פחת מואץ בשל ציוד

מאת: נדב הכהן, רו"ח; רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות'

הכותב דן בתקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת) (הוראת שעה) התשס"ה-2005 האמורות להתפרסם בימים הקרובים.
עו"ד לילך דניאל |

בימים הקרובים אמורות להתפרסם תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת) (הוראת שעה) התשס"ה - 2005.

התקנות נועדו לתת אפשרות לנישומים שעיקר פעילותם בשנת המס הינה "פעילות מזכה" (כמוסבר להלן), ועיקר הכנסתם בשנת המס (בניטרול הכנסות הוניות) הינה מפעילות מזכה, להנות מניכוי פחת מואץ בשל "ציוד" (כמוסבר להלן), שנרכש בתקופה שמיום 1.7.2005 ועד ליום 30.9.2006.

ניכוי הפחת המואץ יתאפשר בהתאם לנוסחה תמוהה במקצת, המהווה ככל הנראה פשרה בין הרצוי לבין המצוי, בדרך זו:

(*) נרכש הציוד בתקופה מיום 1.7.2005 ועד 31.12.2005 - יותר ניכוי פחת בגינו בשנת המס 2006 בשיעור של 100% ממחירו המקורי של הציוד, בהפחתת הסכום שהיה ניתן לניכוי בעדו בשנת המס 2005.

(*) נרכש הציוד בתקופה מיום 1.1.2006 ועד 30.9.2006 - יותר ניכוי פחת בגינו בשנת המס 2007 בשיעור של 100% ממחירו המקורי של הציוד, בהפחתת הסכום שהיה ניתן לניכוי בעדו בשנת המס 2006.

"פעילות מזכה" הינה כל אחת מאלה:

1. פעילות ייצורית בישראל (תעשיה, לרבות ייצור תוכנה ופיתוח, חקלאות ובניה), ובלבד שהפעילות העיקרית איננה פעילות של אריזה, מסחר, תחבורה או הובלה, החסנה ומתן שירותים בתחומים מסוימים.

2. הפעלת בית מלון בישראל.

"ציוד" לעניין זה (הכולל גם רכב עבודה שאינו משאית) הינו נכס שהתקיימו בו שני אלה:

(1) יום רכישתו בתקופה הקובעת.

(2) שימש בישראל בייצור הכנסה.

כמקובל במקומותינו, לא שכח המחוקק לכלול בתקנות מספר הוראות אנטי-תכנוניות, ואלו הן:

1. בחירתו של הנישום תחול על כל הציוד שנרכש בתקופה הקובעת.

2. לא ניתן לתבוע ניכוי פחת מואץ, מלכתחילה, בשל רכישות "מיוחדות" (רכישות מקרובים, משינוי יעוד, רכישות במסגרת שינוי מבנה ומיזוג ועוד).

3. על הנישום להציג אישור מיוחד על כך שהציוד שימש בידיו לייצור הכנסה בפעילות מזכה, בכל התקופה הרלוונטית.

4. לא ניתן לתבוע ניכוי פחת מואץ, מלכתחילה, אם מדובר בנישומים שקיבלו מהמדינה זיכיון או זיכיון משנה, או שהמדינה השתתפה (במישרין או בעקיפין) בתקציביהם, בשנת המס 2005, 2006 או 2007, בשיעור העולה על 20% (מענקים לפי חוק לעידוד השקעות הון לא נחשבים כהשתתפות מדינה, לעניין זה).

הגדיל לעשות המחוקק בעת שכלל בתקנות הוראה בלתי שגרתית, שזו לשונה:

"נמכר ציוד לקרוב, לאחר שנתבע בעדו פחת לפי תקנות אלו, בתוך ארבע שנים מיום רכישתו, יהיה שיעור הפחת שניתן לתבוע בעדו בידי הרוכש - אפס".

מדובר בהוראה מתוחכמת (לכאורה), שנועדה למנוע מכירת ציוד שלא בתום לב, כשהמוכר מדווח על רווח הון ואילו הרוכש (השני) זכאי לנכות פחת מהציוד שרכש.

ככל הנראה, המחוקק פעל על סמך הנחה (בלתי מבוססת), לפיה הערך הנוכחי של "מגן המס", הגלום בפחת שינכה הרוכש השני, עולה על שווי המס שישלם הרוכש הראשון בשל מכירת הציוד (מס רווח הון).

אנו מציעים לרשות המסים לגרום בהקדם לביטולה של ההוראה הזו, שלעניות דעתנו הינה מיותרת, מפלה ומקוממת ואף פוגעת בזכויות היסוד של הנישומים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.