Google מתרסקת על רקע הערות בנוגע להמשך הצמיחה
מניות מנוע החיפוש הגדול Google מתרסקות במסחר מעבר לים לאחר שבכיר בחברה הודיעה כי הצמיחה של החברה מתחילה להאט. מניות החברה אבדו יותר מ-10% או 41 דולר מוקדם יותר במהלך יום המסחר. הבכיר בחברה הודיעה לאנליסטים ב-Merril Lynch שהחברה תצטרך למצוא דרכים חדשות להגדיל את ההכנסות. אתמול עלתה המנייה ב-3.4% או 12.98 דולר וסגרה על שער של 390.38 דולר למנייה. למרות העליות האחרונות במחיר המנייה, היא נותרה מתחת לרמות השיא בהם נסחרה המנייה בחודש ינואר של 475.11 דולר.
מאז שדווחה על תוצאות הרבעון הרביעי הספיקה המנייה לאבד כ-20% מערכה. המשקיעים בוול סטריט הפכו ליותר סקפטיים בנוגע להמשך אפשרויות הצמיחה של החברה. ביום חמישי הקרוב תנהל הנהלת החברה מפגש עם אנליסטים בכירים. המשקיעים מקווים כי במפגש תספק ההנהלה יותר מידע בנוגע לעתיד החברה. הנהלת החברה ידועה בסירובה לנקוב ביעדי הכנסות ורווחים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
