משפט: צו גירוש לצעירה שענדה צלב על צווארה
אנה גריסמוב, צעירה כבת 30, לא תיארה לעצמה שהיום בו תבקש לעלות ארצה יהיה גם היום הגורלי בחייה. שרשרת דקה ועליה צלב מוזהב אותה ענדה הצעירה, עוררו את זעמו של הפקיד האחראי בקונסוליה הישראלית בקייב – ומאז הפכו חייה לסיפור קפקאי.
אמה ואחותה עלו ארצה והשתקעו בראשון לציון. אנה בחרה להישאר באוקראינה ולהשלים את חוק לימודיה האקדמאיים, לפני שתעלה ארצה. עקב עליית האנטישמיות בכל רחבי מדינות חבר העמים לשעבר, החלה אנה להסוות את יהדותה, ונהגה לענוד שרשרת עדינה ועליה צלב.
נציג הקונסוליה הישראלי הבחין בצלב המוזהב בתמונת הפספורט, וסירב להאמין כי עומדת בפניו יהודיה כשרה לכל דבר. בהגיעה ארצה, נתקלה גריסמוב בחומה בצורה של סירוב מצד רשויות ההגירה לדון ולאשר את עלייתה. לא עזרו לה לא תחנונים, ולא בקשות או הסברים. לא עזרו לה גם המסמכים הרשמיים המוכיחים את יהדותה – מסמכים כמו תעודות לידה, נישואין ופטירה של נשות המשפחה – אותן הגישה למינהל האוכלוסין שדן בבקשותיה,לא עזרו גם מסמכים המכחישים את נצרותה, והוחלט לגרשה בהקדם האפשרי.
אנה עתרה לבג"ץ, באמצעות עו"ד אליעזר גריסרו, להוצאת צו על תנאי שימנע את גירושה. השופט ס' ג'ובראן שדן בעתירה הוציא ב-12 בנובמבר, צו ביניים המונע את גירושה לעת עתה, וצו על תנאי המורה לפרקליטות להשיב לעתירה תוך 60 יום. כך נותרו לגריסמוב חודשיים קצרים ומורטי עצבים על מנת לגלות אם לסיפורה יהיה סוף קפקאי או משמח.
מאז מתעכב משרד הפנים במתן נימוקים לצו הגירוש. פעמיים ביקשו נציגי משרד הפנים מבג"ץ לקבל אורכה על מנת להסביר את הצו – ופעמיים נמנעו מלספק הסבר שכזה. השבוע פקעה כנראה סבלנותו של בית המשפט והוא קבע דיון בתיק בפני שלושה שופטים.
עו"ד אליעזר גריסרו, המייצג את הצעירה, פנה אל בית המשפט בבקשה שייתן החלטה אשר תשחרר את הצעירה מהציפייה הדרוכה להכרעה על גורלה. בית המשפט נעתר לבקשתו והדיון בעתירה נקבע ליום ל-11 בפברואר 2008 - בפני הרכב של שלושה שופטים.
עוה"ד אליעזר גריסרו טוען כי סיפור זה מעיד על רמות האבסורדיות בהן הגיעו רשויות ההגירה במאבקן כנגד ההגירה לישראל. לדברי גריסרו רשויות ההגירה בישראל הן מהאטומות בעולם, ומצטיינות בחוסר שקיפות המתאים יותר למשטרי העולם השלישי. רק לשם הדגמה, עד היום לא התירו פקידי מינהל האוכלוסין לעו"ד גריסרו לחזות במסמכים שעל פיהם החליטו במינהל למנוע את עלייתה של גריסמוב ארצה. היות והמינהל הוא יחידת סמך של משרד הפנים, אין הוא מסתמך על נהלים, תקנות וחוקים הידועים לציבור, ומסתפק בישיבות בדלתיים סגורות בהן נחתכים גורלות לשבט או לחסד.
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
