זרקור על מניה: מלרג – רגע לפני המראה

עד סוף יוני צפויה להתפרסם הערכת שווי לחברה (אשר להערכתי צפויה להיות במחיר הגבוה ב-30%-50% ממחיר השוק) והליך הבמב"י בחברה צפוי להסתיים. בנקודה זו, צפוי להיכנס לחברה משקיע אסטרטגי, וזאת יכולה להיות עלית מדרגה משמעותית בהיקף הפעילות של החברה
זאב תומר קורנפלד |

את חברת מלרג העוסקת בקבלנות תשתיות הכרתי לכם בתאריך 19/4/2007 בפינת "זרקור על מניה". מאז הסקירה, התפתחויות רבות קרו בחברה וכעת החברה נמצאת בצומת דרכים חשוב לקראת המשך עתידה.

כזכור, חברת מלרג עוסקת בעבודות קבלנות ותשתית באזורים עירוניים, המבוצעות בעורקי תחבורה עירוניים ראשיים וכן במרכזי אוכלוסייה. הקבוצה פועלת בעיקר במרכז הארץ. בנוסף, לחברה מספר השקעות פיננסיות בנדל"ן בחו"ל.

בעת פרסום הסקירה הקודמת החברה לא פרסמה את התוצאות הכספיות לשנת 2006 במועד בשל מחלוקת בין שני המנכ"לים המשותפים של החברה לגבי רווחיות החברה במספר פרוייקטים. הרשות לניירות ערך התערבה והשעתה את המסחר במניות של החברה למשך כשבועיים אך מאז החברה חזרה להיסחר, דיווחה על תוצאות כספיות טובות לרבעון הרביעי של השנה (שכלל צבר פרוייקטים מרשים לשנת לשנת 2007 ואילך) ופרסמה גם תוצאות כספיות מצוינות לרבעון הראשון שהציגו רווח נקי של מעל 14 מיליון שקל (אשר ברובו נובע מעסקת מכירות קרקעות ברומניה ברווח של 8.8 מיליון שקל).

כחלק מהסכסוך בין שני המנכ"לים המשותפים, צפוי להסתיים בימים אלו הליך היפרדות הנקרא במב"י (Buy Me Buy You) אשר בו אחד המנכ"לים רוכש את חלקו של השני במחיר שיקבע על פי הערכת השווי שאמורה להיות לחברה. את הערכת השווי מבצעים שני מעריכי שווי: קבוצת גיזה וחברת הייעוץ הכלכלי "מודלים כלכליים" בראשות יעקב שיינין.

הערכת השווי לחברה תהיה מבוססת על הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2006 תוך שקלול מקדמי צמיחה עתידיים לחברה אך בהערכת השווי גם ישוקללו פרוייקטים נוכחיים של החברה אשר לא באו לידי ביטוי עדיין בדוחות הכספיים כגון עסקאות נדל"ן בחו"ל (היות ולא ניתן עדיין להכיר בהכנסות וברווחים מאותם פרוייקטים).

משיחה עם גורמים בחברה, הערכת השווי קרובה לסיום וצפויה להתפרסם בימים הקרובים, אך לא יאוחר מסוף חודש יוני וזאת לאחר שיושלמו מספר פרטים טכניים. הערכת השווי שתפורסם בקרוב, צפויה להערכתי לשקף לחברה שווי הגבוה בלפחות 30%-50% ממחיר המניה בבורסה כיום.

לאחר שיושלם הבמב"י צפוי להיכנס לחברה משקיע אסטרטגי אשר יחזיק 38% ממניות החברה. המשקיע האסטרטגי עשוי להיות למשל חברת נדל"ן מובילה, אשר תרצה לצרף את מלרג כחלק מפלג התשתיות של החברה (בדיוק כפי שדניה סיבוס היא זרוע התשתיות של אפריקה ישראל).

במקרה הזה, בכל פרוייקט של חברת הנדל"ן – מלרג תקבל עבודות לבניית התשתיות עבור פרוייקט המגורים. מצד שני המשקיע האסטרטגי עשוי להיות חברת תשתיות גדולה אשר יחד עם מלרג יכולים ליצור חברת תשתיות גדולה יותר. בכל מקרה, הרווח בסופו של דבר יהיה של משקיעי מלרג אשר ייהנו מערך רב שצפוי להיכנס לחברה.

חשוב לציין שהערכת השווי לחברה שתפורסם, אינה לוקחת בחשבון את כניסתו של המשקיע האסטרטגי אלא נשענת אך ורק על פעילותה הנוכחית של מלרג. כניסתו של המשקיע האסטרטגי צפויה לכן לתת אם כך, ערך רב יותר לבעלי המניות (כיוון שגם המשקיע רוצה להרוויח מהשקעתו בחברה).

לסיכום, הערכת השווי לחברה שצפויה להתפרסם בתקופה הקרובה, השלמת הבמב"י וכניסת המשקיע האסטרטגי לחברה, עשויים לתת תשואה אדירה לבעלי המניות הן בטווח קצר והן בטווח ארוך.

*הטור של זאב תומר קורנפלד מתפרסם מדי יום ה'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.