איזי אנרגיה ממנה מנכ"ל חדש בארה"ב
חברת איזי אנרגיה, בשליטתו של אלי זהבי, הודיעה היום לבורסה בת"א, על מינוי מנכ"ל חדש לחברת איזי אנרגיה USA, חברה הבת (100%), העוסקת בשיווק קמעונאי וסיטונאי של דלק לתחנות תדלוק בארה"ב.
המנכ"ל החדש, מר גרג בודוי, ששימש עד למועד חתימת הסכם העסקתו כיועץ של איזי אנרגיה USA, יהיה זכאי "לקבל מהחברה הבת משכורת בסכום שנתי שאינו מהותי לחברה, רכב ותנאים סוציאליים", נכתב בהודעת החברה.
למרות זאת, בודוי יהנה מבונוס שנתי וכמו כן מאופציות, זאת למרות שטרם נחתם מסמך בנוגע לכך - בודוי צפוי לקבל אופציות לרכישת 5% מהון המניות המונפק והנפרע של החברה למימוש לפי שווי חברה של 35 מליון דולר. מהחברה נמסר שהאופציות יבשילו לאורך תקופה של שלוש שנים.
בנוסף למשכורת, יהיה מר בודוי זכאי לקבל מהחברה הבת בונוס בשיעור של חמישה אחוזים מהעלייה ברווח התפעולי, בניכוי כל רווח או הפסד חד פעמי או שנבע כתוצאה ממכירת נכסים, בהשוואה לשנה הקודמת. לצורך חישוב הבונוס בשנה הראשונה, קבעה החברה, כי ב-2007 הרווח התפעולי המתאים הינו שני מליון דולר.
מר בודוי הינו בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת Cleveland שבארה"ב. בשנים 2000-2003 שימש מר בודוי כסמנכ"ל כספים של חברה ציבורית נסחרת בארה"ב ואשר הפעילה כ- 1,000 תחנות דלק וחנויות נוחות בשבע מדינות בארה"ב. למר בודוי נסיון רב ביעוץ בתחום מיזוגים ורכישות של תחנות דלק וחנויות נוחות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
