ציידי הסטופ-לוס
ישנם מצבים בהם נתון כלכלי צפוי להתפרסם בשעה 15:30, אולם 3 שעות טרם פרסומו לא נראות תזוזות בשוק. אז פתאום בלי התרעה ובלי שום הסבר נראה לעין, המחירים נעים באופן חד ב- 50 נק', ודקות לאחר מכן חוזר לערכו המקורי. מי הזיז את השוק? ומדוע עשה זאת?
קוראים להם "ציידי הסטופ-לוס והלימטים", ומטרתם פשוטה: לאסוף פקודות סטופ-לוס במקומות רגישים ואז לחזור לרצועת המסחר הרגילה. "ציידים" אלו כוללים גופים גדולים ביניהם הבנקים, קרנות גידור וחברות ברוקר עולמיות, שיכולות לפעול בשוק במליארדי דולרים ובדרך זו להזיזו כרצונם, לפחות בטווח המיידי. המעניין הוא שלא די בכך שהם מצליחים לגרום למחיר לרדת, ועל-ידי כך מפעלים את פקודות הסטופ-לוס ומעודדים פקודות מכירה, אלא ממש מובילים מגמה של מכירה, אליה מצטרפים סוחרים רבים שראו את פריצת המחיר הנמוך של אתמול.
איך זה מתבצע, ומה הרווח של אותם "ציידי סטופ-לוס"?
גופים אלו נוהגים למכור את המטבע ולהוריד את מחירו עד לרמות הנמוכות של הפריצה. ברמות אלו, הסטופ-לוסים מופעלים לסגירת פוזיציית לונג או כניסה לשורט, עם פריצת הרמה. בשלב זה "הציידים" מתחילים לקנות ברווח את כל הכמות שמכרו, ונכנסים לפוזיציית לונג. התוצאה היא רווח כפול: פעם אחת מכירה ברווח של כל הכמות שנדרשה להוריד את השוק, ופעם שניה מכירה בשער הגבוה של היום.
האמנם ניתן להשפיע על שוק המט"ח, השוק הגדול בעולם, המוערך במסחר גבוה מ-2 ביליון דולר ביום? סכום זה מפוזר בין המטבעות השונים הנסחרים ברחבי העולם, ולכן קשה מאוד לעקוב אחר מחזורי מסחר בשוק המט"ח הגלובלי. אינדקציה למחזורי מסחר אלו זה ניתן לקבל משוק החוזים עתידיים על המטבעות. ישנם מצבים שעסקה בגובה של 100 מיליון דולר ואף פחות עשויה ל"הזיז" את השוק באופן חד להעיף סטופ-לוסים בחזרה לכיוון המקורי.
דוגמה לכך: נניח שבמשך יומיים הזוג דולר/שקל נע בטווח 4.0000 ל- 4.0350 ו-70% מהמשקיעים נמצאים בלונג על הזוג, עם סטופ-לוס סביב הרמות 4.000 או קצת מתחתיו. "ציידי הסטופ-לוסים" יתחילו למכור כמות מסיבית של הדולר מול השקל ובכך יורידו את השוק ויביאו לתפיסת סטופ-לוסים רבים.
משקיעים חדשים ימהרו להכנס לפוזיציית שורט על מנת לנצל את הירידות, אך בינתיים "ציידי הסטופ-לוסים" (הגופים הגדולים) סגרו את פוזיציות המכירה ופתחו חדשות כלפי מעלה. במצב כזה נראה לכאורה שהמשקיעים הגדולים הם אלו שמרוויחים, אך לא כך הדבר, השפעתם על השוק היא מאוד מוגבלת ובאה לידי ביטוי בטווחים מאוד קצרים.
הדוגמה שנתנו אינה תלושה מהמציאות, ב-25 לאפריל 2007 סוחרים רבים מיקמו סטופים ולימטים למכירה בפריצה באיזור 4.00-3.99, אכן במהלך רוב היום הזוג נסחר באיזור 4.02 נגע באיזור 3.9925 וחזר להסחר כעבור זמן קצר באיזור 4.02. חשוב להדגיש שמחזורי המסחר בדולר/שקל עומדים בממוצע על 400 מליון דולר יומי, לכן לגוף גדול כמו בנק לא קשה להשפיע על הזוג.
לקוחות קיימים בפינוטק מקבלים מידע על בסיס יומי באמצעות מיילים, טלפונים ו-SMS היכן נמצאים המחירים שמוגדרים בתור רמות פסיכולוגיות רגישות שעשויות להוות נק' למיקום לימיטים, היכן הבנקים וגופים גדולים עשויים להכנס לשוק ולבצע ספקולציות. כלים אלו מסייעים ללקוחות לפעול בצורה נבונה ומחושבת יותר.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg)