בכמה עלה השכר בהייטק ובאיזה תפקיד מרוויחים הכי הרבה?
מי הם שיאני השכר בקרב התפקידים השונים בהייטק, כמה מרוויח עובד ממוצע ואיפה נפתחות הכי הרבה משרות?
GotFriends, חברת ההשמה להייטק, מסכמת את הרבעון הראשון לשנת 2025 ומדווחת על נתוני השכר בקרב העובדים בתעשייה. לפי הנתונים של חברת GotFriends, התחומים המובילים בגיוס עובדים בהייטק ברבעון הראשון של 2025 הם: 29% מהמשרות שנפתחו הרבעון הן בעולמות ה-Security, 15% מהמשרות שנפתחו הרבעון הן בתחום ה-AI, 13% מהמשרות שנפתחו הרבעון הן מתחום ה-Fintech ו-9% מהמשרות שנפתחו הרבעון בתחום ה-Ad-Tech.
בנוסף, נרשמה ברבעון הראשון של 2025 עליה של 3% בשכר הממוצע לתפקידים טכנולוגיים בקרב סניורים בעלי 5 שנות ניסיון ומעלה שעמד על 38,183 שקל לחודש, לעומת 37,071 שקל לחודש בשנת 2024.
בין המקצועות שבהם נרשמה עליה בשכר הממוצע ברבעון הראשון של 2025:
שיאני השכר ברבעון הראשון של 2025 נותרו תפקידי מנהלי פיתוח וראשי צוותים עם שכר חודשי ממוצע העומד על 51,258 שקל, לעומת 46,815 שקל (עלייה של 9%).
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תפקידי תוכניתני C/C++ רשמו עליית שכר גבוהה של 10% כשהרוויחו ברבעון הראשון של 2025 שכר חודשי של 43,218 שקל, לעומת 39,242 שקל בשנת 2024.
תפקידי מנהלי מוצר רשמו אף הם עליית שכר גבוהה של 10% כשהרוויחו ברבעון הראשון של 2025 שכר חודשי של 41,525 שקל, לעומת 37,878 שקל בשנת 2024.
חוקרי אבטחת מידע רשמו עליה של 5% בשכר החודשי ברבעון הראשון של 2025 שעמד על 47,204 שקל לעומת 45,012 שקל בשנת 2024.
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- מחפשים עבודה הרבה זמן? אלו המקצועות שמשוועים לעובדים חדשים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- איך להפוך את ה-Chat GPT לכלי חכם באמת? מדריך
מהנדסי אלגוריתמים רשמו עליה של 5% בשכר החודשי ברבעון הראשון של 2025 שעמד על 45,259 שקל לעומת 43,118 שקל בשנת 2024.
תפקידי תוכניתני Python רשמו ברבעון הראשון של 2025 עליית שכר יפה של 6% לשכר חודשי של 43,689 שקל לעומת 41,044 שקל בשנת 2024 ובתפקידי Data Analyst נרשמה עליית שכר של 4% ל-27,430 שקל בחודש לעומת 26,375 שקל בשנת 2024.
ברבעון הראשון של 2025 נרשמה גם עליית שכר של 3% בקרב בוגרים מצטיינים ששכרם הממוצע לחודש עמד על 17,500 שקל.
פערי השכר בין גברים לנשים בענף ההייטק הישראלי הצטמצמו ב-3% ועומדים על 8% כשהשכר הממוצע לגבר עומד על 40,657 שקל לעומת 37,647 שקל השכר החודשי לנשים.
לגבי נושא העבודה ההיברדית בענף ההייטק בישראל ניתן לראות כי 56% מהמשרות מציעות 2 ימי עבודה מהבית, 18% מהחברות מציעות יום עבודה אחד מהבית, 14% מהחברות מציעות 3 ימי עבודה מהבית ו-10% מהחברות מציעות עבודה מהמשרד בלבד, בעיקר חברות בעולמות ה-AI, Gaming ו- Security.
על אף העליות בשכר, נתוני הלמ"ס מצביעים על קיפאון במספר המשרות בענף. בינואר 2025 נרשמו כ-400.2 אלף משרות שכיר בהייטק - ירידה קלה של 0.5% לעומת דצמבר 2024, ועלייה מזערית של 0.2% בלבד לעומת ינואר אשתקד. למעשה, חלקו של ההייטק מכלל המשרות במשק נותר יציב על 9.8%. המשמעות היא שהשוק אומנם מתחזק בשכר, אך אינו מייצר מקומות עבודה חדשים בקצב משמעותי, ייתכן בשל מגמות של התייעלות או קשיים בגיוס הון חדש.
שכר של פי 3 מעובד ממוצע במשק
השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בינואר הגיע ל-13,419 שקל - עלייה של 2.2% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה (13,127 שקל),
כך שבהייטק כאמור עובד עם מעל 5 שנות ניסיון מרוויח כ-38 אלף שקל. כשמנכים את השפעת האינפלציה (מדד המחירים לצרכן), השכר הריאלי דווקא ירד, השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים עמד על 11,029 שקל, ירידה של 1.5% לעומת ינואר 2024. המשמעות היא שלמרות עלייה נומינלית
בשכר, כוח הקנייה של השכירים נשחק בשל עליית המחירים.
"הרבעון הראשון של 2025 מביא עמו רוח אופטימית לשוק ההייטק הישראלי – אנחנו רואים עלייה של 3% בשכר הממוצע ומגמה ברורה של התאוששות בגיוסים, למרות הטלטלות שעדיין ניכרות בארה״ב", מסרה שירי וקס, מנכ"לית GotFriends. "לצד ירידות בשווי החברות האמריקאיות ופיטורים מתוקשרים, כאן בישראל נרשמו אקזיטים חסרי תקדים. המגמות האלה ממחישות שוב עד כמה ההון האנושי שלנו הוא הנכס האמיתי – מה שמבדל את ההייטק הישראלי בזכות החדשנות, היצירתיות והיכולת לבצע ברגע האמת. אם נמשיך להשקיע באנשים, נוכל לצלוח כל אתגר ולהמשיך להוביל את התעשייה העולמית".
- 9.יפתח 25/04/2025 12:30הגב לתגובה זומדובר במשכורות גבוהותאך צריך לזכור שגם יש מסלא נמוך עליהם כך שהנטו לחיסכון קטן בהרבה ורק חלקמאוד קטן מהאוכלוסיה עובד שם.וגם משרתו לא מובטחת ויכולים לפטראותו בכל רגע נתון
- 8.אנונימי 21/04/2025 18:39הגב לתגובה זואולי במקום לעשות שכר ממוצע של גברים ונשים תעשו שכר ממוצע שעתי לגברים ונשים נשים מרוויחות פחות אבל באופן כללי נשים גם עובדות פחות. מספיק עם ההתקרבנות
- 7.אנונימי 21/04/2025 01:51הגב לתגובה זויוצאים לפי הערכות רשמיות 40 הייטקיסטים את המדינה ולא חוזרים גם לאחר שנה מיום היציאה. בספרים זה נראה יורד. מעניין למה זה קורה ישראל בעוד 30 שנה מיקס של ארגנטינה ודרום אפריקה. בהצלחה לכולם.
- 6.אנונימי 21/04/2025 00:41הגב לתגובה זומנהלי לקוחות בחברות תוכנה גלובליות מיקרוסופט גוגל סיילספורס וכד מרוויחים מעל למליון שח בשנה בקל. זה המקצוע הכי רווחי בהייטק.
- 5.אנונימי 20/04/2025 19:08הגב לתגובה זוRSU מכפיל את השכר שבטבלה לפחות. הנתונים חסרים ולא משקללים את השכר המלא שגבוה בהרבה.
- 4.מה עם מהנדס אוטומציה (ל"ת)אנונימי 20/04/2025 17:50הגב לתגובה זו
- 3.ff 20/04/2025 14:40הגב לתגובה זוfake data
- לאיזה כיוון (ל"ת)אנונימי 20/04/2025 19:02הגב לתגובה זו
- 2.אנונימיאפללו 20/04/2025 14:29הגב לתגובה זומרביח 60000 שח לחודש אני מלגזן
- 1.ברוטו 20 20/04/2025 14:16הגב לתגובה זויותר חשוב כמה מצליחים לחסוך בחודש ומה כוח הקנייה.מעדיף להשתכר פחות ולעבוד פחות במדינה בה כוח הקנייה שלי חזק יותר.ברכות למדינה על עושק מיסים יעיל בתמורה לכלום ושום דבר.
- טוס לניגריה שמאלני רקוב ובכיין (ל"ת)מנכל בהייטק 10/05/2025 18:31הגב לתגובה זו
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקפרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?
ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.
המסגרת החוקית: מה אומר החוק?
בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.
עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.
התמריצים הכלכליים להמשך עבודה
אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.
- דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקפרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?
ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.
המסגרת החוקית: מה אומר החוק?
בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.
עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.
התמריצים הכלכליים להמשך עבודה
אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.
- דירוג הפנסיה - מי הקרן המובילה ומי המאכזבת?
- כך הפסיד ישראל אלפי שקלים מהקצבה החודשית בפנסיה, רק בגלל שחשב שיהיה בסדר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.
