משפט: מבטלי נופש בטורקיה קיבלו את כספם בחזרה

ביהמ"ש קיבל תביעה נגד סוכנות הנסיעות איילה להשיב התשלום לנופש שבוטל בשל פרוץ מלחמת לבנון השניה. נקבע כי הסוכנות הפרה חובתה בכך שלא יידעה את התובעים כי ביטול הנופש כרוך בתשלום
סיגל ברנע |

יצחק בשן ויחזקאל נאור רכשו חבילת נופש לטורקיה ושילמו עבורה לחברת איילה נסיעות ותיירות. אך כשלושה ימים לפני הנסיעה, החלה מלחמת לבנון ובשל כך ביקשו לבטל את נסיעתם לחו"ל. התובעים העידו, כי לא הצליחו ליצור קשר עם הנתבעת מיידית כדי לבטל את הנסיעה ועלה בידם לבצע את הביטול רק ביום הטיסה.

בנוסף, טוענים התובעים כי לא ידעו על קיומם של דמי ביטול, משלא נמסרו להם הפרטים על כך על ידי סוכנת הנסיעות. על כן דורשים את כספם חזרה, כיוון שלא מימשו את חבילת הנופש.

חברת איילה טענה כי מועד הנסיעה של התובעים תוכנן ליום א' ובאותו יום התקשרו התובעים בכדי לבטל את נסיעתם, דבר הכרוך בדמי ביטול עליהם ידעו מראש. עוד טענה החברה שהיא סוכנות נסיעות המשמשת כמתווך בעסקה שבין הלקוח לספק - חברת הנסיעות, שהיא הצד השלישי, ולכן אין לה אחריות על כך שהתובעים לא ידעו על דמי הביטול הנהוגים בטיסות צ'רטר.

בית המשפט קבע כי גם אם תפקידה של הנתבעת הינו של מתווכת בין התובעים לבין ספקית השירות, וכי ככזו- התחייבויותיה כלפיהם הן בתחום התיווך בלבד - הרי שעל הנתבעת כמתווך לנהוג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, ולמסור ללקוחותיה כל מידע מהותי הנוגע לעסקה. תפקידם של סוכני נסיעות כדוגמת הנתבעת רחב מזה של מתווך. הם אלה שממליצים ומסייעים בידי נוסעים לבחור במסלולים התיור השונים המתאימים לצרכיהם ולאמצעיהם. לשם כך פונים אליהם, משלמים להם, ומעמד זה מטיל על סוכנות הנסיעות אחריות חוזית ונזיקית כלפי הלקוחות לגבי אירועים אשר בהם פועלת סוכנות הנסיעות בתפקיד שהוא מעבר לפעילות תווך. אין חולק כי בין התובעים לנתבעת נכרת חוזה ולפיו תספק הנתבעת לתובעים חבילת נופש, ואין חולק כי נופש אכן לא סופק בשל ביטול התובעים.

תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003 קובעת, בין היתר, כי סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת חבילת התיור. פרטי המידע שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם כוללים גם מידע לגבי מועדים ותנאים אפשריים לביטול רכישת חבילת התיור בידי הלקוח ואם עליו לשלם בשל ביטול ומהו שיעור התשלום. מכאן כי הנתבעת לא קיימה את חובתה שבדין למסור לתובעים מידע לגבי אפשרויות הביטול ועלותן הכספית. משלא עשתה כן, הפרה הנתבעת את חובתה לנהל משא ומתן בדרך מקובלת ובתום לב על פי חוק החוזים.

לאור האמור לעיל, חייבת הנתבעת לפצות את התובעים בעד הנזקים שנגרמו להם עקב הפרת חובתה האמורה, שהרי עקב כריתת החוזה, ניזוקו התובעים בשל אי נסיעתם, או בשל שיקול מוטעה שעשו בעת שהחליטו לא לנסוע, מבלי שידעו כי המשמעות הדבר הוא אבדן כספם. בנוסף להפרת חובת ניהול המשא והמתן בתום לב, הפרה הנתבעת חובה חקוקה.

אשר להודעה לצד שלישי ולבקשת הנתבעת להעביר את החבות לחברת התעופה, אף בקשה זו נדחתה. נקבע על ידי בית המשפט כי אין סוכן נסיעות פטור מאחריות ומחובותיו שבדין, רק בשל כך שהוא קונה את חבילות הנופש מסיטונאי כזה או אחר ואין מעמדו כשל מתווך בלבד כפי שניסתה לטעון הנתבעת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.