לעובדת מותר להסתיר את דבר הריונה בראיון עבודה
שרונה ארביב התקבלה לעבודה כמזכירה בחברת פואמיקס בע"מ. בעת ראיון העבודה, היא לא גילתה למעבידה את העובדה כי היא בהריון. כעבור חמישה חודשי עבודה, ימים ספורים לאחר שנודע למעבידה על היותה בהריון, קיבלה ארביב הודעת פיטורים.
ארביב הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בה טענה כי פוטרה מחמת הריונה, ומבקשת לעצמה פיצוי או כל סעד אחר הנתון לה במקרה כזה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
המעביד ניסה לטעון כי פיטורי העובדת נבעו מתפקוד לקוי ולא בשל הריונה, אך בית המשפט לא קיבל טענה זו. נקבע שגם אם היו נסיבות נוספות לפיטורי התובעת, הסיבה הקשורה באי גילוי דבר ההריון בראיון העבודה היתה אחת מהן. גם אם סיבה זו לא הייתה החשובה שבהן, די בכך כדי לקבוע כי מדובר ב"פיטורים בחוסר תום לב".
מאחר והחוק אינו מחייב אשה לדווח למעביד דבר בשלביו הראשונים של הריונה, בעת מועמדותה לעבודה, ממילא נאסר מכללא על מעביד לדרוש מהעובדת גילוי הריונה בעת "ראיון הקבלה לעבודה". אין לדרוש ממועמדת לעבודה סטנדרטים גבוהים ומחמירים יותר מזה שדרש החוק. ארביב היתה פטורה מלדווח בעת מועמדותה לעבודה אצל המעביד, על דבר ראשית הריונה, ולכן לאי הגילוי (ולהריונה) אסור היה ליתן כל משקל בעת שקילת הפסקת עבודתה או בעת כל קביעה אחרת של המעביד.
טען המעביד כי לא ההריון הוא שהפריע לו, אלא אי גילוי רכיב מהותי זה בעת ראיון העבודה. המעביד משווה את אי גילויה של עובדה זו בראיון העבודה לאי גילוי עובדה לפיה עובדת מסוימת מתכוונת לצאת לחופשה ארוכה בת כמה חודשים בסמוך לאחר קליטתה במשרדו.
בית המשפט קבע כי יש להבחין בין דברים אלו. תאמר אחרת - וייצא כי כניסה של אישה להריון בעודה מפלסת את דרכה בשוק העבודה הנוכחי תהיה 'עניין שבמותרות', וכי עליה לקחת בחשבון כי ייחסמו בפניה דלתות בשל רצונה להיכנס להריון ולא להיפלט ממעגל העובדים.
מששקל המעביד את אי-גילוי ההריון, כחלק משיקוליו (צודקים, ענייניים וחוקיים ככל שיהיו) בעת פיטורי התובעת ומשעיתוי הפיטורים נעשה לאחר הודעתה של התובעת כי היא בהריון, יש לראות בכך "פיטורים בחוסר תום לב", המזכים בפיצוי של ממון. זאת גם אם בסופו של יום פוטרה התובעת גם בשל נימוקים אחרים.
כיוון שהפיצוי לא נפסק לפי חוק שוויון הזדמנויות, אלא מכח הפרת העיקרון הכללי של השוויון, חויב המעביד לשלם לתובעת סך של 20,000 ש"ח כפיצוי בגין "פיטורים שלא כדין" שנעשו בחוסר תום לב וכן סכום נוסף של 3,000 ש"ח עבור הוצאות משפט.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
