הימורים דוט קום: מה מבטיחים הבעלים הישראליים?

הנשיא בוש חתם השבוע על החוק האוסר על הימורים באינטרנט בארה"ב. שעון החול בן 270 הימים התהפך, ויאלץ את חברות ההימורים, הבנקים וחברות האשראי להתרגל למציאות החדשה
דותן לוי |

מה יעלה בגורלן של חברות ההימורים באיננטרנט? התעשיה שהיתה הפרה המניבה של המשקיעים הפרטיים, ואף של מספר קרנות ובתי השקעות גדולים בארה"ב ובבריטניה, עברה לצלילה חופשית, כשהיא מחוברת למשקולת כבדה במיוחד - אובדן של מאות אלפי לקוחות אמריקנים.

מה אומר החוק

העננה סביב החוק שאוסר על ההימורים באינטרנט מרחפת מזה כמה שנים מעל החברות, אך מרבית המשקיעים והחברות בחרו להתעלם מהאיום ומתמרורי האזהרה שהיו בדרך. את החוק הובילו הרפובליקנים בארה"ב אשר מנהיגם ביל פריסט טען: " הימורים הם התמכרות חמורה שמחלישה את המשפחה ופוגעת במבנה החברה. ההימורים אינם חוקיים, ומכיוון שלא ניתן לפקח על כל מהמר הפתרון הוא פיקוח על הגופים הפיננסיים".

ההצעה שנחתמה ב-13 לאוקטובר על ידי הנשיא ג'ורג' בוש אושרה בסנאט וקובעת כי בתוך 270 יום מזמן החתימה הבנקים וחברות האשראי לא יוכלו להעביר תשלומים לאתרי ההימורים ברשת. כאילו אין בכך די, החוק קובע גם סעיפים המגבילים את פרסום אתרי ההימורים, ואיסור על גביית כספים ברשת גם דרך הבנקים - עובדה שהופכת את החוק האוסר על הימורים ברשת ב-8 מדינות לחוק פדראלי. למי שמתכנן לעבור על החוק צפוי קנס כספי ותקופת מאסר של עד 5 שנים.

החוק החדש הנחית מכה קשה על התעשיה שמגלגלת 12 מיליארד דולר בשנה, מתוכם מהווה השוק האמריקני כ-6 מיליארד דולר. לאחר אישור החוק צנחו מניות חברות ההימורים בעשרות אחוזים. מניית 888 הנמצאת בשליטת האחים שקד ובן יצחק צנחה ב-27% והדרדרה לתחתית רשימת מדד החברות הבינוניות בבורסה של לונדון, מניות חברת אמפייר און ליין שבשליטת נועם לניר איבדו 25%, ופלייטק שבשליטת טדי שגיא התרסקה 42% - גם היא בלונדון.

לחצים ומאסרים

בתוך כך דווח, כי ארגון הסחר העולמי (WTO) ילחץ על ארה"ב לבטל את החוק בטוענה שהוא מפלה לרעה חברות הימורים זרות. החוק החדש אינו חל על חברות אמריקאיות ורוב חברות ההימורים רשומות במדינות שמעניקות להן מקלט מס כגון: ברבודה, אנטיגואה, גיברלטר, וקוסטה ריקה. בעבר, אף פסק הארגון כי ארה"ב נדרשת לתקן את חוקי ההימורים המקוונים.

אולם הרשויות האמריקניות לא הסתפקו במאמץ החקיקה, וכבר לפני כמה חודשים החלו באכיפת החוק במדינות שכבר אימצו את איסור ההימורים. יו"ר חברת ההימורים ספורטינגבטס פיטר דיקס, ומנכ"ל חברת בט-און ספורטס דיויד קרת'ורס נעצרו באשמת קידום הימורים לא חוקיים. דיקס נעצר בניו יורק כשמדינת לואיזיאנה מבקשת את הסגרתו בטענה, כי הפר את חוקי המדינה. בעקבות המעצרים וכ-50 צווי מעצר נוספים שהוציאו הרשויות האמריקניות חברות רבות אסרו על בכירים בחברותיהם להגיע לארה"ב.

הישראלים מתקפלים

חברת 888 היתה הראשונה שהודיעה, כי תפסיק את פעילותה בארה"ב. המהמרים האמריקנים הגיעו בימי השיא של החברה ל-50% מכלל המהמרים, ועוד טרם החוק החלו בחברה בנסיונות צמצום אחוז האמריקנים שהגיעו לדבריהם בזמן מעבר החוק על ידי הסנאט לכ-30% בלבד. לדברי האחים שקד, לחברה יש הון מזומנים מספיק גדול על מנת שתצליח להתאושש. עוד הם ציינו, כי החברה תמשיך להיות רווחית גם ללא המשקיעים האמריקנים.

נועם לניר, מבעלי אמפייר און ליין, התריע כבר מזה זמן כי מניות חברות ההימורים נסחרות לפי שווי גבוה מידי לנוכח החרב המונחת על צווארן. לאחר אישור החוק הודיע לניר, כי ישתמש במזומנים העומדים בקופת החברה - 250 מיליון דולר לעסקים בתחומים אחרים. לניר גם אינו שולל השקעה בישראל.

אתר נוסף שעלה לכותרות בעבר, בעקבות פרסום מכירה אפשרית של בעליו הישראלים - משפחת שיינברג, תמורת 1.1 מיליארד ליש"ט, הוא פוקרסטארס. האתר נחשב לאתר השני בגודלו בזירת אתרי ההימורים. לאחרונה פרסם האתר, כי החוק אינו פוגע בעסקיו - ולפיכך ימשיך לפעול כרגיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.