מה זז בבורסות וול סטריט: רשימת המניות הבולטות היום

אומניויז'ן מזנקת 18% לאחר דוחות מצויינים, MTR גיימינג קופצת 25% לאחר קבלת הצעת רכש, אינספייר קורסת 33% לאחר אי-קבלת אישור FDA, בלוקבסטר מטפסת 8% בזכות קרש הצלחה מבית ההשקעות מורגן צ'ייס
יוני נאמן |

המדדים בבורסות וול סטריט נסחרים לפי שעה על מי מנוחות, אך כידוע נסחרות בבורסות השונות (NYSE,AMEX,NASDAQ) אלפי מניות, חלקן תזזיתיות במיוחד היום, להלן המניות אשר מרכזות את מירב תשומת הלב בשעה זו:

מסקטור השבבים בולטת היום אומניויז'ן (OVTI), אשר מניותיה מזנקות בשעה זו בשיעור של 18.2% לרמה של 21.6 דולר. החברה, אשר מפתחת שבבים לעיבוד תמונה המשמשים בעיקר לתעשיית המצלמות הדיגיטליות, נסחרת היום על רקע פרסום דוחות מצויינים לרבעון השלישי של השנה. הרווח קפץ ל-41 סנט, זאת לעומת התחזיות בשווקים לרווח של 31 סנט. המכירות עמדו על 126.8 מיליון ד', זאת לעומת התחזיות למכירות של 113.7 מיליון ד' בלבד. מניות החברה השלימו בזאת עליה של קרוב ל-70% מתחילת חודש נובמבר.

עוד במרכז, מניותיהן של חברות השכרת הוידאו/די.וי.די - בלוקבסטר (BBI), אשר מטפסת ב-%8 לרמה של 4.18 דולר ו-Movie Gallery (סימול: MOVI), אשר מזנקת 18% לרמה של 5.6 דולר. למי שמתרשם מהעליות הללו, נספר כי מתחילת 2005 רשמו שתי המניות תשואה שלילית של מעל 50%, זאת כשבלוקבסטר הספיקה לאבד 83% מערכה מאז חודש יוני האחרון.

הירידות החזקות באו על רקע חששות מפני פשיטת רגל של שתי החברות, זאת על רקע ירידה בקצב השכרת סרטי ה-DVD, אך היום נחלץ לעזרתן בית ההשקעות הגדול JP Morgan Chase, אשר בסיקורו הראשון של החברות העניק להן המלצה חמה של "משקל יתר". לדעת בית ההשקעות, הפוטנציאל בשתי החברות גדול בהרבה מהחשש הקיים והאפשרי, אך לדעתם אף מוגזם, לפשיטת רגל. עוד נמסר, כי צוות האנליסטים במורגן צ'ייס העריך כי האפשרות של פשיטת רגל בבלוקבסטר הינה בסבירות של 5% בלבד.

סיפור מעניין מספקת היום מפעילת בתי הקזינו ומסלולי המרוץ MTR גיימינג (MNTG). מניות החברה מוסיפות היום רבע נוסף לשווין וקופצות בשיעור של %25 לרמה של 9.9 דולר, זאת לאחר שהחברה הודיעה היום כי קיבלה הצעת רכש. ההצעה הוגשה למעשה, על ידי מנכ"ל וסמנכ"ל החברה, אשר הקימו קבוצה בשם TBR לצורך השתלטות על החברה. מדובר בהצעה בגובה של קצת מעל רבע מיליארד דולר (או 9.5 דולר למניה), אשר ועדה פנימית של דירקטוריון החברה צפויה לדון כעת בקבלתה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.