חודש קשה לנדל"ן בסין: מחירי הדירות צנחו לשפל חדש במארס 2009
שוק הנדל"ן בסין הגיע לשפל של 4 שנים. בחודש מארס 2009, ירדו מחירי הדירות ב-1.3%, השיעור הגבוה ביותר מאז 2005. זאת, בעקבות צניחת התחלות הבנייה ברבעון הראשון של 2009 ביותר מ-16%, מדווח היום אתר בלומברג.
מחירי הנדל"ן ב-70 הערים המרכזיות של סין ירדו ב-1.3% בחודש מארס 2009, בהשוואה לחודש מארס 2008, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סין, שהחלה לתעד את המחירים והתחלות הבנייה בשנת 2005.
עם זאת, תיתכן התאוששות בסין בעקבות עידוד מתן הלוואות על ידי הממשל - סין צפויה לתת חבילת סיוע בסך 585 מיליארד דולר לעידוד שוק הנדל"ן. ההוצאות על נדל"ן צמחו בסין בשיעור של 4.1% ברבעון הראשון של 2009, והיקף עסקאות הנדל"ן גדל, לפי נתוני הממשל הסיני.
"מכירות נדל"ן מתחילות להתאושש בערים מרכזיות של סין - המחירים יורדים וקונים פוטנציאלים נוספים יכולים להרשות לעצמם לרכוש נכסים", אמר כלכלן סיני בכיר בראיון לאתר בלומברג. "עם זאת, מחירי הנדל"ן צריכים אולי לרדת בעוד 5% עד 10% כדי להבטיח התאוששות ממשית הן במכירות והן בהשקעות בנדל"ן".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
