הפעלת שעון הקיץ תרמה השנה למשק 70 מיליון שקל

כל שעת אור נוספת הביאה לתוספת פדיון של כ-500 אלף שקל. שעון הקיץ תרם לחסכון של כ-35 מיליון שקל בעלויות
שי פאוזנר |

"שעון הקיץ תרם למשק כ- 70 מיליון שקל, כתוצאה מחיסכון בעלויות הייצור (חשמל), עלייה בפריון העבודה במשק וגידול במכירות". כך מסר מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, יחזקאל דסקל. שעון הקיץ יחל השנה ב-1 באפריל ויסתיים ב- 16 בספטמבר (יום ראשון לפנות בוקר, כאשר בשעה 02:00 יוזזו מחוגי השעון אחורה לשעה 01:00).

דסקל הדגיש כי כל שעת אור נוספת הגדילה את צריכת שירותי הפנאי בהשוואה לשעון החורף. "שעון הקיץ נתפס ע"י מרבית האוכלוסייה כמדד לשיפור איכות החיים, בעיקר באמצעות הארכת שעות הפנאי ונוחות גדולה יותר של קנייה בשעות אור" .

מהערכות שמרניות של אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר, בחודשים בהם הופעל שעון הקיץ כל שעת אור נוספת הביאה לתוספת פדיון של כ- 500 אלף שקל. עוד עולה מהניתוח כי שעות האור הנוספות הביאו להגדלת התפוקה והפריון של העובדים. בנוסף, הפעלת שעון הקיץ הביאה לחיסכון בעלויות, עקב שימוש נמוך יותר באנרגיה, בעיקר לצורכי תאורה, שנאמד בכ- 35 מיליון שקל.

על פי פשרה שהושגה כבר בשנת 2005 בוועדת הפנים של הכנסת, מדי שנה מסתיים שעון הקיץ ביום קבוע והוא יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי בשעה 02:00. שעון הקיץ השנה, שנת תשס"ח-2007, יסתיים לאחר 170 ימים, בהשוואה למדינות אחרות בעולם מדובר בתקופת זמן קצרה יחסית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".

בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.