מחירי הדירות בישראל צפויים לצנוח? בהחלט ייתכן

עו"ד דוד לוי, הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין, סוקר את מצב שוק הדירות בישראל
עו"ד דוד לוי |

העובדה ששוק הנדל"ן בישראל מצוי, בששת החודשים האחרונים בקיפאון, היא עובדה שהיום כמעט מוסכמת על כל העוסקים בענף לרבות קבלנים, מתווכים, אנשי פירסום, עורכי דין, שמאים, אדריכלים, ספקי חומרי בניה ואחרים. השאלה הנשאלת בעתוי זה היא, האם עקב הקיפאון הנוכחי בשוק הנדל"ן נוצרת לנו מול עינינו בישראל 2009 בועת נדל"ן שעלולה להתפוצץ כמו כל בועה, ולהביא עימה קריסת מחירים?

בהקשר זה, אף ניתן להוסיף ולשאול האם יתכן שבכל רחבי העולם, קרי: ארה"ב, בריטניה, אירופה המערבית, אירופה המזרחית, רוסיה, הודו, ואפילו סין הרחוקה, בכל המקומות הללו, המיתון הביא לירידת ערך משמעותית של מחירי הנדל"ן עד לקריסה ממש במדינות מסויימות, ואילו בארצנו הקטנטונת מדובר במיתון "מכוכב אחר", אשר בו שוק הנדל"ן כלל לא מושפע מההתרחשויות הכלכליות.

כדי לענות לשתי שאלות נכבדות אלו עלינו "להכיר מקרוב" את השחקנים בשוק הנדל"ן המקומי.

ראשית, הקונים: בין אם מדובר ברוכשים פרטיים, בין אם מדובר בחברות ויחידים שהינם גורמים מסחריים בענף הנדל"ן ובין אם מדובר במשקיעים פרטיים, לכולם אינטרס כלכלי זהה בימים אלו שניתן לנסח אותו כדלקמן:

א. כולם לא רוצים לעשות עיסקה מוקדם מידי ולהפסיד על ידי כך את ירידת ערך הנדל"ן הצפויה בעתיד בשוק.

ב. כולם לא רוצים לעשות עיסקה מאוחר מידי ולפספס את ירידת הערך ובלימת עליות המחירים אשר מתרחשות בימים אלו בשוק.

באשר למוכרים, כאן התמונה מורכבת הרבה יותר.

ראשית, יש לנו את המוכרים הפרטיים, בנוסף יש לנו את החברות הקבלניות והגורמים המסחריים בענף, וקבוצה שלישית הינה של חייבים, לווים ואחרים, אשר נאלצים לבצע עיסקה מיידית על מנת לעמוד בהתחייבותיהם (אשר לעניינינו הקבוצה האחרונה זניחה).

האינטרס הכלכלי וההתנהגות של תת הקבוצות בקרב המוכרים שונה לחלוטין. המוכרים הפרטיים לא מוכנים בשוק קפוא להוריד מחירים, על מנת "להגיע" אל הקונה "הדורש" הפחתה נוכח הקיפאון בשוק. המוכר הפרטי, אשר "עבד" שנים ארוכות ליצירת הונו, אינו מוכן להוריד במחיר הנדל"ן ולוותר על ידי כך על שכר של לא מעט שנות עבודה, גם אם הדבר כרוך בדחיית מהלכים כלכליים שהוא היה מעוניין בהם. ניתן להבין את המוכרים הפרטיים, כי זו דרכו של עולם.

לא כך הדבר בקרב החברות הקבלניות והגורמים המסחריים בענף. תפקידם של אלו הוא "לבנות" "ולמכור" ולהרוויח כסף ועל כן מ"חובתם המסחרית" להוריד במחיר במידת הצורך על מנת לפגוש את "הקונה" וזאת כדי לבצע עיסקה. תפקידן של החברות לעשות כסף ממכירת נדל"ן. ישנן תקופות של ביקוש גבוה ואז גם מתח הרווחים מן הסתם "גבוה" וישנן תקופות שהביקוש נמוך ואז גם מתח הרווחים נמוך. ההתנהלות המסחרית בתקופת קפאון צריכה להיות עידוד והגדלת כמות העיסקאות ולא צמצומן, וזאת כדי להגדיל את הרווח הכולל.

ואולם החברות הקבלניות שהורגלו שנים ארוכות "ללקק את השמנת" ולהנות מעליות מחירים "כרוניות" אינן מוכנות לקבל ירידה במתח הרווחים ולכן במקום להציע לציבור הקונים מבצעי הוזלה כדי למכור "יותר" "ומהר" הן בוחרות להחזיק את המחירים בצורה מלאכותית למעלה וזאת "עד יעבור זעם", דהיינו עד שהשוק יתעורר ויתחילו ביקושים קשיחים.

כיצד משפיעים הכלכלה הגלובלית והמיתון העולמי על שוק הנדל"ן המקומי?

כבר מזמן הפכה הכלכלה הישראלית כשותפה מלאה לכלכלה הגלובלית. גם בתחום הנדל"ן בחרו חברות ישראליות רבות בשנים האחרונות להשקיע בנדל"ן מחוץ לגבולות המדינה. חברות אלו נפגעו קשות בעקבות המיתון העולמי וקריסת מחירי הנדל"ן בחו"ל. האינפורמציה הזו מצוייה בידיעתם של הבנקים בישראל, אשר מפאת הסודיות לא מפרסמים נתונים אלו אודות החברות הישראליות. דווקא נגיד הבנק המרכזי, שהינו משוחרר מחובת הסודיות והמידע הרגיש נמצא בידיעתו, הודיע כבר ברבים כי קריסה של חברה גדולה בארצנו היא רק עניין של זמן.

אין ספק כי לאחר קריסת חברת נדל"ן גדולה אחת או יותר, אשר מן הסתם היא בונה כאן מאות או אלפי יחידות דיור, ייפלטו לשוק המקומי דירות במסגרת הליך של מימוש מהיר, ובמחירים נמוכים עד 30%-40% ממחירי השוק, דבר שתהיה לו השפעה ישירה על מחירי הנדל"ן בשוק. כאשר, למשל, בחודש מרס 2009 נמכרו 1140 דירות חדשות בארץ (עלפי פירסומי הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה), נקל להבין כי מימוש מהיר ומסיבי של מאות או אלפי דירות השייכות לחברת נדל"ן בקריסה תהיה לו השפעה מהותית על מחירי הנדל"ן בארץ.

ההשלכות של החזקת מחירים מלאכותית בשוק

כתוצאה מהחזקת המחירים המלאכותית בשוק המקומי על ידי הגורמים המסחריים, אנו נמצאים כבר יותר מחצי שנה בקיפאון בשוק הנדל"ן. אמנם בתקופה זו הגיעה עדנה לקבוצות הרכישה, כאשר יזמים חרוצים דואגים לנצל את הקיפאון על מנת לספק לציבור נדל"ן בהנחות של בין 15%-25%.

אולם כמובן שפתרון קבוצות הרכישה אינו יכול להוות תחליף לציבור הרחב שאינו מעוניין או אינו יכול לבצע עיסקת נדל"ן משותפת עם אחרים. במצב דברים זה, הקיפאון בשוק הנדל"ן הולך ונמשך וככל שנמשך הוא משמר בועת נדל"ן המוחזקת על בלימה "ופיצוצה" עלול להיות כואב יותר ככל שתקופת הקיפאון תהיה ארוכה יותר.

מה צופן לנו שוק הנדל"ן המקומי בעתיד?

במילים אחרות, בכיפוף הידיים הזה בין הקונים שיושבים על הגדר לבין החברות הקבלניות, מי אמור לנצח? לכאורה, החברות הקבלניות הן גורמים עסקיים חזקים היכולים לגבור על הקונה הפרטי הלא מאורגן. למעשה, אין הדבר כך. הקונה הפרטי יכול לדחות את תוכנית רכישת הנדל"ן ככל שיחפוץ.

ראשית, קיימת לו אלטרנטיבה של שכירות. שנית, אם הוא צופה ירידת מחירים משמעותית הוא יכול להמתין גם שנה ושנתיים, כי הפרש המחירים "ייזכה" אותו בסופו של דבר "בשכר של שנות עבודה רבות".

החברות הקבלניות מאידך, על אף ה"שומנים" שצברו במשך השנים, צריכות להציג מידי רבעון שיפור במכירות וברווחים וה"אופק" שלהן קצר הרבה יותר.

המסקנה המתבקשת, כי כיום במהלך של החזקת המחיר בצורה מלאכותית על ידי החברות הקבלניות, למעשה נלחמות החברות בעצמן וסופן להפסיד במערכה.

לאחרונה, שמענו כי אחת החברות הקבלניות פתחה במבצע של הוזלת מחירי הדירות ב-10%. הגם שעצם התחלת התהליך יש לו חשיבות, למרות זאת מבצע של חברה אחת בלבד, השפעתו על השוק היא מינורית.

מה הם הצעדים המתבקשים היום על ידי החברות הקבלניות?

בשוק נדל"ן קפוא תפקידן של החברות הקבלניות למכור. דהיינו לעשות "מבצעים", להוריד מחירים ולהגיע אל הקונים. על ידי הגדלת המכירות, יפשירו החברות את השוק. ייתכן, כי בשלב הראשון, בשנה ראשונה, מחירי הנדל"ן יירדו בשל מבצעי המכירה, אבל סביר מאוד להניח שבטווח הארוך, הפרוספריטי יחזיר את הקונים בארץ ובחו"ל לשוק הנדל"ן המקומי, והתנועה של "עליית מחירי הנדל"ן" תחזור למחוזותינו. ככל שהחברות יתמידו וימשיכו במדיניות של החזקה מלאכותית של המחירים כך הן יחזקו ויחריפו את קריסת המחירים לכשתתרחש.

עו"ד דוד לוי הינו הבעלים והמנהל של משרד עורכי הדין דוד לוי ואתר המכרזים "מכרז און ליין".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי מענק

המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.

מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום

מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.

מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?

ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.

בין מקבלי המענק נמצאים:

  • מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
  • מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
  • זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
  • חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
  • ניצולי שואה
  • משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה

בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.

מיכל כהן רשות התחרות
צילום: שריה דיאמנט

רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?

רשות התחרות מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל כ"קבוצת ריכוז"; אם ההכרזה תצא לפועל, מדובר במהלך שעשוי לשנות את יחסי הכוחות במערכת הבנקאית, על רקע רווחיות שיא וביקורת ציבורית גוברת על היעדר תחרות אמיתית

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים תחרות

רשות התחרות צפויה לנקוט צעד רגולטורי תקדימי, כאשר היא מתקרבת להכרזה על חמשת הבנקים הגדולים בישראל, לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי והבינלאומי, כקבוצת ריכוז. מדובר במהלך שכבר היה על השולחן מאז מרץ 2024, ועשוי לשנות את מערך הכוחות בענף הבנקאות הקמעונאית, במיוחד על רקע הרווחיות החריגה של הבנקים בשנים האחרונות, שממשיכה לעורר ביקורת ציבורית חריפה.

השימוע האחרון, שנועד להציג לבנקים את ממצאי הבדיקה העדכנית של הרשות, צפוי להיערך בחודש הבא, כאשר ברשות צפויים לקבל החלטה סופית עד לסוף השנה. ההכרזה, אם תצא לפועל, תאפשר לרשות להטיל מגבלות והוראות על פעילות הבנקים, כולל שינוי אופן התמחור של פיקדונות, חובת הצגת מידע השוואתי ללקוחות והסרת חסמים על ניוד פיקדונות.

המשמעות של ההכרזה

במונחים כלכליים, ההכרזה על קבוצת ריכוז נועדה להתמודד עם מצב שבו קיימת תחרות מועטה בענף, או כאשר מספר מצומצם של שחקנים מרכזיים מתנהל באופן מתואם בפועל או במשתמע, גם מבלי שנחתם ביניהם הסכם פורמלי. בענף הבנקאות, בעוד שמדובר ב-5 שחקנים מרכזיים, בפועל מדובר בתחום עם ריכוזיות גבוהה, חסמים משמעותיים למעבר בין בנקים, ומוצרי אשראי וחיסכון שמתומחרים באופן שמיטיב עם המוסדות הפיננסיים על חשבון הלקוחות.

הביקורת הציבורית, שמובלת בין היתר על ידי גופים כמו לובי 99, מלווה את התהליך מראשיתו. לטענתם, הרווחים החריגים של הבנקים הם תוצר של תחרות חסרה, כוח מיקוח עצום מול הלקוחות, והיעדר שקיפות במוצרים ובתמחור. כפי שציינו שם, "הרווחיות המוגזמת נובעת לא מהצטיינות עסקית, אלא מהיעדר תחרות אפקטיבית".

הרשות מציעה שורת צעדים שיחולו אם תתקבל ההכרזה, ובהם חיוב הצגת מידע השוואתי על ריבית בפיקדונות וקרנות כספיות, איסור על הפליית מחיר בין לקוחות בגין פיקדונות, והנגשת חיסכון באמצעות גופים חוץ בנקאיים שירכזו כספים ויפקידו אותם בבנקים בשם הציבור. צעד נוסף, דרמטי לא פחות, הוא ביטול ההתניה של פתיחת פיקדון באחזקה של מוצרים נוספים כמו כרטיסי אשראי או ניירות ערך.