חברות הביטוח השקיעו 3.5 מיליארד דולר בחו"ל ב-2005
התגברה מגמת ההשקעות בחו"ל. מנתוני האוצר המתפרסמים היום עולה כי חברות הביטוח הזניקו את סך ההשקעות שלהם בשוק הגלובלי בשיעור חד בחודש ספטמבר. בעוד שבחודש דצמבר 2004 החזיקו חברות הביטוח כ-10% מנכסיהם באפיקי השקעה בחו"ל בלבד, הרי שבמהלך התקופה עד לחודש ספטמבר 2005 חל גידול של כ-37% בשיעור האחזקה, והחברות החזיקו כ-13.7% מסך הנכסים שלהם באפיקי חו"ל.
הגידול באחזקות היה עקבי במהלך כל התקופה. עיקר הכסף עבר להשקעות במניות ובאג"ח, אך גם באפיקי קרנות הנאמנות, קרנות ההשקעה ופקדונות אחרים נרשם גידול בהשקעות.
מהנתונים עולה כי בחודש דצמבר 2004 החזיקו חברות הביטוח כ- 5.8 מיליארד שקל באפיקי השקעה בחו"ל ואילו בחודש ספטמבר 2005 החזיקו החברות כ-9.4 מיליארד שקל. במהלך החודשים הנ"ל הגדילו החברות את החזקותיהן בחו"ל בכ-3.6 מיליארד שקל, סכום המהווה גידול של כ-61.5% באחזקות בחו"ל.
כאמור, במהלך השנה חלה תפנית באחזקות אג"ח ומניות בקרב חברות הביטוח, בחודש דצמבר 2004 שיעור האחזקה של החברות באג"ח היה הגבוה ביותר ועמד על כ-34.8%, בעוד ששיעור האחזקה במניות עמד על כ-30.3% מסך ההשקעות בחו"ל.
בעוד שעד סוף ספטמבר 2005, שיעור האחזקה באג"ח מסך ההשקעות בחו"ל ירד בכ-15% לשיעור אחזקה של כ-29.4%, ואילו שיעור האחזקות במניות חו"ל עלה ב-20% לשיעור אחזקה של כ-36.3%, השיעור הגבוה ביותר.
אחוז האחזקה בקרנות נאמנות, שהיווה 32.3% מסך ההשקעות בחו"ל ירד בכ-17%, לרמה של 26.7% בין דצמבר 2004 ועד ספטמבר 2005 ואילו שיעור האחזקה בקרנות השקעה עלה בכ- 182%, מאחזקה של כ-2.7% בדצמבר 2004 לשיעור אחזקה של כ- 7.6% בספטמבר 2005 מסך הנכסים המושקעים בחו"ל.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
