פרץ לאולמרט: אתה מתנהג כמו שליט יחיד
היחסים המתוחים והרעועים בין ראש הממשלה לשר הביטחון עלו היום על שרטון חדש, והגיעו בישיבת הממשלה לטונים צורמים במיוחד, שאף הובילו להפסקת הישיבה לכמה דקות. עמיר פרץ ביקש את זכות הדיבור בנושא משבר אי-תשלום השכר ברשויות המקומיות, אולמרט קטע אותו מכיוון שאמר שאין הדבר בתחום האחריות של פרץ, ואז הגיעה ההתפרצות של שר הביטחון: "אתה מתנהג כמו שליט יחיד במדינה", הטיח בראש הממשלה, שלא נשאר חייב וצעק לעברו: "שב בשקט". בסביבת פרץ טוענים כי התמונה היתה שונה לחלוטין, וכי אולמרט היה זה שהתפרץ.
קרב הצעקות הבוטה התפתח לאחר ששר הביטחון, עמיר פרץ, ביקש "להעיר הערות לגבי הרשויות המקומיות, כי יש פתרונות שלא דיברנו עליהם". ראש הממשלה, אהוד אולמרט, עצר אותו מייד בטענה שהדבר לא בתחום אחריותו. "הישיבה היום נועדה לשמוע סקירות, ובשבוע הבא בצורה מסודרת נקיים בישיבה דיון מקצועי בנוגע לפתרונות".
על פי עדויות של נוכחים בישיבה, לאחר דברי אולמרט הניף לפתע פרץ את ידיו באוויר והתחיל במופע צרחות: "מה זה פה? אנחנו לא סטטיסטים. אולמרט מתנהג כמו שליט יחיד, אבל זה לא שלטון יחיד פה ולא עריצות". בתגובה אמר לו אולמרט: "לא יתכן שככה אתה תדבר בישיבת ממשלה. שב בשקט, מה זאת ההשתוללות הזאת".
לאחר מכן הטיח שר הפנים, רוני בר-און (קדימה) בפרץ כי "בענייני ביטחון בוערים אתה לא מתבטא, אבל פה אתה משתולל ויוצא מגדרך". פרץ ואולמרט המשיכו להתווכח בקול רם, עד שראש הממשלה החליט על הפסקה בדיונים כדי להרגיע את הרוחות, והישיבה חודשה לאחר כשבע דקות.
שר מהעבודה: "פרץ נלחץ מתוצאות הסקרים לפריימריז"
בסביבת שר הביטחון טוענים כי אולמרט ואנשיו מעוותים את המציאות, כדי שתשרת את האינטרסים שלהם. לדבריהם, נושא הלנת השכר ברשויות המקומיות קרוב ללבו של פרץ, שחש כי ראש הממשלה מסרב לתת לשרים את זכות הביטוי בנושא ועמד על כך שיתקיים דיון בממשלה.
"ראש הממשלה שמע את הסקירה לגבי הרשויות המקומיות, אבל לא הסכים לשמוע את השרים", אמרו מקורבי פרץ. "נראה שראש הממשלה עצבני בגלל העימות המתוקשר שלו עם המבקר. פרץ אמר לאולמרט במהלך הדיון כי מותר לו להביע את עמדתו וכי זהו לא ממשל של שליט אחד, ואז אולמרט השתולל".
הוויכוח הקולני בין אולמרט לפרץ הדהים את הנוכחים בישיבת הממשלה. שר בכיר בקדימה אמר כי הוא מעולם לא נתקל במקרה שכזה. "אני כבר כמה שנים יושב בממשלות ישראל, אבל דבר כזה לא ראיתי בחיים שלי וגם לא שמעתי על דבר כזה", הוא אמר. "פרץ התנהג כמי שאיבד את העשתונות ופתח במופע צרחות ללא כל פרופורציה".
"פרץ מתנהג בצורה שקופה ונראה שהלחץ שלו מתוצאות הסקרים האחרונים שמנבאים לו התרסקות בפריימריז גרמו לו לאמץ אסטרטגיה פוליטית חדשה של תקיפת אולמרט בנושאים חברתיים", תקף שר בכיר ממפלגת העבודה.
שר בכיר בקדימה הוסיף כי "ראש הממשלה הבטיח להביא בפנינו סקירות על הבעיה בשלטון המקומי ועל הלנת השכר שם, כאשר היה ברור שישיבת הממשלה הבאה נוכל לקיים דיון מסודר בפתרונות המעשיים לבעיה. אבל בתגובה פרץ התחיל להשתולל ופתח במופע אימים שכלל צרחות ונפנופי ידיים".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
רווחים כלואים החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
