משפט: מבטלי נופש בטורקיה קיבלו את כספם בחזרה

ביהמ"ש קיבל תביעה נגד סוכנות הנסיעות איילה להשיב התשלום לנופש שבוטל בשל פרוץ מלחמת לבנון השניה. נקבע כי הסוכנות הפרה חובתה בכך שלא יידעה את התובעים כי ביטול הנופש כרוך בתשלום
סיגל ברנע |

יצחק בשן ויחזקאל נאור רכשו חבילת נופש לטורקיה ושילמו עבורה לחברת איילה נסיעות ותיירות. אך כשלושה ימים לפני הנסיעה, החלה מלחמת לבנון ובשל כך ביקשו לבטל את נסיעתם לחו"ל. התובעים העידו, כי לא הצליחו ליצור קשר עם הנתבעת מיידית כדי לבטל את הנסיעה ועלה בידם לבצע את הביטול רק ביום הטיסה.

בנוסף, טוענים התובעים כי לא ידעו על קיומם של דמי ביטול, משלא נמסרו להם הפרטים על כך על ידי סוכנת הנסיעות. על כן דורשים את כספם חזרה, כיוון שלא מימשו את חבילת הנופש.

חברת איילה טענה כי מועד הנסיעה של התובעים תוכנן ליום א' ובאותו יום התקשרו התובעים בכדי לבטל את נסיעתם, דבר הכרוך בדמי ביטול עליהם ידעו מראש. עוד טענה החברה שהיא סוכנות נסיעות המשמשת כמתווך בעסקה שבין הלקוח לספק - חברת הנסיעות, שהיא הצד השלישי, ולכן אין לה אחריות על כך שהתובעים לא ידעו על דמי הביטול הנהוגים בטיסות צ'רטר.

בית המשפט קבע כי גם אם תפקידה של הנתבעת הינו של מתווכת בין התובעים לבין ספקית השירות, וכי ככזו- התחייבויותיה כלפיהם הן בתחום התיווך בלבד - הרי שעל הנתבעת כמתווך לנהוג בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, ולמסור ללקוחותיה כל מידע מהותי הנוגע לעסקה. תפקידם של סוכני נסיעות כדוגמת הנתבעת רחב מזה של מתווך. הם אלה שממליצים ומסייעים בידי נוסעים לבחור במסלולים התיור השונים המתאימים לצרכיהם ולאמצעיהם. לשם כך פונים אליהם, משלמים להם, ומעמד זה מטיל על סוכנות הנסיעות אחריות חוזית ונזיקית כלפי הלקוחות לגבי אירועים אשר בהם פועלת סוכנות הנסיעות בתפקיד שהוא מעבר לפעילות תווך. אין חולק כי בין התובעים לנתבעת נכרת חוזה ולפיו תספק הנתבעת לתובעים חבילת נופש, ואין חולק כי נופש אכן לא סופק בשל ביטול התובעים.

תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003 קובעת, בין היתר, כי סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת חבילת התיור. פרטי המידע שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם כוללים גם מידע לגבי מועדים ותנאים אפשריים לביטול רכישת חבילת התיור בידי הלקוח ואם עליו לשלם בשל ביטול ומהו שיעור התשלום. מכאן כי הנתבעת לא קיימה את חובתה שבדין למסור לתובעים מידע לגבי אפשרויות הביטול ועלותן הכספית. משלא עשתה כן, הפרה הנתבעת את חובתה לנהל משא ומתן בדרך מקובלת ובתום לב על פי חוק החוזים.

לאור האמור לעיל, חייבת הנתבעת לפצות את התובעים בעד הנזקים שנגרמו להם עקב הפרת חובתה האמורה, שהרי עקב כריתת החוזה, ניזוקו התובעים בשל אי נסיעתם, או בשל שיקול מוטעה שעשו בעת שהחליטו לא לנסוע, מבלי שידעו כי המשמעות הדבר הוא אבדן כספם. בנוסף להפרת חובת ניהול המשא והמתן בתום לב, הפרה הנתבעת חובה חקוקה.

אשר להודעה לצד שלישי ולבקשת הנתבעת להעביר את החבות לחברת התעופה, אף בקשה זו נדחתה. נקבע על ידי בית המשפט כי אין סוכן נסיעות פטור מאחריות ומחובותיו שבדין, רק בשל כך שהוא קונה את חבילות הנופש מסיטונאי כזה או אחר ואין מעמדו כשל מתווך בלבד כפי שניסתה לטעון הנתבעת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.