פרץ לאולמרט: אתה מתנהג כמו שליט יחיד

ישיבת הממשלה הופסקה לאחר עימות קולני בין רה"מ לפרץ, שלא קיבל זכות דיבור והתפרץ לעבר אולמרט בזעם. שר בכיר בקדימה: "הוא איבד עשתונות". מקורבי פרץ: אולמרט התחיל
מעריב NRG |

היחסים המתוחים והרעועים בין ראש הממשלה לשר הביטחון עלו היום על שרטון חדש, והגיעו בישיבת הממשלה לטונים צורמים במיוחד, שאף הובילו להפסקת הישיבה לכמה דקות. עמיר פרץ ביקש את זכות הדיבור בנושא משבר אי-תשלום השכר ברשויות המקומיות, אולמרט קטע אותו מכיוון שאמר שאין הדבר בתחום האחריות של פרץ, ואז הגיעה ההתפרצות של שר הביטחון: "אתה מתנהג כמו שליט יחיד במדינה", הטיח בראש הממשלה, שלא נשאר חייב וצעק לעברו: "שב בשקט". בסביבת פרץ טוענים כי התמונה היתה שונה לחלוטין, וכי אולמרט היה זה שהתפרץ.

קרב הצעקות הבוטה התפתח לאחר ששר הביטחון, עמיר פרץ, ביקש "להעיר הערות לגבי הרשויות המקומיות, כי יש פתרונות שלא דיברנו עליהם". ראש הממשלה, אהוד אולמרט, עצר אותו מייד בטענה שהדבר לא בתחום אחריותו. "הישיבה היום נועדה לשמוע סקירות, ובשבוע הבא בצורה מסודרת נקיים בישיבה דיון מקצועי בנוגע לפתרונות".

על פי עדויות של נוכחים בישיבה, לאחר דברי אולמרט הניף לפתע פרץ את ידיו באוויר והתחיל במופע צרחות: "מה זה פה? אנחנו לא סטטיסטים. אולמרט מתנהג כמו שליט יחיד, אבל זה לא שלטון יחיד פה ולא עריצות". בתגובה אמר לו אולמרט: "לא יתכן שככה אתה תדבר בישיבת ממשלה. שב בשקט, מה זאת ההשתוללות הזאת".

לאחר מכן הטיח שר הפנים, רוני בר-און (קדימה) בפרץ כי "בענייני ביטחון בוערים אתה לא מתבטא, אבל פה אתה משתולל ויוצא מגדרך". פרץ ואולמרט המשיכו להתווכח בקול רם, עד שראש הממשלה החליט על הפסקה בדיונים כדי להרגיע את הרוחות, והישיבה חודשה לאחר כשבע דקות.

שר מהעבודה: "פרץ נלחץ מתוצאות הסקרים לפריימריז"

בסביבת שר הביטחון טוענים כי אולמרט ואנשיו מעוותים את המציאות, כדי שתשרת את האינטרסים שלהם. לדבריהם, נושא הלנת השכר ברשויות המקומיות קרוב ללבו של פרץ, שחש כי ראש הממשלה מסרב לתת לשרים את זכות הביטוי בנושא ועמד על כך שיתקיים דיון בממשלה.

"ראש הממשלה שמע את הסקירה לגבי הרשויות המקומיות, אבל לא הסכים לשמוע את השרים", אמרו מקורבי פרץ. "נראה שראש הממשלה עצבני בגלל העימות המתוקשר שלו עם המבקר. פרץ אמר לאולמרט במהלך הדיון כי מותר לו להביע את עמדתו וכי זהו לא ממשל של שליט אחד, ואז אולמרט השתולל".

הוויכוח הקולני בין אולמרט לפרץ הדהים את הנוכחים בישיבת הממשלה. שר בכיר בקדימה אמר כי הוא מעולם לא נתקל במקרה שכזה. "אני כבר כמה שנים יושב בממשלות ישראל, אבל דבר כזה לא ראיתי בחיים שלי וגם לא שמעתי על דבר כזה", הוא אמר. "פרץ התנהג כמי שאיבד את העשתונות ופתח במופע צרחות ללא כל פרופורציה".

"פרץ מתנהג בצורה שקופה ונראה שהלחץ שלו מתוצאות הסקרים האחרונים שמנבאים לו התרסקות בפריימריז גרמו לו לאמץ אסטרטגיה פוליטית חדשה של תקיפת אולמרט בנושאים חברתיים", תקף שר בכיר ממפלגת העבודה.

שר בכיר בקדימה הוסיף כי "ראש הממשלה הבטיח להביא בפנינו סקירות על הבעיה בשלטון המקומי ועל הלנת השכר שם, כאשר היה ברור שישיבת הממשלה הבאה נוכל לקיים דיון מסודר בפתרונות המעשיים לבעיה. אבל בתגובה פרץ התחיל להשתולל ופתח במופע אימים שכלל צרחות ונפנופי ידיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.