בבורסה מסכמים את נובמבר: בשוק הנגזרים נצפתה עלייה בפעילות, בוצעו שש הנפקות

כמו כן, בוצעו עשר הקצאות פרטיות בסך של כ-730 מיליון שקל. מתחילת השנה גויסו בשוק המניות המקומי, בהנפקות ובהקצאות פרטיות, כ-4.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.6 מיליארד שקל ע"י חברות נדל"ן
קובי ישעיהו |

ביחידת המחקר של הבורסה בת"א סיכמו היום (ה') את הפעילות בחודש נובמבר. בנובמבר התאפיין המסחר במניות בשווקים הבינלאומיים ובתל-אביב בעליות שערים. האופטימיות בשווקים הושפעה מסימנים להמשך ההתאוששות הכלכלית ומפרסום דו"חות כספיים חיוביים לרבעון השלישי של השנה.

מדד ת"א-25 עלה בכ-6% והשלים עלייה של כ-65% מתחילת השנה ומדד ת"א-75, שעלה בכחצי אחוז בלבד, ממשיך לבלוט עם זינוק של 134% בסיכום מתחילת השנה.

מגמה מעורבת אפיינה את יתר המדדים, כאשר מדד ת"א-בנקים בלט עם עלייה של כ-7%, מדד תל-טק 15 נותר ללא שינוי ואילו מדדי ת"א נדל"ן-15 ויתר-50 ירדו החודש בכ-4% וכ-2%, בהתאמה.

המסחר בשוק איגרות החוב התאפיין, אף הוא, בעליות שערים. בלטו, איגרות החוב הלא ממשלתיות, צמודות המדד וצמודות המט"ח עם עלייה חודשית של כ-2%, כאשר איגרות החוב צמודות המדד בולטות עם עלייה חדה של כ-41% מתחילת השנה.

מדדי התל-בונד, לסוגיהם, עלו בנובמבר בכ-1.5%, כאשר מדד תל-בונד 20 השלים עלייה של כ-24% מתחילת השנה ואילו מדד תל-בונד-40 (שרבות מאיגרות החוב הכלולות בו קשורות לענף הנדל"ן) ממשיך לבלוט עם זינוק של כ-45% מתחילת השנה, לאחר ירידות חדות בחודשים האחרונים של 2008.

איגרות החוב הממשלתיות, צמודות המדד עלו החודש בכ-1.5% ואילו איגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות עלו בכ-0.5% בלבד.

בבורסה מציינים כי המחזור היומי במניות הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל - גבוה מעט מהמחזור הממוצע מתחילת השנה. באיגרות החוב הסתכם המחזור היומי בכ-3.7 מיליארד שקל - גבוה לעומת החודש הקודם, אך עדיין נמוך בכ-10% מהמחזור הממוצע השנה.

בשוק הנגזרים נצפתה בנובמבר עלייה בפעילות, אך מחזורי המסחר היו נמוכים במעט מהממוצע השנתי. באופציות על מדד ת"א-25 נסחרו בנובמבר כ-245 אלף יחידות ביום - מחזור הגבוה בכ-10% לעומת החודש הקודם, ואילו באופציות הדולריות, עקב התנודתיות הרבה בשער הדולר ביחס לשקל, נסחרו כ-30 אלף יחידות ביום - מחזור הגבוה בכ-25% לעומת המחזור באוקטובר.

בשוק המניות הראשוני בוצעו בנובמבר חמש הנפקות זכויות והנפקה אחת לציבור, בסכום כולל של כ-260 מיליון שקל. מתוכם, כ-80 מיליון שקל ע"י כל אחת מהחברות סלע קפיטל נדל"ן ודלתא-גליל. כמו כן, בוצעו עשר הקצאות פרטיות בסך של כ-730 מיליון שקל. בלטה הקצאה שביצעה דלק אנרגיה, בשווי של כ-350 מיליון שקל, לבעלי יחידות השתתפות בחברה הבורסאית אבנר, במסגרת הצעת רכש חליפין.

בסיכום מתחילת השנה גויסו בשוק המניות המקומי, בהנפקות ובהקצאות פרטיות, כ-4.6 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.6 מיליארד שקל ע"י חברות נדל"ן, לעומת כ-6.2 מיליארד שקל בכל שנת 2008.

בשוק מוצרי המדדים התווספו בנובמבר 7 תעודות סל. בין הסדרות החדשות - 4 תעודות מורכבות, שהן שילוב של מדדי אג"ח (ממשלתיות, חברות) ומדד מניות מקומיים.

כיום נסחרות 355 סדרות של מוצרי מדדים. מחזור המסחר היומי במוצרי המדדים, בנובמבר, מהווה כ-20% ממחזור המסחר במניות וממחזור המסחר באג"ח חברות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

לשכת התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.