האינפלציה מכה בעולם: "הזמנים הם מאוד בעייתיים לבנקים המרכזיים ברחבי העולם"
עליית מחירים עולמית? אינפלציה? סטגפלציה? חששות בכל עבר נשמעים אך יחד עם זאת עמים ומדינות ברחבי העולם חווים תנאים שונים בתוך המציאות הכלכלית החדשה. הכלכלות העניות יותר חוות את גזירת האינפלציה ביתר שאת מהכלכלות המפותחות. לכולם אותה עליית מחירים, אך המשקל של מרכיבי המזון בסל הצריכה של המדינות העניות הוא גדול יותר ועל כן הם חווים עליות מחירים אלימות יותר.
כלכלנים ברחבי העולם, טוענים שהעלייה באינפלציה מספקת איום רציני לכלכלות ברחבי העולם, השווקים המתעוררים שמשקיעים רבים שמו בהם את יהבם, עלולים לספוג את המכה הגדולה ביותר.
סין, הודו, דרום אפריקה מתמודדות עם אתגרים 'צומחים', בעוד מספר מדינות מצומצם כמו ברזיל, השכילו להילחם באינפלציה באופן יחסי, זאת בין השאר להנהגת מדיניות מוניטרית קשוחה ומרסנת.
בהובלת העלייה במחירי המזון והאנרגיה, האינפלציה ללא ספק ממריאה ברחבי העולם, מאיימת להכשיל את הכלכלות הגדולות בעולם והשווקים המתעוררים שבשנים האחרונות פרחו ללא הכר.
"אלה הם זמנים מאוד בעייתיים לבנקים המרכזיים", אמר דויד רידל, נשיא Riedel Research. "ההתמודדות עם האינפלציה בשלב הזה של עלייתה היא מאוד משמעותית", הוסיף רידל. בתוך כך, בימים האחרונים, בנקים מרכזיים רבים בעולם, כולל אלה של דרום אפריקה, ברזיל, הודו רוסיה, סין וויאטנם הידקו את המדיניות המוניטרית במטרה לשלוט בעליות המחירים האלימות.
אינפלציה גבוהה, במקרים אחדים אפילו היפר-אינפלציה, הכתה בשווקים המתעוררים בדרום אמריקה, מזרח אירופה ואסיה בשנות ה-90. מאז, האינפלציה יורדת בקביעות, מצב זה היה נכון עד לפני מספר חודשים, אז מחרי המזון והאנרגיה החלו לשבור שיאים חדשים, ודחפו את האינפלציה מעלה ומעלה בעולם המתפתח.
הכלכלנים: "האינפלציה כאן כדי להישאר
כלכלנים בכירים בעולם טוענים כי חולשה בדולר והכלכלות המתפתחות "חתרו" יחדיו כדי לשלוח את מחירי הסחורות מעלה. אותם פאקטורים לטענתם לא צפויים להשתנות בקרוב.
בין הסיבות מונים הכלכלנים את חוסר היכולת של הבנק המרכזי האמריקני לשלוט במחירי הסחורות בשוק העולמי, כך לפחות טוען ריץ' יאמארונה, דירקטור מחקר ב-Argus ."אם היה יכול לעשות זאת הוא היה פועל כבר קודם", הוסיף.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
