האינפלציה מכה בעולם: "הזמנים הם מאוד בעייתיים לבנקים המרכזיים ברחבי העולם"
עליית מחירים עולמית? אינפלציה? סטגפלציה? חששות בכל עבר נשמעים אך יחד עם זאת עמים ומדינות ברחבי העולם חווים תנאים שונים בתוך המציאות הכלכלית החדשה. הכלכלות העניות יותר חוות את גזירת האינפלציה ביתר שאת מהכלכלות המפותחות. לכולם אותה עליית מחירים, אך המשקל של מרכיבי המזון בסל הצריכה של המדינות העניות הוא גדול יותר ועל כן הם חווים עליות מחירים אלימות יותר.
כלכלנים ברחבי העולם, טוענים שהעלייה באינפלציה מספקת איום רציני לכלכלות ברחבי העולם, השווקים המתעוררים שמשקיעים רבים שמו בהם את יהבם, עלולים לספוג את המכה הגדולה ביותר.
סין, הודו, דרום אפריקה מתמודדות עם אתגרים 'צומחים', בעוד מספר מדינות מצומצם כמו ברזיל, השכילו להילחם באינפלציה באופן יחסי, זאת בין השאר להנהגת מדיניות מוניטרית קשוחה ומרסנת.
בהובלת העלייה במחירי המזון והאנרגיה, האינפלציה ללא ספק ממריאה ברחבי העולם, מאיימת להכשיל את הכלכלות הגדולות בעולם והשווקים המתעוררים שבשנים האחרונות פרחו ללא הכר.
"אלה הם זמנים מאוד בעייתיים לבנקים המרכזיים", אמר דויד רידל, נשיא Riedel Research. "ההתמודדות עם האינפלציה בשלב הזה של עלייתה היא מאוד משמעותית", הוסיף רידל. בתוך כך, בימים האחרונים, בנקים מרכזיים רבים בעולם, כולל אלה של דרום אפריקה, ברזיל, הודו רוסיה, סין וויאטנם הידקו את המדיניות המוניטרית במטרה לשלוט בעליות המחירים האלימות.
אינפלציה גבוהה, במקרים אחדים אפילו היפר-אינפלציה, הכתה בשווקים המתעוררים בדרום אמריקה, מזרח אירופה ואסיה בשנות ה-90. מאז, האינפלציה יורדת בקביעות, מצב זה היה נכון עד לפני מספר חודשים, אז מחרי המזון והאנרגיה החלו לשבור שיאים חדשים, ודחפו את האינפלציה מעלה ומעלה בעולם המתפתח.
הכלכלנים: "האינפלציה כאן כדי להישאר
כלכלנים בכירים בעולם טוענים כי חולשה בדולר והכלכלות המתפתחות "חתרו" יחדיו כדי לשלוח את מחירי הסחורות מעלה. אותם פאקטורים לטענתם לא צפויים להשתנות בקרוב.
בין הסיבות מונים הכלכלנים את חוסר היכולת של הבנק המרכזי האמריקני לשלוט במחירי הסחורות בשוק העולמי, כך לפחות טוען ריץ' יאמארונה, דירקטור מחקר ב-Argus ."אם היה יכול לעשות זאת הוא היה פועל כבר קודם", הוסיף.
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
