ברקע למערבולת האירופית - איך לפזר את התיק
מערבולת החובות האירופאית ממשיכה לסחוף אליה מדינה אחר מדינה, אחרי חילוץ יוון ואירלנד המשקיעים מהמרים על המצטרפת החדשה כשהמועמדת המובילה,פורטוגל, בה תשואת האג"ח ל 10 שנים עברה את הרף של 7%. עד היום, תשואה לפדיון של 8% באג"ח ממשלתי ארוך היוותה אבן בוחן בשווקים באירופה כנקודה בה מוגש סיוע למדינה.
אי וודאות לגבי עתידה של כלכלת ספרד והסיכוי שתזדקק לסיוע בעיקר בגלל חובות בעיתים בסקטור הבנקאי מגיעים לביטוי בטיפוס בתשואת האג"ח ל 10 שנים שעומד על כ 5.6% נזכיר שגודלו של המשק הספרדי כפול מפורטוגל אירלנד ויוון ביחד. בסין ממשיכים במהלכים של הידוק מוניטארי לקירור הכלכלה. הממשל בסין העלאה את יחס הרזרבה לבנקים ב 0.5% , זו הפעם החמישית השנה וקיים צפי שתהיה העלאת ריבית נוספת עד סוף השנה.
ההסלמה בין דרום לצפון קוריאה עלתה מדרגה לאור הפגזות של הצד הצפוני על אי השייך לדרום קוריאה . בתגובה, פצחה הדרום בתרגיל רחב היקף שמבצע צבא דרום קוריאה עם צבא ארה"ב. אנו בדעה שיש לנצל את הירידות בשווקים להגדלת הרכיב המנייתי בעיקר כשהרקע לירידות הוא מתיחות גיאו- פוליטית.
שווקים מפותחים
באירופה חילוצה של אירלנד בדמות חבילת סיוע של 85 מיליארד יורו היה אמור להוריד לחץ בשווקים אך המשקיעים העדיפו לנקוט משנה זהירות מפחד "הידבקות" משבר החובות לפורטוגל וספרד והמשיכו להסיט את כספם מהיבשת.
כמו כן, היינו עדים לכישלון בהנפקת אג"ח של ממשלת ספרד. ספרד תכננה לגייס כ 4.5 מיליארד יורו באג"ח לשלושה וששה חודשים כשבסוף גייסה רק 3.3 מיליארד יורו. זאת ועוד, הספרדים נאלצו לשלם בריביות כמעט כפולות לעומת הנפקות דומות בחודש שעבר - שישה חודשים ב 2.1% לעומת 1.3% ושלושה חודשים ב 1.75% לעומת 0.95%.
יפן ממשיכה לסבול מהתחזקות הין ומההאטה בכלכלת מדינות המערב אשר מחלישה את קצב הצמיחה במדינה שבאה לידי ביטוי בנתון התפוקה התעשייתית שירד ב 1.8% באוקטובר בהשוואה לספטמבר ושיעור האבטלה ממשיך לעלות כשבאוקטובר טיפס ב0.1% ל 5.1%.
לפיכך, המלצתנו הינה להחזקת חסר באירופה וביפן. יחד עם זאת, אנו ממליצים על העלאת שיעור ההחזקה בארה"ב למשקל שוק. המשקיעים בארה"ב התעוררו מהאופוריה שאפפה אותם לאחר השקת תוכנית לרכישת 600 מיליארד דולר באג"חים ממשלתיים עד סוף הרבעון השני לשנת 2011 ע"י הפד, וכרגע הם בעמדת המתנה לצורך בחינת הנתונים הרבים שיפורסמו השבוע ביניהם: מדד מנהלי הרכש של המגזר היצרני ושל מגזר השירותים ודוח האבטלה.
קנדה ממשיכה ליהנות מהביקוש העולמי לסחורות ומעליית מחירם (בהיותה יצואנית של נפט וזהב). ארגון ה- OECD מעריך שהתמ"ג שלה יגדל בכ- 4% בשנת 2010 ובכ- 3.2% בשנת 2011. הריבית עלתה ברבע אחוז לכ- 1% בהתאם לציפיות השוק.
קרן המטבע העולמית צופה צמיחה של 3% השנה ושל 3.5% בשנה הבאה בכלכלת אוסטרליה,בשל השקעות מאסיביות בסקטור חומרי הגלם. בניו זילנד צפי הדירוג של המדינה הורד ל- "שלילי" ע"י S&P כשהסכנה העיקרית לדירוג המדינה (AA+) נובעת מהחלשות מהותית באיכות האשראי של סקטור הבנקאות.
לפיכך, אנו ממליצים על המשך חשיפת יתר לקנדה ושווקי הפסיפיק עם דגש על אוסטרליה.
.
שווקים מתעוררים
בסין העלו את יחס הרזרבה לבנקים ב 0.5% זו הפעם החמישית השנה. הבנקים הגדולים במדינה קרובים למיצוי מכסות ההלוואות שלהם ונערכים לעצירת הרחבתם, יעניקו הלוואות חדשות רק במקום הלוואות שיפרעו.
בנוסף הודיעה שתגביל פעילות משקעים זרים ע"י חקיקת תקנות שימנעו רכישת נכסים כלשהם למעט משרדים לשימושם האישי ואף תגביל אזרחים במעמד קבע שיוכלו לרכוש רק דירה אחת על שמם ולגור בה. הודו צמחה ברבעון השלישי ב 8.9% כשהצפי היה 8.2%. בקוריאה הדרומית עלה מפלס הפחד/מתח אחרי הפגזותיה של השכנה מצפון, על רקע תמרונים משותפים של צבאות ארה"ב ודרום קוריאה .
סה"כ, אנו בהלמן-אלדובי חיוביים לגבי השווקים המתעוררים וממליצים על חשיפת יתר.
סחורות
כתוספת לסקירת המדינות העיקריות המרכיבות את מדד ה- MSCI World, נסקור מגוון סחורות. להערכתנו, לסחורות כיום מספר יתרונות. ראשית, הסחורות נהנות מצמיחתן של סין והודו ושנית, הסחורות יכולות לשמש כהגנה מפני האינפלציה הצפויה. זאת, מאחר והסחורות הינן נכס אמיתי ומשאב טבע מוגבל, בניגוד לדולר אשר בתקופה האחרונה מודפס באופן מאסיבי. הפעם נסקור את ענף חולות הנפט.
חולות נפט- הינם תערובת של חול,ביטומן מינרלים ומים, כשבתהליך פשוט אך יקר יחסית ניתן להפריד את הביטומן ולזקקו ולהפכו לדלק סינתטי או למוצרי דלק. לנוכח היציבות של מחיר הנפט מאז המשבר כשהוא נסחר השנה בטווח של 70-90$ לחבית עולה הכדאיות של ניצול מרבצי חולות הנפט (עלות הפקת חבית מחולות נפט עומדת סביב 40$) שמרביתם מרוכזים בפרובינציית אלברטה שבקנדה.
הערכות שניתן להפיק כ 150 מיליארד חביות מהעתודות הנ"ל, לשם השוואה בסעודיה נמצאות העתודות הגבוהות בעולם עם כ 270 מיליארד חביות. בשנה האחרונה אנו עדים להשקעות של חברות סיניות במיזמי חולות נפט בקנדה כשבאפריל הודיעה הענקית הסינית סינופק על רכישת 9% מנתח בחברת סינקרוד (חברה פרטית שלה יש את הפעילות המקיפה ביותר באלברטה) תמורת כ 4.5 מיליארד דולר.
הכותב הוא דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות בע"מ ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי
*** הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח.
הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
