ירידה של 5%-7% במכירת דגלים בערב יום העצמאות
לקראת יום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל רכש עם ישראל כ-330 אלף דגלי לאום מסוגים ובגדלים שונים, בהיקף כספי של כ-4.8 מליון שקל - מהווה ירידה של כ-5% - 7% לעומת יום העצמאות אשתקד. כך מסר עדי ליבנה, יו"ר איגוד הטקסטיל והאופנה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל כיתן תעשיות, בהסתמכו על בדיקה שערך האיגוד בקרב יצרני הדגלים. מדווחי היצרנים מתברר, כי עיקר הירידה נובעת מהירידה בהזמנות של גופים ממשלתיים, עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות. ליבנה ציין, כי מהבדיקה מתברר, כי כ-20% מהרשויות המקומיות כלל לא הזמינו השנה דגלים, ובשאר הרשויות המקומיות חלה ירידה של 5%-10% בהזמנות דגלים. סה"כ רכשו הרשויות המקומיות דגלים בהיקף כספי של כ-2 מליון שקל - בדומה לאשתקד. מדיווח היצרנים מתברר עוד, כי בתי המלון ובתי הארחה, לא שינו השנה את היקף רכישות הדגלים שעמד על כ-45 אלף שקל. כן מדווחים היצרנים על גידול של כ-10% במכירות דגלים לגופים מסחריים, ציבוריים ורשויות מקומיות ביהודה ושומרון. ליבנה ציין, כי במכירות הדגלים לרכב חלה השנה ירידה של כ-5% לעומת יום העצמאות הקודם ואילו במכירות דגלי אורך (דגלים של 80 ס"מ או 1 מטר על 4 מטר, הנתלים בד"כ בחזות הבתים המשותפים), ובמכירות של דגלי ענק המכסים בניינים שלמים חל גידול של 20% - 30% במכירות לעומת אשתקד והם הסתכמו בכ-130 אלף שקלים. יצרני הדגלים מדווחים, כי השנה חלה ירידה של 10% בממוצע במחירי הדגלים, בהמשך לירידה של 10% אשתקד, ומחיר הדגל לצרכן (במידות של 80-110 ס"מ) נע בין 10 ל-20 שקלים. מדווחי היצרנים מתברר, כי השנה, ערב יום העצמאות ה-59 למדינת ישראל, מכירות דגלי הלאום מתוצרת הארץ היו בדומה לאשתקד ומהווים כרבע מסך כל מכירות הדגלים. מאידך, יבוא הדגלים נאמד בכ-75% מסך כל המכירות, בדומה לאשתקד. היצרנים מדווחים על יצוא לחו"ל של עשרות אלפי דגלים מבד, דיגלונים, דיגלוני קיסם ושרשראות קישוט לקהילות היהודיות בארה"ב, קנדה, צרפת, איטליה, אוסטרליה, אנגליה, הולנד, ניו זילנד וצרפת. מדובר בדגלים המיועדים בעיקר למסיבות יום העצמאות ולבתי ספר יהודיים. יצויין, כי בין היצרנים המובילים בענף ניתן לציין את מפעל מדיום, מפעל ברמן וא.כדורי דגלים וסמלים; ומרום אפ. ג'י. פי. אבי מרום, מנכ"ל מפעל מרום אפ.ג'י.פי מסר להתאחדות התעשיינים, כי במכירות המפעל שלו ישנה עלייה בהזמנות של דגלים מהאיכות הגבוהה ביותר המיוצרים בארץ ואשר הוזמנו על ידי בתים משותפים בשכונות המבוססות בכל הארץ בכלל ובאזור ת"א בפרט.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים
החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -1.21% , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה
של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.
ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס
למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.
כמעט מיליארד שקל ביום באונליין
שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה
מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.
- שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
- אתם מכניסים 18,200 שקל ומוציאים 17,600 - איך אפשר לחיות ככה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".
