הפער הדיגיטלי הפך להיות אחד הבאזוורדים היותר מדוברים במהלך השנים האחרונות. אלא שככול שחולפים הימים, הבאזוורד הזה מתחיל להידמות למזג האוויר: כולם מדברים עליו, אך אף אחד לא עושה שום דבר על מנת לשנות אותו. השינוי היחיד הוא שבניגוד לעבר, אין כיום מחלוקת כי בישראל קיים פער דיגיטלי, והמאפיינים שלו הם תרבותיים, העדר מודעות ליכולות של הסביבה הדיגיטלית, העדר תשתיות חומרה ותוכנה, אוריינות דיגיטלית ויכולת של פרטים וארגונים להשתמש בטכנולוגיית מידע כאמצעי ייצור.

הוועדה הלאומית לטכנולוגיית המידע, שמונתה על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט, ובראשה עומד סגן בכיר לחשב הכללי איציק כהן, החליטה לטפל בנושא הפער הדיגיטלי, לא רק בדיבורים - אלא בהמלצות מעשיות, תוך הקפדה על לו"ז מוגדר מראש. הפגישה הראשונה של צוות המשימה, שנערכה סמוך לחג הפסח במשרד האוצר בירושלים, דנה בנושא בהרחבה והעלתה דרכים להתמודד איתו.

יושבת ראש ועדת המשנה לצמצום הפער הדיגיטלי היא הד"ר גילה זילכה, מאוניברסיטת בר אילן, וחברים בה פרופסור דוד חן, מאוניברסיטת ת"א, ופעילים המתמחים בתחום הפער הדיגיטלי, כגון ד"ר יוני מזרחי, ד"ר נחמן אורון ואחרים. חברי הוועדה סבורים, כי ישנו קשר ישיר בין הפער הדיגיטלי לפער הכלכלי, וכי צמצום הפער הדיגיטלי יסייע למשק הישראלי להגדיל את היתרון התחרותי שלו, שכן יתרונה היחסי של ישראל מתבטא בהון האנושי.

ישנם לא מעט מחקרים שגורסים כי קיים מתאם בין בעלות על מחשב לבין המצב הסוציו-אקונומי. כשם שהדפוס הכתיב כישורים ומיומנויות אורייניות, כך ללמידה בסביבה דיגיטלית דרושים כישורים ומיומנויות, המאפיינים את העבודה בסביבה זו, טענו חברי הוועדה.

החזון של חברי הוועדה הוא להגיע למצב שבו זמן מחשב יהיה משאב בסיסי, שהמדינה תגדיר אותו כלאומי, והוא יהיה זמין כמעט לכל אדם שיחפוץ בו. זהו רעיון מאוד משמעותי, לדעת כותב שורות אלו, והוא אינו נופל בחשיבותו מהרעיון שהועלה לא מכבר, להכריז על אספקת חשמל ומים כדברים בסיסיים שמגיעים לכל אזרח במדינה, ושאסור יהיה לשלול אותם.

כמובן שהדרך למימוש רעיון זה היא ארוכה ומורכבת. לשם כך, סבורים חברי הוועדה, יש לחשוף את המשתמשים לעקרונות והחשיבות של הסביבה הדיגיטלית. כלומר, ליצור את הביקוש. בנוסף, יש לפנות למקבלי ההחלטות ולתת בידיהם את הכלים שעל פיהם הם יוכלו לחלק את המשאבים הדיגיטליים. אחת הדרכים, כפי שהועלתה בפגישת הוועדה, הייתה הגדרת תקינה למדידת הפער הדיגיטלי, הגדרת מדדים, סטנדרטים ופרמטרים אחידים לבחינת הנגישות.

חברי הוועדה ינסו ליצור מדדים שקופים, שיותאמו לאותם משאבים שקיימים בידי משרדי הממשלה, כך שלא יהיה צורך בהקצאת זמן למיפוי וחיפוש אחר תקציבים, או, במילים אחרות, לקבור את ההמלצות. חברי הוועדה נחושים בדעתם להגיש בתוך פרק זמן קצר המלצות מעשיות לראש הממשלה, עם תוכנית פעולה לחצי שנה קדימה.

היעד הזה יסייע ללא ספק לקדם את נושא צמצום הפער הדיגיטלי, ועוד יותר חשוב, הוא לא יאפשר לממשלה לחמוק מאחריות ולהסתתר מאחורי תירוצים כגון "אין תקציב" או "אין משאבים". המשאבים, כידוע, קיימים, השאלה היא חלוקה נכונה. הרכב חברי הוועדה, מבטיח שלראש הממשלה יהיה קשה להישאר אדיש מול ההמלצות.