כלכלני BdiCoface: הרעה בסיכון המשק באוקטובר, ירידה קלה במספר ימי הפיגור בתשלומים
על-פי מדד הסיכון המשולב של BdiCoface, עמד הסיכון העסקי של החברות והעסקים במשק בחודש אוקטובר על רמה של 6.21, הרעה לעומת חודש ספטמבר בו עמד מדד הסיכון על 6.14. נציין כי באוקטובר אשתקד עמד מדד הסיכון העסקי במשק על 6.02.
כלכלני BdiCoface מסבירים כי בשלבי יציאה מהמשבר חווים מספר רב של עסקים נפילות וכי הדבר נובע מכך שבתקופה של יציאה מהמשבר יש לחברות צורך בהגדלת מלאי ובהון חוזר גבוה יותר וחברות רבות מתקשות להשיג מימון שיאפשר הגדלה זו ועל כן בחודשי היציאה מן המשבר סיכון החברות הממוצע גבוה יותר.
על-פי נתוני BdiCoface , כ-25.77% מהחברות והעסקים דורגו ברמות הסיכון הגבוהות והמסוכנות (דירוגי סיכון 9 ו-10), עליה בהשוואה לחודש שעבר. לחברות ועסקים אלה בעיות קשות בתזרים המזומנים, חשבון או חשבונות מוגבלים בבנק ישראל, דיווחים חוזרים ונשנים על שיקים חוזרים, ירידות חדות בהכנסות או ברווחיות, או מעברים חדים וקיצוניים מרווח להפסד. רמת הקשיים של חברות ועסקים אלו, על-פי הניסיון שצברו כלכלני BdiCoface, היא גבוהה באופן המאיים על המשך פעילותם בטווח של השנה עד השנתיים הקרובות.
ענף תעשיית הנייר והקרטון מוביל החודש את רשימת הענפים החזקים והבטוחים, לאחר שעלה מן המקום השלישי בו דורג בחודש שעבר ורשם הטבה של 9.8%. סיכונו העסקי של הענף עמד החודש על 4.08. ענף תעשיית הכימיקלים הגיע החודש למקום השני ברשימת הענפים החזקים ביותר ורמת הסיכון בו עמדה על 5.22.
למקום הראשון בדירוג הענפים החלשים והמסוכנים הגיע החודש ענף המסעדות ובתי הקפה. דירוגו העסקי של הענף עמד החודש על 7.13 (לעומת 7.36 בחודש שעבר).
בנוגע למוסר התשלומים לספקים בחודש אוקטובר מציינים ב-BDI כי בחודש החולף נרשמה הטבה של יומיים במספר ימי הפיגורים של חברות ועסקים בישראל ביחס לחודש שעבר, כך שמספר ימי הפיגורים עמד באוקטובר על 9 בלבד. מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה על-ידי הספקים ירד החודש ביום אחר בהשוואה לספטמבר ועמד על 90 ימים.
כלכלני BdiCoface מציינים כי סימני היציאה מהמשבר, באים לידי ביטוי בשיפור בענפי הסיטונאות והקמעונאות בתחומים המושפעים ישירות מגידול בצריכה הפרטית כמו מוצרי מזון, חשמל ואלקטרוניקה וכן בענף בתי הקפה והמסעדות.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.