אושר התקציב: האמת? לא כזה נורא

הגירעון סביר - נמוך מ-3% בשלושת השנים הבאות הודות לעלייה בהכנסות ממסים ובעיקר ממיסוי על רווחים כלואיםצמיחה של 4.4% ב-2026  

מנדי הניג | (10)
נושאים בכתבה משרד האוצר

הממשלה אישרה היום את התוכנית הכלכלית התלת-שנתית לשנים 2026–2028, המציגה תחזית פיסקלית בהחלט סבירה לאור המצב. על אף האתגרים הביטחוניים והכלכליים, הגירעון השנתי צפוי להיות מתחת ל-3% בכל אחת מהשנים הבאות. הסיבה היא - הכנסות גדולות ממסים.  זה הסיפור המרכזי של התקציב בשנים הקרובות - הכנסות ממסים גדולות יותר. 

המדינה גובה יותר מסים, מטילה יותר מסים ומחייבת בתשלום מס על רווחים כלואים שמעשירים את הקופה בכ-20 מיליארד שקל בשלוש שנים. אלו מספרים גדולים כשרשות המסים עצמה עדיין לא העבירה חוזר שמסביר לציבור רואי החשבון איך להתנהל עם החוק הבאמת מיוחד ומוזר לגבי הרווחים הכלואים - מדובר במסים שהחלו באופן לגיטימי על כאלו שמתחמקים ממס והיריעה הורחבה להמוני עסקים בארץ שנופלים בקריטריונים. 

התוכנית, שאינה כוללת השלכות של התרחבות הלחימה בחודש האחרון, משקפת אופטימיות זהירה, כשה"פיל שבחדר" אלו ההוצאות הביטחוניות. המשך או-ו הרחבת המלחמה, ההצטיידות, ההיערכות לגיזרות אחרות, יכולים להרים את תקציב הביטחון ולהעלות את הגירעון. יש רזרבות בתקציבים לשנים הבאות, אבל לא כאלו שלוקחים בחשבון סבבי לחימה ממושכים. 

על פי התוכנית, בשנת 2026 צפויה כלכלת ישראל לצמוח בשיעור של 4.4%, כאשר הכנסות המדינה יגיעו ל-556.9 מיליארד שקלים והוצאות הממשלה יסתכמו ב-622.3 מיליארד שקלים. הגירעון התקציבי הצפוי עומד על 2.8% מהתוצר. בשנת 2027, הכנסות המדינה צפויות לעלות ל-587.1 מיליארד שקלים, בעוד ההוצאות יגיעו ל-655.5 מיליארד שקלים, עם גירעון יציב של 2.8%. בשנת 2028, ההכנסות צפויות להגיע ל-613.8 מיליארד שקלים וההוצאות ל-688.6 מיליארד שקלים, כאשר הגירעון יעלה מעט ל-2.9%.



אחד השינויים המרכזיים בתוכנית הכלכלית לשנים 2026-2028 נוגע לתחזית ההכנסות ממסים, שעודכנה כלפי מעלה בכל אחת מהשנים: תוספת של 21 עד 26 מיליארד שקלים בכל שנה ביחס לעדכון הקודם. העדכון הזה נובע משילוב של גורמים בראשם התאוששות בפעילות העסקית, תחזית צמיחה גבוהה יותר של התמ"ג, ושיפור ניכר בגביית המסים הישירים, במיוחד מס חברות.

ההשפעה המידית של העדכון הזה היא הקטנה ניכרת של תחזית הגירעון התקציבי. אף שבסיס ההוצאה נותר גבוה ונמשך במסלול עלייה, העלייה החדה בהכנסות צמצמה את הפער בין הכנסות להוצאות. כך לדוגמה, ב-2026 הגירעון צפוי לעמוד על 2.8% מהתוצר, וזאת למרות עלייה מתמשכת בהוצאה הציבורית. במונחי שקלים, הפער בין ההכנסות להוצאות הצטמצם בעשרות מיליארדים לעומת התחזיות המקוריות, ובכך נרשמה הקלה מהותית בלחצים התקציביים שהכבידו על הממשלה.

קיראו עוד ב"בארץ"

אחד ממקורות ההכנסה הבולטים בגידול החריג בהכנסות ממסים לשנה הנוכחית הוא סעיף מיסוי רווחים שלא מחולקים בחברות ממשלתיות ובחברות נשלטות, הידוע גם כ"מיסוי רווחים כלואים". הכנסות המדינה מהסעיף הזה צפויות לעמוד על 9.3 מיליארד שקל סכום חריג בגובהו, שמייצג ככל הנראה מהלך ממוקד לגבייה חד-פעמית או מחזורית ממגזר החברות. בשנה שלאחר מכן, 2026, צפויה ירידה של 5.8 מיליארד שקל בסעיף הזה, אך גם אז מדובר בתרומה משמעותית של מיליארדי שקלים להכנסות המדינה.

התוכנית משקפת עלייה מתונה בהכנסות ובהוצאות לאורך השנים, תוך שמירה על רמת גירעון נמוכה יחסית, המעידה על ניהול פיסקלי זהיר. עם זאת, התוכנית אינה לוקחת בחשבון את ההשפעות האפשריות של התפתחויות ביטחוניות או החלטות מדיניות עתידיות, דבר שדורש גמישות והיערכות מתאימה.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הנומרטור שאושר היום בממשלה משקף עמידות כלכלית מרשימה של המשק הישראלי וניהול נכון ומקצועי שלנו את הכלכלה בתקופת המלחמה הארוכה והיקרה בתולדות ישראל. אמון השווקים בכלכלה חזק מכל מניע פוליטי או מדיני והוא משתקף מכל נתון אפשרי. אני משוכנע כי הניצחון יביא בעזרת השם ביטחון והביטחון יביא בעזרת השם שנים רבות של צמיחה כלכלית ושיפור איכות חיים לכל אזרחי ישראל. אני מבקש להודות לחבריי בממשלה ולעומד בראשה על שותפות הניהול האחראי של הכלכלה ולכל אנשי משרד האוצר על עבודתם המקצועית לטובת כלכלת ישראל".

מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום: "התכנית הכלכלית לשנים 2026–2028 משקפת איזון נכון בין אופטימיות זהירה לצעדים אחראיים מבחינה פיסקלית. הנומרטור מבטיח כי ההתחייבויות התקציביות העתידיות ייעשו תוך שמירה על מסגרת התקציב ועל עקרונות של ניהול אחראי ושקול של כספי הציבור."

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אנונימי 09/06/2025 07:33
    הגב לתגובה זו
    במציאות זה כמובן אף פעם לא קורה. אבל תראו איזה יופי זה מסדר תחזית גביית מיסים עצומה אמנם לא תתממש אבל בינתיים זה נראה יופי.
  • 7.
    לקצץ במגזר הציבורי ובפנסיות התקציביות!!! (ל"ת)
    כלכלן 09/06/2025 00:44
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מלביש 17% ולא הוריד מכסים 08/06/2025 17:38
    הגב לתגובה זו
    כל הגויים חשקו בך חכמה נאה לבנה ומשקיענית בכל תחום מפוקפק
  • 5.
    בזבז 08/06/2025 17:30
    הגב לתגובה זו
    כשבישראל מדברים על צמיחה רובה נובע מגידול האוכלוסיה בניגוד לארהב ואירופה. אם מסתכלים בצמיחה לנפש שזה מה שקובע את איכות החיים אנחנו במיתון מתמשך
  • 4.
    המנשנש 08/06/2025 17:28
    הגב לתגובה זו
    יפה במקום להוריד הוצאות פשוט הגדילו את תחזית הצמיחה. האקסל מאמין להכל אנחנו קצת פחות
  • 3.
    יש מישהו שעוד מאמין לכזבי סמוטריץ (ל"ת)
    אנונימי 08/06/2025 15:56
    הגב לתגובה זו
  • כן אני. אדם חכם ומוכשר מאוד. אמין (ל"ת)
    אנונימי 09/06/2025 02:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בעזרת השם 08/06/2025 15:20
    הגב לתגובה זו
    תקציב של צמיחה וזהירות פיסקלית עם יציבות ל3 שנים הבאות.אבל כמה הוא מחובר למצב שלנו עם הלחימה שלא נגמרת בידוד בינלאומי הוצאות לא מאוזנות מערכת בחירות באולי תקיפה באירן...לפחות אפשר להתנחם ששר האוצר הוא הדמות הסולידית והאחראית ביותר בממשלה שידע לגדר את הגרעון כפי שהצליח בשנתיים האחרונות
  • 1.
    אנונימי 08/06/2025 15:17
    הגב לתגובה זו
    הכסף הולך ללימודי יהדות מסכנים ילדי ישראל חייבים שטיפת מוח ציונית דתית אחרת יתאסלמו פה בלי פיקוח רבני וכסף שחור לשלם להם . אני סיימתי עם יהדות
  • אנונימי 08/06/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
    אנונימי אם סיימת לך מכאן ואל תשוב כי זו מדינת היהודים
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.