הצעת חוק חדשה: מקבלי בשורת איוב לא 'יוטרדו' על ידי כלי התקשורת
הטרגדיה של משפחת רמון נגעה בכולנו, אך נראה כי ברגעים הכה קשים למשפחה, בתקשורת נחצו כמה קווים אדומים בסיקור האירועים סביב מותו של סרן אסף רמון ז"ל, כאשר רונה רמון נאלצה לגלות דרך כלי התקשורת על נפילת בנה.
הסיקור היה נרחב החל מעמודים שלמים בעיתונות וכמו כן משדרים מיוחדים בטלוויזיה, אך בכדי להשיג כביכול את 'הסקופ', או את 'הראשוניות'. נראה כי ישנה חצייה של גבולות הבאה לידי ביטוי בתמונות 'פאפראצ'י' של רונה רמון והתגודדות סביב הבית בטרם הודעה למשפחה.
בעקבות מקרה זה ומקרים דומים אחרים, העלו היום (ג') חברי הכנסת שי חרמש (קדימה) וכרמל שאמה (ליכוד), הצעת חוק שמטרתה למנוע מקרים דומים בעתיד. חרמש ושאמה מסבירים בהצעה, כי "הצעת חוק זו נולדה בעקבות חוסר הרגישות שגילו כלי התקשורת והפגיעה המיותרת ברגישות בני משפחת רמון ברגעים הקשים ביותר בחייהם".
עוד כותבים השניים, "הסולידריות והעניין הציבורי בגורל נפגעי אירוע אסון המוני; בשלומם של חיילי צה"ל שנפגעו במהלך מילוי תפקידם ובנפגעי איבה הביאה עימה תופעה לוואי קשה והיא פרסום שמותיהם ותמונותיהם של בני משפחות נפגעים ברגע קבלת הבשורה על היות קרוב המשפחה נפגע באירוע. לעתים ההגעה של כלי תקשורת לסביבתם של בני המשפחה מקדימה אף את קבלת הבשורה הרשמית".
מטרת הצעת החוק החדשה, היא מניעת הגעה של כלי תקשורת לסביבתם של בני משפחות שכולות בטרם קיבלו את בשורת האיוב, ומורה לכלי התקשורת לעכב את הפרסום.
"כולנו ניצבים המומים, חסרי מילים ובעיקר חסרי יכולת לנחש באמת את תגובתם של משפחות המקבלות את הבשורה הקשה מכל, אך ביכולתנו למנוע פגיעות מיותרות על ידי הגבלה מזערית מידתית וראויה ובעיקר מוסרית וצודקת במרחב הפעולה של כלי התקשורת בסיקור האירועים הנ"ל", כותבים שאמה וחרמש.
כלומר בפועל, על פי הצעת החוק, כלי התקשורת בכללותם, "לא יוכלו לפרסם תמונה או סרט וידיאו של מקבל בשורת האיוב ב-48 השעות הראשונות לאחר קבלת הבשורה אלא אם ניתן לו אישור בכתב ממקבל הבשורה" בנוסף לכך, על כלי התקשורת לשמור על מרחק של 200 מטר מתחומו.

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
