הדולר לקח אתנחתא מהתנודתיות הגבוהה: התייצב ברמה של 3.835 שקלים

היום פורסמו בארה"ב ובאנגליה נתוני מאקרו כלכלה שהצביעו על הצטמקות הכלכלות ברבעון השלישי
יוסי פינק |

לאחר התנודתיות הגבוהה שנרשמה בשבועות האחרונים, המסחר בשוק המט"ח היום התנהל ביציבות. בארבעת ימי המסחר האחרונים ריכז המסחר במט"ח בארץ ובעולם תשומת לב רבה כאשר המטבעות נסחרו בתנודתיות אדירה. הזוג אירו-דולר רשם בשבוע שעבר את התנודתיות הגבוהה מאז הושק האירו ב-1999, זאת ברקע להפחתת הריבית דרסטית בארה"ב והדבר הכה גלים גם בדולר-שקל, כאשר בתחילת צנח הדולר ולאחר מכן תיקן בחדות.

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר כי בנק ישראל יעשה כל מה שבסמכותו - כקובע את מדיניות הריבית וכמפקח על הבנקים - על מנת לשמור על יציבות המערכת הבנקאית ולתרום להחזרת המשק לצמיחה בריאה ומהירה. אך חיוני שהבנקים, מצדם, ימשיכו לנהל את עסקיהם, תוך שמירה על איתנותם ובחינת ההשלכות של החלטותיהם על צמיחת המשק, הוא אמר והוסיף, כי "זאת, כאשר שלמשק הישראלי הכוחות הדרושים לצמוח".

בנק ישראל קבע את השער היציג ללא שינוי לעומת אתמול, ברמה של 3.835 שקלים. גם האירו שמר על יציבות ונקבע ברמה של 5.366 שקלים, זאת לאחר מהלך עליות של 14.5% מאז סוף אוקטובר האחרון.

היום פורסם כי כלכלת ארה"ב הצטמקה בקצב שנתי של כ-0.5% ובהתאם לקונצנזוס האנליסטים, זוהי גם הירידה החדה ביותר מאז הרבעון הראשון לשנת 2001. כעת מביעים הכלכלנים במדינה דאגה רבה לקראת תוצאות נתון הצמיחה עבור הרבעון האחרון לשנה הנוכחית.

ניגל גולט, כלכלן ראשי מ-IHS Global Insight, אמר היום בראיון לסוכנות בלומברג כי: "כל הנתונים והמידע המצטבר מצביע על כל שהתמ"ג ברבעון הבא צפוי להיות גרוע הרבה יותר". הערכות הכלכלנים לקראת הרבעון האחרון הולכות ומחריפות, וכעת הם צופים כי הירידה ברבעון הבא תהיה החדה ביותר מאז שנות ה-80 המוקדמות ולקצב התכווצות שנתי של כ-6%.

קודם לכן פורסם כי כלכלת אנגליה התכווצה בשיעור החד ביותר מאז 1990 ברבעון השלישי של 2008 והיקף המשכנתאות שניתנו ירד לשפל של 14 שנה. כלכלנים ואנליסטים ציפו לירידה מתונה יותר, בהיקף של כחצי אחוז בלבד.

התיקון הסופי של התמ"ג לרבעון השלישי באנגליה הצביע על כך שמאז הרבעון השני, הכלכלה הצטמקה ב-0.6% בשלושת החודשים עד ספטמבר, בהשוואה לירידה של 0.5% לפי הנתונים הראשוניים. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, הכלכלה הבריטית צמחה ב-0.3%. בשנת 2007 התרחב התמ"ג של בריטניה ב-3%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.