בכמה עלה השכר בהייטק ובאיזה תפקיד מרוויחים הכי הרבה?
מי הם שיאני השכר בקרב התפקידים השונים בהייטק, כמה מרוויח עובד ממוצע ואיפה נפתחות הכי הרבה משרות?
GotFriends, חברת ההשמה להייטק, מסכמת את הרבעון הראשון לשנת 2025 ומדווחת על נתוני השכר בקרב העובדים בתעשייה. לפי הנתונים של חברת GotFriends, התחומים המובילים בגיוס עובדים בהייטק ברבעון הראשון של 2025 הם: 29% מהמשרות שנפתחו הרבעון הן בעולמות ה-Security, 15% מהמשרות שנפתחו הרבעון הן בתחום ה-AI, 13% מהמשרות שנפתחו הרבעון הן מתחום ה-Fintech ו-9% מהמשרות שנפתחו הרבעון בתחום ה-Ad-Tech.
בנוסף, נרשמה ברבעון הראשון של 2025 עליה של 3% בשכר הממוצע לתפקידים טכנולוגיים בקרב סניורים בעלי 5 שנות ניסיון ומעלה שעמד על 38,183 שקל לחודש, לעומת 37,071 שקל לחודש בשנת 2024.
בין המקצועות שבהם נרשמה עליה בשכר הממוצע ברבעון הראשון של 2025:
שיאני השכר ברבעון הראשון של 2025 נותרו תפקידי מנהלי פיתוח וראשי צוותים עם שכר חודשי ממוצע העומד על 51,258 שקל, לעומת 46,815 שקל (עלייה של 9%).
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תפקידי תוכניתני C/C++ רשמו עליית שכר גבוהה של 10% כשהרוויחו ברבעון הראשון של 2025 שכר חודשי של 43,218 שקל, לעומת 39,242 שקל בשנת 2024.
תפקידי מנהלי מוצר רשמו אף הם עליית שכר גבוהה של 10% כשהרוויחו ברבעון הראשון של 2025 שכר חודשי של 41,525 שקל, לעומת 37,878 שקל בשנת 2024.
חוקרי אבטחת מידע רשמו עליה של 5% בשכר החודשי ברבעון הראשון של 2025 שעמד על 47,204 שקל לעומת 45,012 שקל בשנת 2024.
- מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת נשים
- איך מנהלי הביניים יכולים להרים את הארגון ולשנות את כללי המשחק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
מהנדסי אלגוריתמים רשמו עליה של 5% בשכר החודשי ברבעון הראשון של 2025 שעמד על 45,259 שקל לעומת 43,118 שקל בשנת 2024.
תפקידי תוכניתני Python רשמו ברבעון הראשון של 2025 עליית שכר יפה של 6% לשכר חודשי של 43,689 שקל לעומת 41,044 שקל בשנת 2024 ובתפקידי Data Analyst נרשמה עליית שכר של 4% ל-27,430 שקל בחודש לעומת 26,375 שקל בשנת 2024.
ברבעון הראשון של 2025 נרשמה גם עליית שכר של 3% בקרב בוגרים מצטיינים ששכרם הממוצע לחודש עמד על 17,500 שקל.
פערי השכר בין גברים לנשים בענף ההייטק הישראלי הצטמצמו ב-3% ועומדים על 8% כשהשכר הממוצע לגבר עומד על 40,657 שקל לעומת 37,647 שקל השכר החודשי לנשים.
לגבי נושא העבודה ההיברדית בענף ההייטק בישראל ניתן לראות כי 56% מהמשרות מציעות 2 ימי עבודה מהבית, 18% מהחברות מציעות יום עבודה אחד מהבית, 14% מהחברות מציעות 3 ימי עבודה מהבית ו-10% מהחברות מציעות עבודה מהמשרד בלבד, בעיקר חברות בעולמות ה-AI, Gaming ו- Security.
על אף העליות בשכר, נתוני הלמ"ס מצביעים על קיפאון במספר המשרות בענף. בינואר 2025 נרשמו כ-400.2 אלף משרות שכיר בהייטק - ירידה קלה של 0.5% לעומת דצמבר 2024, ועלייה מזערית של 0.2% בלבד לעומת ינואר אשתקד. למעשה, חלקו של ההייטק מכלל המשרות במשק נותר יציב על 9.8%. המשמעות היא שהשוק אומנם מתחזק בשכר, אך אינו מייצר מקומות עבודה חדשים בקצב משמעותי, ייתכן בשל מגמות של התייעלות או קשיים בגיוס הון חדש.
שכר של פי 3 מעובד ממוצע במשק
השכר הממוצע למשרת שכיר במשק בינואר הגיע ל-13,419 שקל - עלייה של 2.2% לעומת החודש המקביל בשנה שעברה (13,127 שקל),
כך שבהייטק כאמור עובד עם מעל 5 שנות ניסיון מרוויח כ-38 אלף שקל. כשמנכים את השפעת האינפלציה (מדד המחירים לצרכן), השכר הריאלי דווקא ירד, השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים עמד על 11,029 שקל, ירידה של 1.5% לעומת ינואר 2024. המשמעות היא שלמרות עלייה נומינלית
בשכר, כוח הקנייה של השכירים נשחק בשל עליית המחירים.
"הרבעון הראשון של 2025 מביא עמו רוח אופטימית לשוק ההייטק הישראלי – אנחנו רואים עלייה של 3% בשכר הממוצע ומגמה ברורה של התאוששות בגיוסים, למרות הטלטלות שעדיין ניכרות בארה״ב", מסרה שירי וקס, מנכ"לית GotFriends. "לצד ירידות בשווי החברות האמריקאיות ופיטורים מתוקשרים, כאן בישראל נרשמו אקזיטים חסרי תקדים. המגמות האלה ממחישות שוב עד כמה ההון האנושי שלנו הוא הנכס האמיתי – מה שמבדל את ההייטק הישראלי בזכות החדשנות, היצירתיות והיכולת לבצע ברגע האמת. אם נמשיך להשקיע באנשים, נוכל לצלוח כל אתגר ולהמשיך להוביל את התעשייה העולמית".
- 9.יפתח 25/04/2025 12:30הגב לתגובה זומדובר במשכורות גבוהותאך צריך לזכור שגם יש מסלא נמוך עליהם כך שהנטו לחיסכון קטן בהרבה ורק חלקמאוד קטן מהאוכלוסיה עובד שם.וגם משרתו לא מובטחת ויכולים לפטראותו בכל רגע נתון
- 8.אנונימי 21/04/2025 18:39הגב לתגובה זואולי במקום לעשות שכר ממוצע של גברים ונשים תעשו שכר ממוצע שעתי לגברים ונשים נשים מרוויחות פחות אבל באופן כללי נשים גם עובדות פחות. מספיק עם ההתקרבנות
- 7.אנונימי 21/04/2025 01:51הגב לתגובה זויוצאים לפי הערכות רשמיות 40 הייטקיסטים את המדינה ולא חוזרים גם לאחר שנה מיום היציאה. בספרים זה נראה יורד. מעניין למה זה קורה ישראל בעוד 30 שנה מיקס של ארגנטינה ודרום אפריקה. בהצלחה לכולם.
- 6.אנונימי 21/04/2025 00:41הגב לתגובה זומנהלי לקוחות בחברות תוכנה גלובליות מיקרוסופט גוגל סיילספורס וכד מרוויחים מעל למליון שח בשנה בקל. זה המקצוע הכי רווחי בהייטק.
- 5.אנונימי 20/04/2025 19:08הגב לתגובה זוRSU מכפיל את השכר שבטבלה לפחות. הנתונים חסרים ולא משקללים את השכר המלא שגבוה בהרבה.
- 4.מה עם מהנדס אוטומציה (ל"ת)אנונימי 20/04/2025 17:50הגב לתגובה זו
- 3.ff 20/04/2025 14:40הגב לתגובה זוfake data
- לאיזה כיוון (ל"ת)אנונימי 20/04/2025 19:02הגב לתגובה זו
- 2.אנונימיאפללו 20/04/2025 14:29הגב לתגובה זומרביח 60000 שח לחודש אני מלגזן
- 1.ברוטו 20 20/04/2025 14:16הגב לתגובה זויותר חשוב כמה מצליחים לחסוך בחודש ומה כוח הקנייה.מעדיף להשתכר פחות ולעבוד פחות במדינה בה כוח הקנייה שלי חזק יותר.ברכות למדינה על עושק מיסים יעיל בתמורה לכלום ושום דבר.
- טוס לניגריה שמאלני רקוב ובכיין (ל"ת)מנכל בהייטק 10/05/2025 18:31הגב לתגובה זו
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.
דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.
הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.
במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.
- העובדים הכי טכנולוגיים דווקא לא ממהרים לתת לבינה המלאכותית לעשות הכול
- הקשר בין תעשיית הביטוח למהפכת הטכנולוגיה: ״בלי ביטוח אין UBER ואין AI״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת הנשים
המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר
חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית
מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.
בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.
ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.
המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.
- חוק "שכר שווה" - מה זה ומדוע הוא כל כך חשוב?
- עובדות תבעו את הכללית בטענה לאפליה - ביהמ"ש הכריע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.
