"מוכנים לשלם את מחיר השלום עם סוריה"
דווקא על רקע המתיחות הגואה בין ישראל וסוריה, בוחר שר המדע, התרבות והספורט, ראלב מג'אדלה, להעביר מסר פייסני לדמשק. "ישראל מוכנה לשלם את מחיר השלום עם סוריה ועם האומה הערבית, שהוא החזרת הגולן", אמר השר הערבי בראיון שמתפרסם עמו היום בעיתון הכווייתי "א-ראי". בנוסף, הוא קרא לישראל לבצע מחוות לפלשתינים וכינה את ההתנחלויות "חסרות תועלת".
בראיון לעיתון הכוויתי קרא השר לקברניטי ישראל לשנות את יחסם לסוריה ולמנהיגיה. "על ישראל להתייחס לנשיא בשאר אסד בצורה אחרת", אמר. "לפי מה שאני מסיק, למרות מה שקרה (רמז לתקיפה האווירית בסוריה לפני יותר מחודש – א.ע), אני משוכנע שסוריה רואה בשלום מטרה אסטרטגית והיא קרובה יותר לישראל מאשר לאיראן".
מג'אדלה אמר בנוסף כי ישראל מוכנה לשלם מחיר מרחיק לכת תמורת שלום עם סוריה. "מחיר השלום עם סוריה הוא החזרת הגולן, וישראל מוכנה לשלם אותו תמורת שלום כולל עם האומה הערבית", אמר.
השר הישראלי אמר כי הנשיא הסורי יודע היטב שהפיתרון עם ישראל אינו רחוק, וביקש להעביר מסר הרגעה נוסף שלפיו "אין מטרה ישראלית לכבוש את סוריה ואין מטרה להתרחב בסוריה".
"לאמץ את היוזמה הערבית"
מג'אדלה קרא גם לראש הממשלה, אהוד אולמרט, לאמץ את היוזמה הערבית לשלום למרות הסתייגויות מכמה ממרכיביה ודיבר על הצורך לבוא לקראת הפלשתינים. "לא ייתכן שישראל תצליח לנרמל את היחסים עם העולם הערבי מבלי לשלם מחיר בסוגיה הפלשתינית", אמר.
בהמשך לביקורת הנוקבת שהשמיע מג'אדלה על המתנחלים, במכתב שפורסם בשבוע שעבר ב-nrg מעריב, רמז מג'אדלה כי ההתנחלויות מהוות מכשול לשלום שיש להסירו.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
