מה שבטוח: הרווח של מגדל זינק ב-13% ל-110 מ' ש'

עוד ברבעון ה-2: הרווח מביטוח חיים וחסכון ארוך טווח זינק בלמעלה מפי 2 ל-124 מ' ש' והרווח מביטוח כללי ירד בכ-5% ל-49 מ' ש'. המכירת ממניות לאומי הניבה 49 מ' ש'
שרון שפורר |

מגדל ביטוח מדווחת הבוקר על שיפור בתוצאות הרבעון השני של השנה ובסיכום המחצית הראשונה, בעקבות עליה בהכנסות מהשקעות, הן בביטוח חיים והן בביטוח כללי.

הרווח הנקי של הקבוצה הסתכם במחצית החולפת ב-254 מיליון שקל, לעומת 250 מיליון שקל בתקופה המקבילה, אשתקד - גידול צנוע של 1.6%. הרווח הרבעוני הציג גידול מרשים יותר של 13% לגובה 110 מיליון שקל, אל מול 97 מיליון שקל ברבעון המקביל - השני של 2004.

גידול ניכר של 300 מיליון שקל חל ברווח לפני מס של מגדל במחצית ל-398 מיליון שקל - אל מול 300 מיליון במחצית הראשונה של 2004. ברבעו ןהשני, הגיע הרווח מתחומי הפעילות ל-174 מיליון שקל, אל מול 102 מיליון שקל - זינוק של 70%, אשר החברה מסבירה, כי נבע בעיקר מביטוח חיים וחסכון ארוך טווח.

הרווח מביטוח חיים וחסכון ארוך טווח הסתכם במחצית הראשונה ב-290 מיליון שקל וברבעון השני לבדו ב-124 מיליון שקל לעומת 210 מיליון שקל ו-48 מיליון שקל בתקופות המקבילות, בהתאמה. הרווח מתחומי הפעילות במסגרת ביטוח כללי הסתכם ב-106 מיליון שקל ו-49 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, אל מול 86 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2004 ו-52 מיליון שקל ברבעון השני, אשתקד.

עוד עלה מהדיווח, כי בביטוח חיים, גדל היקף הפרמיה ב-0.7% לעומת התקופה המקבילה, אשתקד. העליה המתונה בפרמיות הושפעה מירידה בפרמיות החד פעמיות ואילו בפרמיות השוטפות חלה עליה של 2.4%. לאחר שאשתקד חלה ירידה בשיעור ביטולי הפוליסות, נשמרה בתקופת הדו"ח רמת הביטולים הנמוכה שהושגה. בשיעור העמלות מהפרמיה נמשכה מגמת ירידה ובתקופה זו בכ-1% אל מול התקופה המקבילה, לפני שנה.

בביטוח כללי - חל שיפור ניכר ברווח החיתומי בעיקר כתוצאה משיפור בתוצאות ביטוחי רכב חובה, בריאות וחבויות. העליה ברווח בענפי רכב חובה וחבויות נובעת מגידול בעודף שהשתחרר בתום 3 שנים. בפרמיות, לעומת זאת, חלה ירידה בשיעור של 5.7%, ירידה שנבעה בחלקה מאי חידוש יזום של ביטוחים ובחלקה מקיטון בכמות הפוליסות לצד ירידות תעריפם. הירידה בפרמיות חלה ברבעון הראשון של השנה ואילו ברבעון השני נרשמה התאוששות במכירות מרבית הענפים.

דו"חות מגדל מציגים גם הכנסות של 49 מיליון שקל שלא מתחומי פעילות החברה, שנבעו מרווח הון על מכירת חלק מהשקעת קבע במניות לאומי ומדיבידנד שהתקבל מאותה ההשקעה. בנוסף, ברבעון השני אשתקד חלה הקטנה בהוצאות המיסים בגין הפחתת המיסים הנדחים ב-31 מיליון שקל כתוצאה מהפחתת שיערוי מס החברות. ברבעון השלישי, מציינת מגדל בדו"ח, צפויה הקטנה בהוצאות המיסים בגין הפחתת מיסים ב-25 מיליון שקל, כתוצאה מהפחתה נוספת של שיעורי מס החברות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".