פחת מואץ בשל ציוד
הכותב דן בתקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת) (הוראת שעה) התשס"ה-2005 האמורות להתפרסם בימים הקרובים.
בימים הקרובים אמורות להתפרסם תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד שנרכש בתקופה הקובעת) (הוראת שעה) התשס"ה - 2005.
התקנות נועדו לתת אפשרות לנישומים שעיקר פעילותם בשנת המס הינה "פעילות מזכה" (כמוסבר להלן), ועיקר הכנסתם בשנת המס (בניטרול הכנסות הוניות) הינה מפעילות מזכה, להנות מניכוי פחת מואץ בשל "ציוד" (כמוסבר להלן), שנרכש בתקופה שמיום 1.7.2005 ועד ליום 30.9.2006.
ניכוי הפחת המואץ יתאפשר בהתאם לנוסחה תמוהה במקצת, המהווה ככל הנראה פשרה בין הרצוי לבין המצוי, בדרך זו:
(*) נרכש הציוד בתקופה מיום 1.7.2005 ועד 31.12.2005 - יותר ניכוי פחת בגינו בשנת המס 2006 בשיעור של 100% ממחירו המקורי של הציוד, בהפחתת הסכום שהיה ניתן לניכוי בעדו בשנת המס 2005.
(*) נרכש הציוד בתקופה מיום 1.1.2006 ועד 30.9.2006 - יותר ניכוי פחת בגינו בשנת המס 2007 בשיעור של 100% ממחירו המקורי של הציוד, בהפחתת הסכום שהיה ניתן לניכוי בעדו בשנת המס 2006.
"פעילות מזכה" הינה כל אחת מאלה:
1. פעילות ייצורית בישראל (תעשיה, לרבות ייצור תוכנה ופיתוח, חקלאות ובניה), ובלבד שהפעילות העיקרית איננה פעילות של אריזה, מסחר, תחבורה או הובלה, החסנה ומתן שירותים בתחומים מסוימים.
2. הפעלת בית מלון בישראל.
"ציוד" לעניין זה (הכולל גם רכב עבודה שאינו משאית) הינו נכס שהתקיימו בו שני אלה:
(1) יום רכישתו בתקופה הקובעת.
(2) שימש בישראל בייצור הכנסה.
כמקובל במקומותינו, לא שכח המחוקק לכלול בתקנות מספר הוראות אנטי-תכנוניות, ואלו הן:
1. בחירתו של הנישום תחול על כל הציוד שנרכש בתקופה הקובעת.
2. לא ניתן לתבוע ניכוי פחת מואץ, מלכתחילה, בשל רכישות "מיוחדות" (רכישות מקרובים, משינוי יעוד, רכישות במסגרת שינוי מבנה ומיזוג ועוד).
3. על הנישום להציג אישור מיוחד על כך שהציוד שימש בידיו לייצור הכנסה בפעילות מזכה, בכל התקופה הרלוונטית.
4. לא ניתן לתבוע ניכוי פחת מואץ, מלכתחילה, אם מדובר בנישומים שקיבלו מהמדינה זיכיון או זיכיון משנה, או שהמדינה השתתפה (במישרין או בעקיפין) בתקציביהם, בשנת המס 2005, 2006 או 2007, בשיעור העולה על 20% (מענקים לפי חוק לעידוד השקעות הון לא נחשבים כהשתתפות מדינה, לעניין זה).
הגדיל לעשות המחוקק בעת שכלל בתקנות הוראה בלתי שגרתית, שזו לשונה:
"נמכר ציוד לקרוב, לאחר שנתבע בעדו פחת לפי תקנות אלו, בתוך ארבע שנים מיום רכישתו, יהיה שיעור הפחת שניתן לתבוע בעדו בידי הרוכש - אפס".
מדובר בהוראה מתוחכמת (לכאורה), שנועדה למנוע מכירת ציוד שלא בתום לב, כשהמוכר מדווח על רווח הון ואילו הרוכש (השני) זכאי לנכות פחת מהציוד שרכש.
ככל הנראה, המחוקק פעל על סמך הנחה (בלתי מבוססת), לפיה הערך הנוכחי של "מגן המס", הגלום בפחת שינכה הרוכש השני, עולה על שווי המס שישלם הרוכש הראשון בשל מכירת הציוד (מס רווח הון).
אנו מציעים לרשות המסים לגרום בהקדם לביטולה של ההוראה הזו, שלעניות דעתנו הינה מיותרת, מפלה ומקוממת ואף פוגעת בזכויות היסוד של הנישומים.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
