יו"ר ההסתדרות הכריז: שביתה במשק ביום רביעי
"ביום רביעי תתקיים שביתה מקיפה במשק מחר בערב נודיע על היקף השביתה והסיבה לכך היא שאנו עושים הכל כדי שמצד אחד תהיה מחאה חריפה ומהצד השני לא נגרום סבל לאזרחים", כך אמר היום (ב') יו"ר ההסתדרות, עופר עיני במסיבת עיתונאים שהתקיימה בצהריים. "הדרך היחידה למנוע שביתה היא התערבות של ראש הממשלה והבאת הנושא לישיבת הממשלה הקרובה", הוסיף.
לדברי עיני הוא מקווה שבית הדין הפעם יתן לעובדים את האפשרות למצות את הליך השביתה. "אני מקווה שגם בבית הדין יבינו שאחרי שלושה חודשים של דיונים, אכן צדקנו ושאין פתרון לבעיה שעובדים שלא מקבלים שכר. אני מאמין שבית הדין יתן לנו למצות את השביתה, על מנת שיהיה 'סיר לחץ' על הממשלה להביא לתשלום לעובדים, ואם בית הדין יחליט אחרת נשקול את צעדנו".
עיני פתח את דבריו בתיאור שיחת טלפון, שקיבל לפני שנה בערב פסח מעובדת מועצה דתית, שאמרה לו שאם לא ינתקו לה את המים, כל מה שיהיה לה לבשל בפסח זה מים. "באותו רגע החלטתי לעשות הכל כדי למנוע מצב כזה. אנחנו עוד מעט נמצאים שנה אחרי ואותה עובדת עלולה למצוא עצמה שוב מבשלת מים בערב פסח".
לדברי עיני העובדים שנפגעים מהלנת השכר הם עובדים חלשים שמשתכרים בין 5000-4000 שקל בחודש בלבד וכספי הפנסיה וקרנות ההשתלמות שלהם נגזלים על ידי הרשויות.
יצוין כי חלק מקרנות הפנסיה ממשיכות לשלם את כספי הגימלאות לעובדים, למרות שהרשויות המקומיות חייבות לכל אחת מהן עשרות מיליוני שקלים, זאת תוך צפייה כי הן סומכות על האוצר שישלם את החוב. הנפגעים העקריים מהחוב לקרנות הם העמיתים שאינם עובדי רשויות, שכן הכספים מועברים לכיסוי החובות במקום להגדיל את התשואה והרווחים שלהם.
רק דיון חירום יפתור את המשבר
אתמול הודיעה ההסתדרות כי היא תשבית את המשק, אם לא יעתר ראש הממשלה לדרישתה לקיים דיון חירום בדבר תשלום מיידי של מלוא השכר ותשלום הפנסיה לכ-10,000 עובדים ב-40 רשויות מקומיות וב-22 מועצות דתיות - לאחר שזה לא שולם מאז השביתה הקודמת לפני כשלושה חודשים.
עיני הסביר כי רק דיון חירום יוכל למנוע שביתה וסבל מיותר לציבור: "האשראי של שרי האוצר והפנים הסתיים מאחר ולא עמדו בהתחייבות הן כלפי, הן כלפי הציבור והן כלפי בית הדין לעבודה. הדבר היחיד שיכול למנוע את השביתה הוא התחייבות מראש הממשלה והחלטת ממשלה לתשלום חובות השכר והפנסיה".
משבר השכר המתמשך ברשויות המקומיות הוא רק אחד מכמה מוקדי סכסוך בין העובדים לממשלה. כזכור ביום רביעי בשבוע שעבר שבתו עובדי חברת החשמל, ביום שישי שבתו עובדי רכבת ישראל, והיום שובתים המורים בבתי הספר התיכוניים במחוז תל-אביב וירושלים.
לדברי עיני ההסתדרות עומדת על דרישתה להפעלת סנקציות אישיות ופליליות כנגד ראשי רשויות שלא משלמים שכר. "רק כאשר הם יידעו שעל כל יום שהם לא משלמים שכר הם נפגעים בכיסם, הם יחשבו פעמיים לפני שמעכבים שכר או עושים שימוש בכספי פנסיה של העובדים לצרכים אחרים.
חקירה פלילית נגד הרשוית שמלינות שכר
בשבוע שעבר הודיע עיני כי ההסתדרות תנקוט ב"צעדים ארגוניים" במחאה על כך ששלושה חודשים לאחר שהשביתה הופסקה בהוראת בית הדין הארצי לעבודה, הלנת השכר ברשויות מקומיות רבות עדיין נמשכת.
כמו כן, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, פרסם החלטת ביניים נוספת בנוגע למצב הלנת השכר ואי העברת כספים לקרנות הפנסיה של העובדים ובה מפורטות שמות הרשויות שבהן העובדים לא מקבלים שכר. אולם, החלטתו של אדלר היתה מעורפלת ובסופה הורה לצדדים לחזור ולדווח לבית הדין לעבודה באשר להתקדמות המגעים ביניהם.
בשלושת החודשים האחרונים ביקש אדלר ממשרד הפנים ומהרשויות המקומיות לדווח לבית הדין אודות היקף החובות לקרנות הפנסיה, היקף תופעת הלנת השכר ומצב תוכניות ההבראה ברשויות המקומיות. למרות התקדמות שחלה במקומות מסוימים, הסכים הנשיא אדלר כי יש לפעול נגד גורמים ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות, אשר מלינים את שכר עובדיהם.
במהלך החודשים האחרונים דרשה ההסתדרות מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגד ראשי רשויות מקומיות שהשתמשו בכספי הפנסיה של העובדים לצרכים אחרים וכן לנקוט בצעדי ענישה אישיים כלפי ראשי רשויות שלא משלמים שכר. מזוז התנגד תחילה לעמדת ההסתדרות, אך בתשובת הפרקליטות לבג"ץ הודיעה המדינה כי בכוונתה לפתוח בחקירה פלילית כנגד שבע רשויות וראשיהן (שמם לא ציון כדי לא לפגוע בחקירה).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
