אטיאס: יש לקדם חקיקה בנושא הגבלת תוכן ברשת לילדים

כך אמר היום (ב') שר התקשורת בדיון בנושא שקיימה ועדת הכלכלה ובקשר להצעת החוק של חה"כ אמנון כהן (ש"ס) להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים לקראת הכנתו לקריאה ראשונה
אפרת אדיר |

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום (ב') בהצעת החוק של חה"כ אמנון כהן (ש"ס) להגבלת הגישה לאתרי אינטרנט למבוגרים לקראת הכנתו לקריאה ראשונה. בתוך כך, יו"ר הוועדה, ח"כ משה כחלון, הודיע כי הוועדה תקיים הצבעה בעוד שבועיים והנחה את הגורמים במשרד המשפטים והתקשורת למצוא נוסח הצעה מוסכם שיעניק פיתרון אפקטיבי לשמירה על ילדים בפני חשיפה לתכנים פוגעניים, כמו לצורך הברור לשמור על חופש המידע.

שר התקשורת, אריאל אטיאס דיבר בדיון על חשיבותו של הנושא לכלל אזרחי ישראל ללא קשר לסקטור מסוים. לדבריו, "אנחנו נמצאים בשלב טכנולוגי של "התלכדות", כלומר הפלטפורמה של הטלוויזיה נכנסת לאינטרנט ובשנתיים הקרובות מגמה זו רק תלך ותתעצם. אי אפשר יותר להתייחס לאינטרנט כחלקה נפרדת ולכן אנו רוצים להקדים תרופה למכה".

בג"צ קבע בסוגיית הערוצים הפונוגרפים בטלוויזיה כי ברירת המחדל תהיה מוגבלת לצפייה מעשר בלילה ובעזרת קידוד בלבד. "בסוגיה הזו יש לנקוט כבית שמאי ולא כבית הילל", אומר אטיאס ומוסיף "ההורה הממוצע שגר בפריפריה אינו מודע לעוצמתו של האינטרנט כי אין מספיק הבנה. ילדים יודעים יותר מההורים. לכן, יש צורך אמיתי לקדם את חקיקה בנושא ולא לחכות להסדרה עצמית".

ח"כ אמנון כהן (ש"ס) דיבר על חשיבות האינטרנט מחד ועל הצורך המיידי להגן על הילדים, מנגד. "אנו מחויבים לשמור על נפשם ועיצובם לעתיד של הילדים .יש למצוא דרך מתאימה ומידתית שבה הורים שלא רוצים שילדיהם יחשפו לתכנים פוגעניים יקבלו את הכלים הראויים לעשות זאת", אמר כהן.

הצעת החוק המוצעת מבקשת כי כל ספק יתקין תוכנת סינון לכל בית ישראל. כך, כל ספק יחויב ליידע את הלקוח על תוכנות הסינון ועל הלקוח להחליט האם ברצונו להתחבר לשירות. במקרה שכזה מתעוררת בעיית העלות ולכן על משרד התקשורת לקבוע מחיר אחיד לתוכנה זו, על מנת למנוע מצב של הפקעת מחירים.

ח"כ יורם מרציאנו (עבודה) תמך אף הוא בקידום הצעת החוק בנושא, אולם ללא חסימה של כלל אתרי האינטרנט לכל בית ישראל. "על הלקוחות מוטלת החובה להחליט האם ברצונם לחסום או לאו", אמר מרציאנו.

עו"ד יהורם הכהן, ראש הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים הסביר, כי קיימים בשוק כלים לחסימת אתרים פוגעניים אולם יש להם מגבלות. "ישנם 30 מיליארד דפים המוגדרים כאתרי סקס ברשת ולאתרים אלה יש יכולת רמייה כאשר הם מבחינים כי מנסים לחסום אותם. כמו כן, יש יכולות רמייה גם למשתמשים, לכן תוכנות הסינון אינן אפקטיביות דיו".

חיים רביה מנטוויז'ן דיבר על הפן הטכנולוגי: "היום במחיר של מנת פלאפל - 10 שקל - יכול הורה להגן על ילדיו, אך, עדיין, הצעת החוק לא תיצור מרחב בטוח יותר ומי שרוצה להגן על ילדיו יכול לעשות זאת כבר היום ואין לפתור את ההורים לחלוטין מאחריות".

ניר חינסקי, מנהל תחום אבטחת מידע במיקרוסופט, חיזק את דבריו של רביה ואמר, כי יש צורך בשילוב של כלים טכנולוגים עם יכולות חינוכיות המסבירה מהי גלישה נכונה. "אין חסימה הרמטית כי תמיד ימצאו הכלים לעקוף אותה, לכן מיקרוסופט מעניקה אמצעים טכנולוגים להורים כי אנו מאמינים מאוד בצד החינוכי. למעשה, בקרת ההורים מגיעה כחלק ממערכת ההפעלה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מירי רגב
צילום: שאול לנדנר

משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד

כל המספרים במקום אחד: משרד התחבורה משיק מפת כבישים אחידה ומעודכנת שתשמש גם את הנהגים וגם את המשטרה

מנדי הניג |

משרד התחבורה השיק את "מפת מספרי הדרכים הארצית הרשמית של ישראל", לראשונה גם באינטרנט. המפה, שתהווה מעתה מקור המידע הרשמי והיחיד לנושא, נועדה לאחד את כלל הנתונים הקיימים ולמנוע כפילויות וסותרות במספור הכבישים. המשמעות: מהיום, כל גורם ממערכות GPS ועד המשטרה יעבוד על בסיס נתונים אחיד ומעודכן.

לדברי שרת התחבורה מירי רגב, "מפת מספרי הדרכים הרשמית מכניסה סדר והיגיון במספור רשת הכבישים, וכך תסייע לכל נהג ונוסע להתמצא בדרכים בקלות ובבטחה, ותשמש גם את הגורמים המקצועיים לניהול תנועה מתקדם ושקוף".

הצורך במפה אחידה גבר בשנים האחרונות עם התרחבות רשת הכבישים בישראל. כל כביש חדש מקבל מספר המשולב בשלטי הדרכים ובמערכות הניווט, אך עד כה היו מקרים של חוסר עקביות בין גורמים שונים. המספור הרשמי אמור לפתור את הבעיה ולאפשר מעקב ברור אחר תאונות, תחזוקה ותפעול התנועה.

מאחורי המספרים

בניגוד למה שנהוג לחשוב, המספור הוא לא שרירותי. מספר זוגי מציין דרך אורך מצפון לדרום כמו כביש 2 לאורך החוף או כביש 6 חוצה ישראל בעוד שמספר אי-זוגי מסמן דרך רוחב ממערב למזרח, דוגמת כביש 1 המחבר את תל אביב לירושלים או כביש 65 החוצה את העמקים.

גם מספר הספרות חשוב: כבישים חד-ספרתיים הם הצירים הראשיים והמהירים ביותר, כמו כביש 1 או כביש 4. כבישים דו-ספרתיים מייצגים צירים אזוריים מרכזיים, למשל כביש 44 או כביש 65, וכבישים תלת- וארבע-ספרתיים משמשים לדרכים משניות ומקומיות.