המיתון עדיין לא נגמר באופן רשמי

באופן רשמי המיתון עדיין לא הסתיים. הניו-יורק טיימס מדווח שקבוצה של כלכלנים האחראים על הקביעה מתי המיתון התחיל ומתי הוא הסתיים, אשרו ביום שני שהם עדיין לא יכולים להכריז על סיום המיתון שהתחיל בחודש דצמבר 2007

"למרות שרוב האינדיקאטורים עלו למעלה, הוועדה החליטה שהקביעה של התאריך לסיום המיתון על בסיס של הנתונים הנוכחיים תהיה מוקדמת מידי" כך נאמר בהצהרה של קבוצת הכלכלנים, הצהרה כזו היא יוצאת דופן במהותה והיא יכולה להשפיע לרעה על התנהגות המשקיעים ועל הצרכנים.

מתי הבנקים של קנדה יעלו את הריבית ובכמה?

כאשר הרוב מסכימים שהעלאת הריבית על ידי הבנק של קנדה מתקרבת ובאה, השיחות עכשיו נוגעות לזמן המדויק שבו הבנק של קנדה יחליט לבצע את העלאה. המושל מרק קרני הבטיח לשמור על הריבית ברמה של 0.25% עד סוף חודש יוני 2010, אבל דרך נוספת לעמוד בהבטחה ועדיין להכות את השוק בתדהמה היא להעלות את הריבית ב- 50 נקודות בסיס בחודש יולי, הבעיה עם העלאה כזו יכולה להיות שהשווקים יגיעו מיד למסקה שכל העלות הריבית בעתיד יקרו באופן דומה, לכן הכלכלנים סבורים שהעלה של 25 נקודות בראשון ביולי היא התרחיש הסביר ביותר.

הרווחים של הבנקים הגדולים בארה"ב דוהים בגלל הפסדים עתידיים

הבנקים הגדולים של אמריקה יצטרכו ככל הנראה לשים בצד 30 ביליון דולר נוספים כדי לכסות אפשרות להפסדים על הלוואות לרכישות בתים, סכום זה כמעט שווה להערכות האנליסטים לגביי הרווחים של הבנקים השנה. הדיווח נמסר על ידי חדשות בלומברג.

מטבע האירו מתחזק בזכות תוכנית החילוץ האירופאית ליוון

מטבע האירו התחזק זה היום השלישי כנגד הדולר, המניות עלו והסחורות טיפסו, לאחר שהאיחוד האירופאי חשף את התוכנית לעזור במשבר הפיננסי של יוון. המטבע האירופאי התחזק באחוז אחד כנגד הדולר והוא גם התחזק כנגד כל 16 הצמדים המרכזיים שמולם הוא נסחר. אינדקס ה- MSCI הוסיף 0.4% לערכו ואינדקס ה- S&P התחזק ב- 0.2%.

האם העלייה במחירי הנפט תאיים על ההתאוששות הכלכלית?

10 מתוך 11 תקופות של מיתון בארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה התחילו בגלל עלייה חזקה במחירי הנפט. מחיר נפט החזיק מעמד מעל 80 דולר לחבית בכל החודש שעבר והוא אף הגיע בשבוע שעבר למחיר הגבוה של 87 דולר לחבית, מצבו של הנפט מוביל לשאלה, האם העלייה במחירי הנפט היא "נשיקת המוות להתאוששות", על פי אתר Econbrowser אמנם העלייה במחיר הנפט אינה עוזרת להתאוששות הכלכלית, אבל היא ככל הנראה לא תצליח לגרום הפעם למיתון לחזור.

השבוע הקרוב יהיה עמוס בנתונים והופעות של קובעי המדיניות בארה"ב

השבוע של ה- 12 באפריל עמוס בנתונים וגם בהופעות פומביות של קובעי המדיניות של הפד. הקונגרס האמריקאי חוזר מהפסקת האביב שלו, שוק הסחורות יקבל את הסיבוב הראשון של דוחות הרווח בעבור הרבעון הראשון של שנת 2010 ובנוסף קובעי המדיניות בפד ינאמו במספר אירועים פומביים. השיא של השבוע יהיה ככל הנראה התצהיר של יו"ר ברננקה ביום רביעי, נראה שהתצהיר יתמקד במצבו של שוק העבודה וההשפעה שתהיה על הכלכלה בעקבות סיום רכישות נכסים רעילים על ידי הפד. בנוסף לנתונים אלו צפויים להתפרסם השבוע עוד מספר נתונים חשובים בארה"ב וביניהם נתון המכירות הקמעונאיות, נתון ה- CPI, נתון מאזן המסחר ועוד.

הנתונים החשובים שיתפרסמו היום:

בשעה 15:30 בקנדה - מאזן המסחר

בשעה 15:30 בארה"ב - מאזן המסחר

את הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בימים הקרובים ניתן לראות בסקירה השבועית של כלל פורקס.לצפיה בסקירה השבועית לחץ כאן

פאונד/דולר

צמד הפאונד/דולר היה עסוק אתמול בסגירת ה"גאפ" שנוצר במהלך הסוף שבוע, לאחר שהצמד הגיע בתחילת יום המסחר לגבוה במחיר 1.5482, הצמד נחלש עד לאזור תיקון של 38.2% ממהלך העליות שהתחיל בתאריך ה- 8.4 והסתיים היום.

בזמן המסחר באסיה ובשעות הבוקר המוקדמות הצמד נחלש מעט ונסחר סביב אזור 1.5348, רצועות בולינגר בגרף שעה קרובות אחת לשנייה כשהמחיר נמצא בחלקן התחתון אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירה.

על פי ניתוח טכני המגמה המיידית היא שורית עם צפי להמשך העליות.

התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל למחיר 1.5500. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה בסגירה ודאית מתחת למחיר 1.5252

תמיכה 3: 1.5245

תמיכה 2: 1.5306

תמיכה 1: 1.5380

התנגדות 1: 1.5484

התנגדות 2: 1.5564

התנגדות 3: 1.5700

אירו/דולר

צמד האירו/דולר לא ביצע אתמול מהלך משמעותי, אלא רק נחלש מעט לאחר ה"גאפ" החזק שנוצר בסוף השבוע, הצמד הגיע לאזור תיקון של 23.6% פיבונאצ'י ממהלך העליות שהתחיל בתאריך ה- 8.4 והסתיים היום. במהלך הקפיצה של סופשבוע הצמד סגר מעל ממוצע 200 פשוט בגרף 4 שעות.

במהלך המסחר באסיה ובשעות הבוקר המוקדמות הצמד לא ביצע שינוי משמעותי רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות כשהמחיר נמצא בחלקן התחתון, אינדיקאטור ה- RSI במצב ניטרלי.

על פי ניתוח טכני בגרף שעה המגמה המיידית היא שורית.

התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה מעל המחיר 1.3700. תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה זהירה מתחת למחיר 1.3400.

תמיכה 3: 1.3458

תמיכה 2: 1.3494

תמיכה 1: 1.3542

התנגדות 1: 1.3691

התנגדות 2: 1.3783

התנגדות 3: 1.3862

דולר/שקל

אתמול תבנית הדגלון היורד בצמד דולר/שקל התממשה בפריצה למטה, אבל מיד לאחר הפריצה הצמד נכנס לדשדוש ונחלש רק במעט. בזמן כתיבת סקירה זו הצמד נסחר סביב מחיר 3.6772. רצועות בולינגר בגרף שעה קרובות אחת לשנייה כשהמחיר נמצא בחלקן התחתון, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירה.

המגמה הנוכחית על פי גרף שעה היא דובית עם צפי להמשך הירידות עם התחזקות המומנטום.

התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות מכירה אם המחיר סוגר בוודאות מתחת ל- 3.6700

תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות קנייה אם המחיר סוגר בוודאות מעל 3.7100.

תמיכה 3: 3.6500

תמיכה 2: 3.6600

תמיכה1: 3.6700

התנגדות 1: 3.6900

התנגדות 2: 3.7000

התנגדות 3: 3.7100

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.