משמעותיים לקראת עצמאות כלכלית ואף קיבלה הכרה בינלאומית בעוצמת כלכלתה (הצטרפות למועדון ה-OECD) אך עצמאות כלכלית אמיתית עדיין אין. בתחילת חיי המדינה, הכלכלה המקומית נסמכה על תשלומי הפיצויים מגרמניה אשר אמנם התקבלו ברגשות מעורבים אך אין ספק שתרומתם הכלכלית למדינה הצעירה הייתה מכרעת. מדינת ישראל מחוברת בטבורה הכלכלי לארה"ב מיום היוולדה ועד לעצם היום הזה. בתחילת דרכה של המדינה הסיוע האמריקאי היה קטן יחסית והסתכם בעשרות מיליוני דולרים בשנה והתמקד בסיוע כלכלי ובמזון. אחרי מלחמת יום הכיפורים חל גידול בסיוע מהדוד סם לסכומים של מאות מיליוני דולרים וישראל החלה לקבל גם סיוע כספי לטובת התחמשות צבאית. כמו כן, החל ממלחמת יום הכיפורים החלו הארגונים היהודיים בארה"ב לתרום עשרות מיליוני דולרים בשנה. משנות ה-2000 חל גידול נוסף בסיוע האמריקאי לישראל אך בד בבד ירד הסיוע הכלכלי עד שבשנת 2008 כבר לא התקבל סיוע כלכלי מארה"ב. למרות תהליך ההתנתקות מחבל התבור הכלכלי מארה"ב ישראל וכלכלתה עדיין תלויה בצורה משמעותית בעולם. אמנם, בעולם הכלכלה הגלובלית, הגישה של משק אוטרקי פסה מן העולם אך עדיין כישראלים היינו שמחים להיות תלויים בעיקר בעצמנו. הדרך להבטיח עצמאות כלכלית של מדינת ישראל הינה בהבטחת עצמאותה האנרגטית של ישראל. ייבוא אנרגיה הינו הרכיב השני בגודלו בסל הייבוא הישראלי (אחרי חומרי גלם) ומהווה בשנים האחרונות, עם התחזקות כלכלתה של ישראל בין 15% ל-18% מסך הייבוא לישראל. תגליות הגז בשנתיים האחרונות הינן צעד ראשון וחשוב להשגת עצמאות כלכלית אמיתית בישראל. ישראל עשויה להפוך בשנים הקרובות מיבואנית אנרגיה ליצואנית אנרגיה ובכך לחזק את עצמאותה הכלכלית. אי תלות ביבוא מקורות אנרגיה יאפשר לישראל לשרוד כלכלית ומדינית גם בתסריטי קיצון של בידוד עולמי (לצערי, איום ממשי ותמידי). על מנת להבטיח עצמאות אנרגטית יש לוודא כי המדינה ומוסדותיה תומכים בהקמת תעשיית אנרגיה כחול-לבן בשיתוף פעולה מלא עם היזמים, הציבור (המושקע דרך הבורסה) והממשל. לסיכום, ישראל אמנם חוגגת עצמאות מדינית והכרתה בעולם כמדינה עצמאית ומולדת העם היהודי אך אנו עדיין רחוקים מעצמאות כלכלית וגאו-פוליטית. מדינת ישראל ואזרחיה שילמו מחיר יקר ועדיין משלמים אותו על הזכות להיות מדינה עצמאית. על המדינה ומוסדותיה לעשות ככל שביכולתם כדי לוודא כי המחיר ששילמנו לא יהיה לשווא וכי ישראל תמשיך במסעה אחר עצמאות מלאה וכי זו תהיה המדינה הטובה ביותר לגור בה עבור אזרחיה.