פיזור עולמי: איפה להשקיע כעת ומאיפה רצוי להיזהר?

דן הלמן מסכם את חודש יוני בחלוקה לשווקים ונותן המלצה לא שגרתית
דן הלמן |

שילוב של מחזורי מסחר דלילים (עונתיות) ואי וודאות לגבי קצב הצמיחה העולמי ממשיכים את מגמת הביקוש העולמי לנכסים דולריים (דולר מתחזק) וירידה בתשואת האג"ח ארה"ב לעשר שנים מתחת ל-3%. עונת הדוחות בארה"ב תתחיל ב-12 ליולי וצפויה להוות סמן לשוק.

אנו בדעה שלמשקיע לטווח הארוך כדאי יהיה לנצל את התיקון בשווקים להגדלת הרכיב המנייתי בתיק בייחוד על רקע הנפילה בתשואת האג"חים (העדר אלטרנטיבה). לגבי הרכיב הסולידי מומלץ לגוון את תיק המט"ח עם מטבעות כמו דולר אוסטרלי, דולר ניו זילנדי ודולר קנדי בעלי קורלציה גבוהה למחירים הריאליים של הסחורות ובכך לשמירה על ערך הכסף. ידיעות כי רוסיה ובנקים מרכזיים בעולם עשויים לגוון את יתרות המט"ח שלהם תוך שימוש במטבעות הנ"ל יהוו רוח גבית.

שווקים מפותחים

באירופה התשואות על האג"ח לעשר שנים היווני חצו את רף ה-10%, ומשקיעים ממשיכים לחשוש ממשבר חובות באירופה. כעת נערכים מבחני לחץ לבנקים אירופאים שתוצאותיהם ידונו ע"י שרי האוצר של 27 מדינות האיחוד בבריסל. מקור נוסף לאי וודאות הינו צפי ליציאתו של הבנק האירופאי המרכזי מתוכנית ההלוואות שהציע ל-12 חודשים בהיקף של כ-550 מיליארד דולר שמטרתה הייתה עידוד מתן הלוואות למגזר הפרטי תוך הבטחת נזילות בשוק האירו, מהלך שעשוי לערער את היציבות הפיננסית (בנקים אירופיים יחזירו ההלוואות לבנק המרכזי ובכך יקטינו הנזילות), למרות שכשליש מהחוב הנ"ל ימוחזר ל-3 חודשים נוספים עדיין נשארו כשני שליש ממנו שצריך להחזיר עכשיו.

יפן תהנה מההתרחבות המהירה בשאר חלקי אסיה, אך ללא התחדשות בביקושים המקומיים.

האבטלה תיוותר ברמות הגבוהות (נכון לחודש מאי עומדת על 5.2%) באופן יחסי, ותהליך ירידת המחירים במדינה יתרחש לאורך זמן רב. הכלכלה ממשיכה להתקרר (הצריכה הפרטית והתפוקה התעשייתית בחודש מאי ירדו), בנוסף, יפן סובלת מחוב של כ- 200% מהתוצר אשר רובו ממומן על ידי המשקיעים המקומיים.

בארה"ב שילוב של שיעור אבטלה סביב רמת ה- 10% ושוק נדל"ן שמתקשה להתאושש (בסוף חודש אפריל הגיעה לסיומה הטבה שנתן הממשל לרוכשי דירות) מורידים מהאטרקטיביות של ארה"ב. הורדת תחזית הצמיחה ע"י הפד בעיקר על רקע המשבר באירופה מוסיפה לחוסר הוודאות לגבי ההתאוששות.

לאור זאת אנו ממליצים על השקעת חסר בשווקים המפותחים (ארה"ב, אירופה ויפן). למרות זאת, ישנן מדינות מפותחות אשר לדעתנו מצב כלכלותיהן טוב יותר ובראשן קנדה אשר בה המערכת הפיננסית המקומית חזקה וצפויה להמשיך ליהנות מהביקוש העולמי לסחורות (בהיותה יצואנית של נפט וזהב) ואוסטרליה בה ראש הממשלה התפטר על רקע כוונתו לעלות את המס לחברות כרייה ל-40% משנת 2012. סגניתו שירשה את מקומו צפויה לפתוח בדיונים לגבי שיעור המס. להערכתנו, אוסטרליה תמשיך ליהנות מביקוש עולמי לסחורות בטווח הבינוני והארוך בשילוב עם מערכת פיננסית שקופה וחזקה.

שווקים מתעוררים

נתונים שליליים בסין לגבי הצמיחה עד סוף השנה הנוכחית מחזקים את ההערכות שכלכלתה מתקררת. הצהרות הבנק המרכזי כי יפעל לגמישות שער החליפין (ינוע ברצועה של 0.5% לכל כיוון ביום) עשויה לשחרר לחץ בכיוון של העלאת ריבית נוספת. ברזיל עלולה להיפגע מירידת ביקושים בסין בטווח הקצר, אך צפויה להמשיך בצמיחה מהירה כתוצאה מהביקוש העולמי לסחורות בטווח הבינוני ומביקוש מקומי חזק שצפוי להתרחב בתחום התשתיות על רקע אירוח המונדיאל והאולימפיאדה תוך כדי שיפור בהכנסות המדינה ממיסים וביכולת החזר החוב שלה.

משוקי הספר וייטנאם עדיין אטרקטיבית שכן המדינה חווה צמיחה מואצת בשנים האחרונות ואנליסטים צופים צמיחה של כ-7% בשנת 2010 (בדגש על פיתוח תשתיות ונדל"ן). בנוסף, המדינה זוכה להתעניינות מתמשכת וקבלת תמיכה ממדינות המערב.

בסה"כ להערכתנו השווקים המתעוררים אטרקטיביים להשקעה ביחס למערב ובראשם ברזיל, הודו, רוסיה ווייטנאם.

הכותבים הם מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות בע"מ ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.