פחת מואץ בשל ציוד

מאת: נדב הכהן, רו"ח; רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'

הכותב דן בתקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת) (הוראת שעה) התשס"ה-2005 האמורות להתפרסם בימים הקרובים.
עו"ד לילך דניאל |

בימים הקרובים אמורות להתפרסם תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת) (הוראת שעה) התשס"ה - 2005.

התקנות נועדו לתת אפשרות לנישומים שעיקר פעילותם בשנת המס הינה "פעילות מזכה" (כמוסבר להלן), ועיקר הכנסתם בשנת המס (בניטרול הכנסות הוניות) הינה מפעילות מזכה, להנות מניכוי פחת מואץ בשל "ציוד" (כמוסבר להלן), שנרכש בתקופה שמיום 1.7.2005 ועד ליום 30.9.2006.

ניכוי הפחת המואץ יתאפשר בהתאם לנוסחה תמוהה במקצת, המהווה ככל הנראה פשרה בין הרצוי לבין המצוי, בדרך זו:

(*) נרכש הציוד בתקופה מיום 1.7.2005 ועד 31.12.2005 - יותר ניכוי פחת בגינו בשנת המס 2006 בשיעור של 100% ממחירו המקורי של הציוד, בהפחתת הסכום שהיה ניתן לניכוי בעדו בשנת המס 2005.

(*) נרכש הציוד בתקופה מיום 1.1.2006 ועד 30.9.2006 - יותר ניכוי פחת בגינו בשנת המס 2007 בשיעור של 100% ממחירו המקורי של הציוד, בהפחתת הסכום שהיה ניתן לניכוי בעדו בשנת המס 2006.

"פעילות מזכה" הינה כל אחת מאלה:

1. פעילות ייצורית בישראל (תעשיה, לרבות ייצור תוכנה ופיתוח, חקלאות ובניה), ובלבד שהפעילות העיקרית איננה פעילות של אריזה, מסחר, תחבורה או הובלה, החסנה ומתן שירותים בתחומים מסוימים.

2. הפעלת בית מלון בישראל.

"ציוד" לעניין זה (הכולל גם רכב עבודה שאינו משאית) הינו נכס שהתקיימו בו שני אלה:

(1) יום רכישתו בתקופה הקובעת.

(2) שימש בישראל בייצור הכנסה.

כמקובל במקומותינו, לא שכח המחוקק לכלול בתקנות מספר הוראות אנטי-תכנוניות, ואלו הן:

1. בחירתו של הנישום תחול על כל הציוד שנרכש בתקופה הקובעת.

2. לא ניתן לתבוע ניכוי פחת מואץ, מלכתחילה, בשל רכישות "מיוחדות" (רכישות מקרובים, משינוי יעוד, רכישות במסגרת שינוי מבנה ומיזוג ועוד).

3. על הנישום להציג אישור מיוחד על כך שהציוד שימש בידיו לייצור הכנסה בפעילות מזכה, בכל התקופה הרלוונטית.

4. לא ניתן לתבוע ניכוי פחת מואץ, מלכתחילה, אם מדובר בנישומים שקיבלו מהמדינה זיכיון או זיכיון משנה, או שהמדינה השתתפה (במישרין או בעקיפין) בתקציביהם, בשנת המס 2005, 2006 או 2007, בשיעור העולה על 20% (מענקים לפי חוק לעידוד השקעות הון לא נחשבים כהשתתפות מדינה, לעניין זה).

הגדיל לעשות המחוקק בעת שכלל בתקנות הוראה בלתי שגרתית, שזו לשונה:

"נמכר ציוד לקרוב, לאחר שנתבע בעדו פחת לפי תקנות אלו, בתוך ארבע שנים מיום רכישתו, יהיה שיעור הפחת שניתן לתבוע בעדו בידי הרוכש - אפס".

מדובר בהוראה מתוחכמת (לכאורה), שנועדה למנוע מכירת ציוד שלא בתום לב, כשהמוכר מדווח על רווח הון ואילו הרוכש (השני) זכאי לנכות פחת מהציוד שרכש.

ככל הנראה, המחוקק פעל על סמך הנחה (בלתי מבוססת), לפיה הערך הנוכחי של "מגן המס", הגלום בפחת שינכה הרוכש השני, עולה על שווי המס שישלם הרוכש הראשון בשל מכירת הציוד (מס רווח הון).

אנו מציעים לרשות המסים לגרום בהקדם לביטולה של ההוראה הזו, שלעניות דעתנו הינה מיותרת, מפלה ומקוממת ואף פוגעת בזכויות היסוד של הנישומים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.