מכירת מרכזים בבודפשט העבירה את אנגל אירו' לרווחיות

חברת אנגל אירופה, המרכזת את עיקר עסקיה של הקבוצה חתמה את הרבעון ה-2 עם רווח של 20.5 מ' ש', אל מול הפסד של 2.5 מ' ברבעון המקביל. ברבעון ה-3 צפויה החברה להנות מרווח הון של 27 מ' ש' לחברות המאוחדות
שרון שפורר |

קבוצת הנדל"ן אנגל שבה לפסי רווחיות. חברת אנגל אירופה, המרכזת את עיקר עסקיה של קבוצת אנגל, סיימה את הרבעון השני של שנת 2005 עם רווח נקי בסך 20.5 מיליון שקל, לעומת הפסד בסך 2.5 מיליון שקל שנרשם ברבעון המקביל אשתקד.

במחצית הראשונה של שנת 2005 הרוויחה אנגל אירופה כ-13.8 מיליון שקל, בהשוואה להפסד בסך 550 אלף שקל בתקופה המקבילה ב-2004.

אנגל אירופה נהנתה ברבעון השני מרווח הון בסך של כ-19 מיליון שקל כתוצאה מהשלמת עיסקה למכירת המרכזים הלוגיסטיים שהחזיקה בבודפשט וחברת הניהול של המרכזים. בסך הכל, נמכרו המרכזים וחברת הניהול תמורת כ-43 מיליון שקל.

עם זאת, השיפור ברווחיות הוא נגזרת של שיפור שנרשם גם בפעילות השוטפת של אנגל אירופה, הפועלת ישירות והן באמצעות החברה הבת, אנגל משאבים, והחברה הנכדה, אנגל ג'נרל דיבלופרס.

בפעילות מהשכרת נכסים, שהניבה ברבעון השני הכנסות בסך 20.9 מיליון שקל, לעומת כ-18.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, נרשם ברבעון השני רווח גולמי של 11.3 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי בסך 10.3 מיליון שקל אשתקד.

פעילות נוספת שבהכנסות ממנה נרשם גידול היא הפעילות היזמית של מכירת דירות בישראל ובחו"ל.

פעילות זו הניבה לאנגל אירופה ברבעון השני הכנסות בסך 26.3 מיליון שקל, גידול של 93% לעומת כ-13.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בצד הכנסות אלה, נרשם רווח גולמי בסך 5.5 מיליון שקל ברבעון השני (22% מההכנסות), לעומת כ-1 מיליון שקל אשתקד והפסד גולמי של 11.1 מיליון שקל בכל שנת 2004.

השיפור בפעילות היזמית בא לידי ביטוי גם בתוצאות המחצית הראשונה של השנה. ההכנסות ממכירת דירות הסתכמו ב-47.2 מיליון שקל, לעומת כ-31.3 מיליון שקל באותה התקופה אשתקד. הרווח הגולמי בצד פעילות זו הסתכם בחצי הראשון של השנה ב-5.9 מיליון שקל, לעומת הפסד בסך 2 מיליון שקל אשתקד.

ברבעון השלישי של שנת 2005 עשויה אנגל אירופה להנות מרווח הון שירשמו החברות המאוחדות, אנגל משאבים (מוחזקת בשיעור של 89%) ואנגל ג'נרל דיבלופרס, כתוצאה ממכירת 2 מקבצי דיור תמורת כ-107.5 מיליון שקל. רווח ההון של השתיים מהעיסקה מסתכם ב-27 מיליון שקל, לפני מס.

חברת אנגל ג'נרל דיבלופמנט, חברת הבת של אנגל משאבים, נערכת בשבועות אלה להנפקה בבורסת ה-AIM שבלונדון של פעילות היזמות הבילאומית שלה. מדובר על הצעה שקיבלה מחתם להנפקתה של הפעילות היזמית בחו"ל לפי שווי של 65 מיליון ליש"ט (כ-530 מיליון שקל) לפני הכסף. החברה שנערכת להנפקה מרכזת פרוייקטים בהיקף של כ-9,000 יחידות דיור עם פוטנציאל מכירות המוערך ב-4.4 מיליארד שקל, כשבחלק מהפרוייקטים שותפים גם בנק ההשקעות ליהמן ברדרס וקרן ההשקעות הבינלאומית הייטמן. השלמת ההנפקה עשויה להציף ערך רב עבור בעלי המניות של אנגל אירופה ושל חברת הבת שלה, אנגל משאבים.

מתי דב, מנכ"ל קבוצת אנגל אירופה, אמר היום, כי "החברה תמשיך לפעול למימוש נכסים שמיצו את פוטנציאל ההשבחה שלהם, ובמקביל להשביח ולפתח את הפרוייקטים היזמיים והנכסים המניבים שבבעלותה, באירופה, בקנדה ובישראל, ולהשקיע בפרוייקטים חדשים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".