האינפלציה מכה בעולם: "הזמנים הם מאוד בעייתיים לבנקים המרכזיים ברחבי העולם"

הכלכלות המתפתחות משלמות את עליית המחירים ביתר שאת - האם אנחנו נעים לעבר עולם של ריביות גבוהות?
שהם לוי |

עליית מחירים עולמית? אינפלציה? סטגפלציה? חששות בכל עבר נשמעים אך יחד עם זאת עמים ומדינות ברחבי העולם חווים תנאים שונים בתוך המציאות הכלכלית החדשה. הכלכלות העניות יותר חוות את גזירת האינפלציה ביתר שאת מהכלכלות המפותחות. לכולם אותה עליית מחירים, אך המשקל של מרכיבי המזון בסל הצריכה של המדינות העניות הוא גדול יותר ועל כן הם חווים עליות מחירים אלימות יותר.

כלכלנים ברחבי העולם, טוענים שהעלייה באינפלציה מספקת איום רציני לכלכלות ברחבי העולם, השווקים המתעוררים שמשקיעים רבים שמו בהם את יהבם, עלולים לספוג את המכה הגדולה ביותר.

סין, הודו, דרום אפריקה מתמודדות עם אתגרים 'צומחים', בעוד מספר מדינות מצומצם כמו ברזיל, השכילו להילחם באינפלציה באופן יחסי, זאת בין השאר להנהגת מדיניות מוניטרית קשוחה ומרסנת.

בהובלת העלייה במחירי המזון והאנרגיה, האינפלציה ללא ספק ממריאה ברחבי העולם, מאיימת להכשיל את הכלכלות הגדולות בעולם והשווקים המתעוררים שבשנים האחרונות פרחו ללא הכר.

"אלה הם זמנים מאוד בעייתיים לבנקים המרכזיים", אמר דויד רידל, נשיא Riedel Research. "ההתמודדות עם האינפלציה בשלב הזה של עלייתה היא מאוד משמעותית", הוסיף רידל. בתוך כך, בימים האחרונים, בנקים מרכזיים רבים בעולם, כולל אלה של דרום אפריקה, ברזיל, הודו רוסיה, סין וויאטנם הידקו את המדיניות המוניטרית במטרה לשלוט בעליות המחירים האלימות.

אינפלציה גבוהה, במקרים אחדים אפילו היפר-אינפלציה, הכתה בשווקים המתעוררים בדרום אמריקה, מזרח אירופה ואסיה בשנות ה-90. מאז, האינפלציה יורדת בקביעות, מצב זה היה נכון עד לפני מספר חודשים, אז מחרי המזון והאנרגיה החלו לשבור שיאים חדשים, ודחפו את האינפלציה מעלה ומעלה בעולם המתפתח.

הכלכלנים: "האינפלציה כאן כדי להישאר

כלכלנים בכירים בעולם טוענים כי חולשה בדולר והכלכלות המתפתחות "חתרו" יחדיו כדי לשלוח את מחירי הסחורות מעלה. אותם פאקטורים לטענתם לא צפויים להשתנות בקרוב.

בין הסיבות מונים הכלכלנים את חוסר היכולת של הבנק המרכזי האמריקני לשלוט במחירי הסחורות בשוק העולמי, כך לפחות טוען ריץ' יאמארונה, דירקטור מחקר ב-Argus ."אם היה יכול לעשות זאת הוא היה פועל כבר קודם", הוסיף.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.