פחת מואץ בשל ציוד

מאת: נדב הכהן, רו"ח; רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'

הכותב דן בתקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת) (הוראת שעה) התשס"ה-2005 האמורות להתפרסם בימים הקרובים.
עו"ד לילך דניאל |

בימים הקרובים אמורות להתפרסם תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת) (הוראת שעה) התשס"ה - 2005.

התקנות נועדו לתת אפשרות לנישומים שעיקר פעילותם בשנת המס הינה "פעילות מזכה" (כמוסבר להלן), ועיקר הכנסתם בשנת המס (בניטרול הכנסות הוניות) הינה מפעילות מזכה, להנות מניכוי פחת מואץ בשל "ציוד" (כמוסבר להלן), שנרכש בתקופה שמיום 1.7.2005 ועד ליום 30.9.2006.

ניכוי הפחת המואץ יתאפשר בהתאם לנוסחה תמוהה במקצת, המהווה ככל הנראה פשרה בין הרצוי לבין המצוי, בדרך זו:

(*) נרכש הציוד בתקופה מיום 1.7.2005 ועד 31.12.2005 - יותר ניכוי פחת בגינו בשנת המס 2006 בשיעור של 100% ממחירו המקורי של הציוד, בהפחתת הסכום שהיה ניתן לניכוי בעדו בשנת המס 2005.

(*) נרכש הציוד בתקופה מיום 1.1.2006 ועד 30.9.2006 - יותר ניכוי פחת בגינו בשנת המס 2007 בשיעור של 100% ממחירו המקורי של הציוד, בהפחתת הסכום שהיה ניתן לניכוי בעדו בשנת המס 2006.

"פעילות מזכה" הינה כל אחת מאלה:

1. פעילות ייצורית בישראל (תעשיה, לרבות ייצור תוכנה ופיתוח, חקלאות ובניה), ובלבד שהפעילות העיקרית איננה פעילות של אריזה, מסחר, תחבורה או הובלה, החסנה ומתן שירותים בתחומים מסוימים.

2. הפעלת בית מלון בישראל.

"ציוד" לעניין זה (הכולל גם רכב עבודה שאינו משאית) הינו נכס שהתקיימו בו שני אלה:

(1) יום רכישתו בתקופה הקובעת.

(2) שימש בישראל בייצור הכנסה.

כמקובל במקומותינו, לא שכח המחוקק לכלול בתקנות מספר הוראות אנטי-תכנוניות, ואלו הן:

1. בחירתו של הנישום תחול על כל הציוד שנרכש בתקופה הקובעת.

2. לא ניתן לתבוע ניכוי פחת מואץ, מלכתחילה, בשל רכישות "מיוחדות" (רכישות מקרובים, משינוי יעוד, רכישות במסגרת שינוי מבנה ומיזוג ועוד).

3. על הנישום להציג אישור מיוחד על כך שהציוד שימש בידיו לייצור הכנסה בפעילות מזכה, בכל התקופה הרלוונטית.

4. לא ניתן לתבוע ניכוי פחת מואץ, מלכתחילה, אם מדובר בנישומים שקיבלו מהמדינה זיכיון או זיכיון משנה, או שהמדינה השתתפה (במישרין או בעקיפין) בתקציביהם, בשנת המס 2005, 2006 או 2007, בשיעור העולה על 20% (מענקים לפי חוק לעידוד השקעות הון לא נחשבים כהשתתפות מדינה, לעניין זה).

הגדיל לעשות המחוקק בעת שכלל בתקנות הוראה בלתי שגרתית, שזו לשונה:

"נמכר ציוד לקרוב, לאחר שנתבע בעדו פחת לפי תקנות אלו, בתוך ארבע שנים מיום רכישתו, יהיה שיעור הפחת שניתן לתבוע בעדו בידי הרוכש - אפס".

מדובר בהוראה מתוחכמת (לכאורה), שנועדה למנוע מכירת ציוד שלא בתום לב, כשהמוכר מדווח על רווח הון ואילו הרוכש (השני) זכאי לנכות פחת מהציוד שרכש.

ככל הנראה, המחוקק פעל על סמך הנחה (בלתי מבוססת), לפיה הערך הנוכחי של "מגן המס", הגלום בפחת שינכה הרוכש השני, עולה על שווי המס שישלם הרוכש הראשון בשל מכירת הציוד (מס רווח הון).

אנו מציעים לרשות המסים לגרום בהקדם לביטולה של ההוראה הזו, שלעניות דעתנו הינה מיותרת, מפלה ומקוממת ואף פוגעת בזכויות היסוד של הנישומים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.