אחרי יומיים מסחררים - הבורסה עצרה לקחת אוויר
המדדים העיקריים בבורסה התל אביבית עברו בצהרי היום להסחר בצד בטריטוריה השלילית לאחר יומיים בהם נרשמו זינוקים מסחררים שהביאו את המדדים לשיאים חדשים.
סקטור הבנקאות היה זה שדחף אמש את העליות עם זינוק של 2.6%, וגם את הבוקר הוא פתח בעליות נאות של כ-0.7%, אך אלו התחלפו בירידות. אתמול העלתה חברת הדירוג העולמית s&p את דירוג האשראי של ישראל מ"יציב" ל"חיובי" ומניות הבנקים, שהן שער הכניסה של הכסף הזר לבורסה בת"א והדבר בא לידי ביטוי.
יש לציין כי רמה של 1000 נקודות היא חסרת משמעות לכשעצמה, מלבד ברמה הפסיכולוגית, מאחר והיא מהווה חסם שמעורר חששות משקיעים מגל של מימושים שילווה רמה זו. עם זאת, מרבית הנתונים מצביעים על כך שהמשק הישראלי בשיא פריחתו, כאשר הנתונים הכלכלים: הריבית והאינפלציה הנמוכות, וההמלצות החיוביות מחזקים את התחושה שהכיוון החיובי אינו צפוי להשתנות.
מדד ת"א 25 ירד היום 0.22% לרמה של 990 נקודות. מדד ת"א-100 ירד 0.35% לרמה של 998 נקודות. מדד התל טק רשם עליה קלה של 0.08% לרמה של 401 נקודות, מדד הבנקים ירד 0.55% ומדד הנדל"ן איבד 1.81%.
בהמשך היום, צפוי להתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר. על פי הערכות הירידות האחרונות בריבית עדיין לא ישתקפו במדד שצפוי להחלש ב-0.1%. הציפייה, כי מהחודשים הבאים יעבור המדד לעליה קלה, כשהחל ממחצית השנה יתקרב המדד ליעד האינפלציה המבוקש.
מניות במרכז
במוקד היום עמדה מזה היום השלישי ענקית הגנריקה הישראלית, טבע, אשר פירסמה שלשום דו"חות לרבעון האחרון ולשנת 2006 כולה, היום שער המניה התחק ב-1% ובכך חתמה עליות של כ-8% בשלושה ימים.
העליות נרשמות למרות שבקרדיט סוויס אמרו אתמול כי טבע תתקשה מאוד לעמוד בתחזיות שפרסמה וקיים ספק אפילו לגביי עמידה ברף התחתון. בבית ההשקעות השוויצרי אמרו היום כי לא ברור על מה מתבססות העליות במניה.
מניות אפריקה ישראל מגורים (אפריקה מגורים ) נחתכו היום בכ-1.55% לאחר שהודיעה היום כי החברה זכתה במכרז לרכישת קרקע ברח' הרב קוק בירושלים. בכוונת החברה, בשותפות עם חב' שיינפלד, לבנות פרויקט מגורים יוקרתי בשטחי בניה של כ-21,000 מ"ר.
אפריקה מגורים תשלם על הקרקע, בשטח 3.25 דונם, כ-28 מיליון דולר ותשקיע עוד כ-34 מיליון דולר בהקמת הפרויקט. גורמים בענף מעריכים כי היקף המכירות בפרויקט יעמוד על כ-90 מיליון דולר כך שהרווח לאפריקה עשוי לעמוד על כ-28 מיליון דולר.
מניות ריטליקס ריכזו עניין גם היום, ורשמו עליה של כ-2% לאחר שרשמו אמש עליות שערים חדות וריכזו מחזור מסחר חריג. ברקע לעליות, שמועות כי החברה צפויה להירכש ע"י חברת אורקל.
לקראת פרסום דוחותיה הכספיים של חברת סקופ סחר מתכות, העריכו אתמול בבית ההשקעות כלל פיננסים בטוחה, כי תוצאות הרבעון הרביעי שלה יהיו טובים. בבית ההשקעות צופים לחברה זינוק בהכנסות.בבית ההשקעות נתונים למניה המלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 93 שקל. מניות החברה גיבו בעליות של 3.5%.
פאנדטק, מקבוצת כלל תעשיות, נחתכה היום בכ-7%. אמש דיווחה על הכנסות רבעוניות של כ-23.1 מיליון דולר, המייצגים גידול של כ-17% ביחס לרבעון המקביל אשתקד אשר ההכנסות בו הסתכמו בכ-19.8 מיליון דולר וגידול של 7% לעומת הרבעון הקודם אשר ההכנסות בו הסתכמו בכ- 21.5 מיליון דולר.
בנוסף, המניה נסחרה על רקע כך שבית ההשקעות cibc הורידו היום את ההמלצה למניות פאנדטק ת"תשואת יתר" ל"תשואת שוק" וציינו כי השווי הנוכחי של החברה משקף כראוי את פוטנציאל הצמיחה של החברה, וזאת לאחר שהחברה ביצעה מהלך עליות של 50% מאז העלאת המלצה בעדכון הקודם.
בנוסף, החברה זכתה היום להעלאת מחיר היעד מצד בית ההשקעות אוסקר גרוס. בבית ההשקעות הקפיצו את מחיר היעד מ-13.5 דולר למניה ו-16 דולר למניה (23.4% מעל מחיר הסגירה בנאסד"ק) והותירו את ההמלצה על "קניה".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
