אלרן נכנסת לרוסיה: רכשה 40% מחברת נדל"ן ב-20 מ' ד'

עסקה ראשונה לאלרן נדל"ן ברוסיה: תשקיע 20 מליון דולר תמורת כ 40% מחברה הפועלת בשוק הנדל"ן הרוסי כ 14 שנה. גדי דנקנר ימונה ליו"ר החברה
סיון איזסקו |

עסקה ראשונה לאלרן נדל"ן ברוסיה. החברה מדווחת היום כי קיבלה זכות להשקיע סך של 20 מליון דולר תמורת כ 40% מחברה הפועלת בשוק הנדל"ן הרוסי. גדי דנקנר ימונה ליו"ר חברת הנדל"ן הרוסית.

ייחוד הנכסים של החברה הקפריסאית הוא שהם כולם נמצאים ב CBD (Central Business District) של העיר מוסקבה. החברה הקפריסאית היא, בין היתר, בעלת זכויות מסוימות בנוגע לשלושה נכסי נדל"ן במרכז מוסקבה למגורים (כ- 25 אלפי מ"ר) ולמסחר (כ- 22 אלפי מ"ר) המצויים בשלבים שונים של רישוי ומנהלת משאים ומתנים לרכישת זכויות בחמישה נכסים נוספים באזור מוסקבה (כ- 175,000 מ"ר). חברת הניהול מנהלת את הפרויקטים של החברה הקפריסאית. מייסדי החברה הקפריסאית פעילים בתחום הנדל"ן במרכז מוסקבה (CBD) מזה כ- 14 שנים.

גדי דנקנר, יו"ר אלרן נדל"ן, אמר היום: "לאחר בחינת ולמידת השוק הרוסי במשך זמן רב אנו בהחלט מרוצים מהעובדה שהכניסה שלנו לשוק נעשית באמצעות חברה הפעילה בשוק הנדל"ן ברוסיה מזה 14 שנה ובעלת ניסיון רב באיתור מגרשים, פיתוח ובניית פרויקטים במרכז מוסקבה. שותפות זו מאפשרת לנו ליהנות מהניסיון, מהנכסים ומפוטנציאל הצמיחה הטמון בנכסי החברה. אנו מאמינים שאלרן מביאה לחברה את הידע והניסיון שלה בנדל"ן ושוק ההון ויחד נפתח את הנכסים הקיימים של החברה ונמשיך להרחיב את הפורטפוליו באמצעות רכישות נוספות".

אלרן נדל"ן דיווחה הבוקר כי התקשרה במזכר עקרונות עם Pettinger Holdings Limited, חברה פרטית הרשומה בקפריסין עם Marshal Holdings Ltd., חברה פרטית המאוגדת בנביס ("חברת הניהול") ועם בעלי המניות בחברה הקפריסאית ובחברת הניהול. על פי מזכר העקרונות בשלב הראשון, אלרן נדל"ן תרכוש מניות בחברה הקפריסאית ובחברת הניהול, בהקצאה, 31.25% מהון המניות המונפק של החברה הקפריסאית וחברת הניהול תמורת סך כולל של 12.5 מליון דולר ארה"ב ותעמיד לחברה הקפריסאית הלוואה בסך 5 מליון דולר ארה"ב לתקופה של עד 18 חודשים בריבית של 10% לשנה.

ההלוואה תהיה המירה, על פי שיקול דעתה של אלרן, למניות של החברה הקפריסאית וחברת הניהול בכמות המהווה 7.7% מהונן המונפק (המשקף שווי של 60 מליון דולר לפני הכסף לחברה הקפריסאית), או לחילופין, אם בתום תקופת ההלוואה לא יהיה ברשות החברה הקפריסאית המזומן הנדרש להחזר ההלוואה תומר מחצית מיתרת ההלוואה למניות לפי מחיר המשקף לחברה הקפריסאית שווי של 55 מליון דולר, והיתרה תוחזר לאלרן מתזרים המזומנים הראשון הפנוי של החברה הקפריסאית. בנוסף, תוקנה לחברה אופציה לתקופה של עד 18 חודשים לרכישה, בהקצאה, של 5% מהונן המונפק של חברה הקפריסאית בדילול מלא וחברת הניהול תמורת סך של 2.5 מליון דולר ארה"ב (המשקף שווי חברה של 47.5 מליון דולר). במידה והחברה תמיר את ההלוואה ותממש את האופציה יסתכם סך ההשקעה של החברה ב- 20 מליון דולר ארה"ב והיא תחזיק בכ- 40% מהונן של החברה הקפריסאית וחברת הניהול.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי