הדולר לקח אתנחתא מהתנודתיות הגבוהה: התייצב ברמה של 3.835 שקלים

היום פורסמו בארה"ב ובאנגליה נתוני מאקרו כלכלה שהצביעו על הצטמקות הכלכלות ברבעון השלישי
יוסי פינק |

לאחר התנודתיות הגבוהה שנרשמה בשבועות האחרונים, המסחר בשוק המט"ח היום התנהל ביציבות. בארבעת ימי המסחר האחרונים ריכז המסחר במט"ח בארץ ובעולם תשומת לב רבה כאשר המטבעות נסחרו בתנודתיות אדירה. הזוג אירו-דולר רשם בשבוע שעבר את התנודתיות הגבוהה מאז הושק האירו ב-1999, זאת ברקע להפחתת הריבית דרסטית בארה"ב והדבר הכה גלים גם בדולר-שקל, כאשר בתחילת צנח הדולר ולאחר מכן תיקן בחדות.

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כי בנק ישראל יעשה כל מה שבסמכותו - כקובע את מדיניות הריבית וכמפקח על הבנקים - על מנת לשמור על יציבות המערכת הבנקאית ולתרום להחזרת המשק לצמיחה בריאה ומהירה. אך חיוני שהבנקים, מצדם, ימשיכו לנהל את עסקיהם, תוך שמירה על איתנותם ובחינת ההשלכות של החלטותיהם על צמיחת המשק, הוא אמר והוסיף, כי "זאת, כאשר שלמשק הישראלי הכוחות הדרושים לצמוח".

בנק ישראל קבע את השער היציג ללא שינוי לעומת אתמול, ברמה של 3.835 שקלים. גם האירו שמר על יציבות ונקבע ברמה של 5.366 שקלים, זאת לאחר מהלך עליות של 14.5% מאז סוף אוקטובר האחרון.

היום פורסם כי כלכלת ארה"ב הצטמקה בקצב שנתי של כ-0.5% ובהתאם לקונצנזוס האנליסטים, זוהי גם הירידה החדה ביותר מאז הרבעון הראשון לשנת 2001. כעת מביעים הכלכלנים במדינה דאגה רבה לקראת תוצאות נתון הצמיחה עבור הרבעון האחרון לשנה הנוכחית.

ניגל גולט, כלכלן ראשי מ-IHS Global Insight, אמר היום בראיון לסוכנות בלומברג כי: "כל הנתונים והמידע המצטבר מצביע על כל שהתמ"ג ברבעון הבא צפוי להיות גרוע הרבה יותר". הערכות הכלכלנים לקראת הרבעון האחרון הולכות ומחריפות, וכעת הם צופים כי הירידה ברבעון הבא תהיה החדה ביותר מאז שנות ה-80 המוקדמות ולקצב התכווצות שנתי של כ-6%.

קודם לכן פורסם כי כלכלת אנגליה התכווצה בשיעור החד ביותר מאז 1990 ברבעון השלישי של 2008 והיקף המשכנתאות שניתנו ירד לשפל של 14 שנה. כלכלנים ואנליסטים ציפו לירידה מתונה יותר, בהיקף של כחצי אחוז בלבד.

התיקון הסופי של התמ"ג לרבעון השלישי באנגליה הצביע על כך שמאז הרבעון השני, הכלכלה הצטמקה ב-0.6% בשלושת החודשים עד ספטמבר, בהשוואה לירידה של 0.5% לפי הנתונים הראשוניים. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הכלכלה הבריטית צמחה ב-0.3%. בשנת 2007 התרחב התמ"ג של בריטניה ב-3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.