שוק האג"ח בסיבוב פרסה: עולה לאחר ימים של ירידות, "השוק חווה תיקון, הירידות היו מוגזמות"
מגמה חיובית נרשמת זה היום השני ברציפות במדדי התל בונד ובאיגרות החוב הממשלתיות וזאת בניגוד לירידות החדות שנרשמו בתקופה האחרונה בשוק האג"ח. בשבוע האחרון ירדו איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד בלמעלה מ-1% כאשר האג"ח הממשלתי צמוד המדד ל-7-10 שנים ירד ב-1.86%. מדדי התל בונד נחתכו גם הם בקרוב ל-2%.
לפי הערכות בשוק, נבעו הירידות בין היתר ממגמה עולמית שלילית שהושפעה מהחששות בדבר הורדת דירוג האשראי של יוון, ספרד ופורטוגל כאשר גם ארה"ב ובריטניה לא נשארו חסינות וקיבלו גם הן רמיזות בדבר בחינה מחודשת של דירוגן. בנוסף, קשיי הפירעונות של דובאי והסברות כי לא תוכל להחזיר הלוואות בהיקף של למעלה מ-60 מיליארד דולר, לא הוסיפו לביטחון המשקיעים באפיק זה.
במקביל, לא נראה כי בתקופה הקרובה תשתנה מדיניות הבנקים המרכזים בעולם בנוגע לשערי הריבית. הבנק הפדרלי בארה"ב בנוסף לבנקים המרכזים באירופה הודיע כי יותיר את הריבית ברמת השפל ההיסטורית של 0.25%-0% וכי גם בתקופה הקרובה לא צפוי שינוי במדיניות המוניטרית. בנוסף הודיע ה'פד' כי יחל באימוץ מדיניות מוניטרית מצומצמת יותר בתמיכה בשווקים.
בסיכום שבועי, לא כולל העלייה היום, נראה כי שוק האג"ח בישראל לא התנהל בשונה מהאווירה הפסימית בעולם. מדד התל בונד 60 איבד בשבוע האחרון כ-1.85%. אג"ח ה של דלק נדל"ן הוביל את הירידות במדד עם ירידה שבועית של 7.78%, כאשר אג"ח ד' של אי.די.בי השיל 4.39% בסיכום שבועי. גם באפיק הממשלתי נרשמה מגמה דומה כאשר השחרים רשמו ירידה של עד כ-0.5% וצמודי המדד איבדו 1.31% מערכם.
היום, בניגוד למגמה הכללית מתחזקים המדדים המובילים בענף כאשר מדדי התל בונד מתחזקים בכ-0.2% הממשלתי ארוכי הטווח עולים בכ-0.3% וצמודי המדד עולים בשיעור דומה. בתל בונד 60 מוביל את העלייה אג"ח ד' של זיסר שלמרות הירידה במנייה במסחר היום רושם עליות 1.2%. גם אג"ח ח' של חברת כור, שמנייתה עתידה להיגרע ממדד המעו"ף, נסחר בעלייה של קרוב ל-1%.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.