צפי לעליות בוול סטריט: מניית פייזר תעודד את השוק
החוזים העתידיים על בורסות וול סטריט מאותתים בשעה זו על עליות שערים עם פתיחת המסחר. מניית פייזר עשויה להוביל את מדד הדאו ג'ונס לעליות בעקבות זכייתה בקרב משפטי מול חברת תרופות גנרית מהודו.
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון בשבוע שעבר במגמה מעורבת סביב האפס. מדד הנאסד"ק יפתח היום ברמת 2,252 נקודות, מדד הדאו ג'ונס יחל להסחר בקו 10,875 נקודות.
מחירי הנפט צפויים לעלות לאחר שצנחו בשיעור של 3% לרמה של 58.05 דולר לחבית ובכך השלימו ירידה של 6.2% מהשיא של החודש האחרון.
אמריקניות במרכז: גוגל חוגגת
מניות מנוע החיפוש הפופלארי ברשת, גוגל (GOOG), עשויות לרכז עניין רב היום בעקבות מגעים עם קונגולמרט המדיה טיים וורנר (TWX) לרכישת נתח של 5% מספקית האינטרנט אמריקה אונליין. היקף העיסקה מוערך בכמיליארד דולר. ביום שישי האחרון. המניה תפתח בשער של 430 דולר.
הישראליות: נס זכתה בחוזה אאוטסורסינג של דפי זהב
מניות טבע עלולות לרדת בפתיחה עקב זכייתה כאמור של חברת התרופות פייזר בקרב משפטי מול חברת תרופות גנרית מהודו בשם רנבקסי. מדובר בפסיקה שיכולה להיות משמעותית מבחינתה של טבע, בשל התדירות הגבוהה שטבע זוכה באישורי ANDA. בתל אביב נסחרו המניות באיזון במהלך היום.
חברת נס טכנולוגיות חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת דפי זהב בהיקף של כ-40 מיליון שקל לתקופה של 10 שנים. במסגרת החוזה תהיה נס אחראית על מערך תשתיות המיחשוב בדפי זהב ותמיכה ב-500 משתמשי החברה. מניות נס עשויות להגיב לידיעה.

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.