משפט: דיירי בית הורים מנעו פרויקט לאלפיון העליון
קשישים בת"א הצליחו לכופף יזמני נדל"ן שניסו לפנותם. ויצ"ו היא עמותה רשומה, הפועלת ללא מטרת רווח לשיפור החברה בישראל. בית ההורים נשוא התובענה עליה אנו מדווחים, הוקם על ידי ויצו בשנת 1986, בקרקע אשר הוקצתה לה בחכירה עוד בשנת 1947.הקרקע כוללת שטח של כ-12 דונם, שעליהם ממוקמים, בנוסף לבית ההורים, גם משרדה הראשי של ויצ"ו ומעון יום.
מאז הקמתו, היווה בית ההורים דוגמה ומופת לטיפול מסור בקשישים, הן במישור הלוגיסטי, הן במישור הרפואי והן במישור הנפשי. בבית ההורים מתגוררים כמאה קשישים, המחולקים בין המחלקה העצמאית לבין המחלקה הסיעודית.
במועד כלשהו בשנת 2000, החליטה ויצ"ו לקדם תכנית לשינוי ייעוד והשבחת מתחם המקרקעין בו נמצא בית ההורים.. התכנית התבססה על הריסת בית ההורים ושינוי הייעוד לצורך הקמת שני גורדי שחקים בני שלושים קומות, בנייני מגורים בני שמונה קומות ויותר, חניון ועוד.
לצורך ביצוע התוכנית, הודיעה ויצ"ו לדיירי בית ההורים כי בכוונתה לפנות את בית ההורים וכי היא תדאג לרווחת הדיירים ותגיע עימם להסכמה בדבר עתידם. הדיירים ובני משפחותיהם התנגדו לתכנית והגישו תביעה כנגד ויצ"ו לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בית המשפט קבע כי על פי ההסכם בין הצדדים, אין ביכולתה של ויצ"ו לפנות את דיירי בית ההורים, בלא הסכמתם למהלך, וזאת למשך כל ימי חייהם. מסקנה נוספת הינה, כי לא ניתן לסגור את המחלקה הסיעודית, שכן ויצ"ו התחייבה בהסכם לתפעל מחלקה סיעודית כאמור.
כמו כן נקבע כי קיומו של ההסכם בתום לב במקרה דנן אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם כוונתה של ויצ"ו שלא לקלוט דיירים נוספים.
חיי קהילה הם נדבך מרכזי וחשוב בחייו של הקשיש הבוחר להתגורר בבית הורים. המדובר באבן יסוד בהחלטתו של הקשיש לעבור ולגור בבית הורים, על מנת להביא מזור לבדידותו.
טרם כניסתם לבית ההורים, בשעה שהודגשו יתרונותיו בפני הדיירים הפוטנציאלים, הוצג הפן החברתי כאחד מיתרונותיו הבולטים של בית ההורים, מעבר למיקומו בלב העיר, בסמוך למוסדות תרבות ובית חולים. בפני הדיירים הפוטנציאליים תוארו חיי חברה ענפים, הכוללים סרטים, קונצרטים, הרצאות, אירועים בחגים וכיו"ב.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
