AIG: זינוק של 39% ברווח במחצית - 18.3 מיליון שקל
חברת הביטוח AIG ביטוח זהב דיווחה היום כי סיימה את המחצית הראשונה של שנת 2005 בזינוק של 39% ברווח נקי שהסתכם בסך 18.3 מיליון שקל לעומת העת המקבילה. עם זאת ברבעון השני עצמו נרשמה יציבות והרווח עלה ל-7.3 מיליון שקל מול 7.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
הרווח מביטוח כללי גדל ב-20% והסתכם ב-25.4 מיליון שקל לעומת 21.1 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2004. סה"כ ההכנסות מדמי ביטוח הסתכמו בכ–222.4 מיליון שקל לעומת 206.6 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2004, גידול של כ-8%.הרווח מביטוח חיים הסתכם ב–1.7 מיליון שקל לעומת רווח בסך 600 אלף שקל במחצית הראשונה של שנת 2004.
מנכ"ל AIG ביטוח זהב, חווה פרידמן-שפירא, מסרה כי , הגידול ברווח הנקי במחצית הראשונה של השנה נובע בעיקרו משיפור ניכר בהכנסות מהשקעות ומשמירה על התוצאות החיתומיות הטובות הנובעות מהצלחת החברה להקפיד על מדיניות חיתום זהירה ועל שיעור נמוך ביחס ההוצאות מדמי הביטוח. נכון ל-30 ביוני 2005 קיים בחברה עודף של 64.8 מיליון שקל בהון העצמי לעומת הנדרש לפי תקנות הפיקוח.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
