נייס
צילום: לינקדאין

השנה שעובדי נייס ירצו לשכוח - השנה שברק עילם לא ישכח

כמה מניות קיבלו עובדי נייס, ומה ההפסד הממוצע לעובד בגלל הירידה במניה? 

רוי שיינמן | (17)

שנת 2024 היתה שנה קשה למניית נייס. התוצאות אומנם היו טובות, אבל ההודעה של ברק עילם על כוונתו לעזוב והפרישה בדיוק בסוף השנה, לצד השאלות סביב המוכנות של החברה למהפכת ה-AI, הציפו חששות כבדים של המשקיעים. בהדרגה התבררו החששות האלו כנכונים. עילם המנכ"ל במשך 10 שנים זכה להרבה אמון וקרדיט מהמשקיעים, וגם לחבילת תגמול שמנה במיוחד והעזיבה שלו כנראה נובעת מהפנמה שצריך להמציא את הגלגל מחדש, צריך להילחם בשוק משתנה ועילם שנלחם והצליח במהפכת הענן, לא רצה להוביל את נייס במלחמה החדשה.

הוא פרש ונכנס לתפקיד סקוט ראסל שמיד הנמיך ציפיות. המניה המשיכה לרדת והיא נסחרת כעת ב-154 דולר. את שנת 2024  היא פתחה בכ-200 דולר עלתה ל-260 דולר וסיימה ב-170 דולר. בחמש השנים האחרונות היא עלתה ב-7% בלבד. מסוף 2021 היא איבדה 50% מערכה. 

למשקיעים זה כואב, וגם לעובדים. השכר בחברות ההייטק לרוב מורכב משכר והטבות לצד מניות חסומות (RSU). כמות האופציות שמוענקת הולכת ופוחתת כשבעיקר שכבת ההנהלה הרזה מקבלת אותן. המניות החסומות הן הבונוס, הן מבטאות שכר של בין משכורת לאפילו 3 משכורות חודשיות, והפוטנציאל הגדול שלהן הוא שהן שוות יותר במקביל לעליית המניה. העובדים מקבלים אותן על פני מספר שנים, ומדובר במקרים רבים בחבילות מרשימות. המיסוי אגב הוא עם שני ראשים - חלק מס פירותי על השכר, לפי חישוב ההטבה בהקצאה והחלק האחר הוני - לפי שיעור מס נמוך יותר של 25%. 

כל העובדים מצפים להשבחה, זה כמובן לא תמיד המציאות, אבל המציאות של עובדי נייס היא שנה מאוד קשה מבחינת התגמול ההוני. בתחילת השנה החזיקו העובדים 1.7 מיליון מניות, הם קיבלו במהלך השנה  835 אלף מניות ומימשו 673 אלף. 


העובדים שקיבלו את ה-835 אלף מניות, הפסידו סדר גודל מוערך של כ-20%. זה הפסד אמיתי. כלומר, מבחינתם זה חלק מהתגמול השוטף, וכאשר המניה יורדת, זה הפסד של שכר-תגמול. קשה להעריך כמה זה יוצא לעובד, אבל כל העובדים שקיבלו מניות ומעל וותק ומעמד מסוים זה כולם, הפסידו במצטבר על פי ההערכה כ-40 מיליון דולר. זה מצטרף להפסד שיש להם ממניות קיימות ושם ההפסד גדול יותר כ-50 מיליון דולר. כלומר מאז תחילת 2024 ועד עתה העובדים הפסידו על המניות שלהם כ-90 מיליון דולר. זו הערכה, כי אי אפשר לדעת מה מחיר המניה בעת הקבלה ובעת המימוש לכל עובד. 


90 מיליון דולר כשלחברה סדר גודל של 8,700 עובדים זה בממוצע מעל 10 אלף דולר לעובד, אבל גם אם ננניח שכל העובדים מקבלים אופציות הרי יש כאלו שמקבלים הרבה ויש כאלו שמעט. יש כאלו שהשכר שלהם נפגע במאה אלף שקל ויש כאלו שב-10 אלף שקל. בכל מקרה, זה כסף גדול.

ובואו נבין כמה זה בפרופרוציה לסכום שמקבלים מדי שנה - כמות המניות שחולקה מבטאת סכום של כ-150-160 מיליון דולר, כלומר מדובר על הפסד של מעל חצי מהסכום שהתקבל. 

קיראו עוד ב"קריירה"


וזה קורה במקביל לכך שברק עילם גורף בממוצע 15 מיליון דולר בשנה ב-10 השנים שבהן הוא כיהן כמנכ"ל, וזה סכום שמרני. שמבטא את התמחור של האופציות ביום ההענקה, ונזכיר שב-5 השנים הראשונות של עילם כמנכ"ל המניה טסה ואיתה גם ערך האופציות. החבילה יכולה להיות הרבה יותר משמעותית,  ולמרות שהוא באמת מנכ"ל מצוין והוביל את החברה להישגים גדולים, זה מעט צורם כי העובדים בנייס וזה סוד ידוע בתעשייה, לא מרוויחים שכר גבוה במיוחד וגם כאמור המניות שלהן יורדות ויוצרות להם הפסד.  

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אנונימי 02/04/2025 16:47
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהחברה תשלים את הרכישה המחיר יעלה לאזור ה300 דולר למניה שווי החברה לא יפחת מ20 מיליארד דולר
  • 10.
    בשנים האחרונות ברק עסק בקפלן וככה זה נראה (ל"ת)
    עובד נייס 02/04/2025 05:03
    הגב לתגובה זו
  • פרוגרס 03/04/2025 23:13
    הגב לתגובה זו
    ניסה לעצור את הביזה של ההנהגה החרדית ולגייס את כל החרדים לצהל
  • גרשון 02/04/2025 23:03
    הגב לתגובה זו
    אל נתניהו הכושל לא אפשר זאת
  • 9.
    רמי 01/04/2025 20:12
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר לצפות ממנכל שיישאר לעד. הוא הוביל את החברה 10 שנים מצויינות. מה הטענה שצריך לקנוס אותו שהחליט לעזוב
  • 8.
    עובד החברה 01/04/2025 16:52
    הגב לתגובה זו
    מאז טבח נתניהו הפסדתי המון כסף
  • שי 02/04/2025 21:29
    הגב לתגובה זו
    כלכלת בעזרת השם של הגראנדמייזר הארור עשתה נזק
  • למה זה צריך לעניין אותנו (ל"ת)
    אנונימי 02/04/2025 14:43
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סבלנות חברה טובה זה ישתנה לטובה מה יורד עולה (ל"ת)
    יהודה 01/04/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גיל 01/04/2025 16:26
    הגב לתגובה זו
    תיגשו לאגף המכירות ותראו את הביצועים... איפה זה ואיפה התחזית
  • 5.
    יואב 01/04/2025 16:14
    הגב לתגובה זו
    הערך של האופציות שלי ירד ב7000 דולר בשנה האחרונה.. מקווה שהדיבורים על מכירה לסאפ נכונים ואצליח להחזיר חלק
  • סאפ לא יכולה להתגמש מעבר ל18 מיליארד ולכן לא תיסגר עסקה (ל"ת)
    אנונימי 02/04/2025 16:49
    הגב לתגובה זו
  • תמחק את התגובה בבקשה (ל"ת)
    אנונימי 01/04/2025 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בוכה הפסדתי רכב הגיע זמן להחליף מקום (ל"ת)
    אנונימי 01/04/2025 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לירוי ג 01/04/2025 15:59
    הגב לתגובה זו
    יש רק חברה אחת יותר גרועה מ נייס והיא SOLAREDGEהעובדים איבדו 95 אחוז משווי ה RSU ו ה ESPP שלהם
  • 2.
    אנונימי 01/04/2025 15:44
    הגב לתגובה זו
    באגף הכספים בנייס חילקו כמות יפה של אופציות מייחל ליום שתצא משם מצגת משקיעים בעברית שתחזיר את המוסדיים להשקיע בחברה.
  • 1.
    עובד נייס 01/04/2025 15:19
    הגב לתגובה זו
    תיקח את הוצאות השכר של נייס ותחלק במספר העובדים אתה תגלה שהשכר הוא ב20 אחוז מעל הממוצע בענף.
מפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוקמפוטר מחברה טכנולוגית, קרדיט: גרוק

ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?

הדס ברטל |

חברות טק ענקיות כבר החלו להודיע על פיטורים של אלפי עובדים, והן השתמשו ב-AI כתירוץ, או כסיבה לפיטורים. בהודעות הרשמיות נאמר כי הבינה המלאכותית יכולה לעשות את העבודה באופן מהיר יותר וזול יותר, למרות שיש מי שמפקפק בכך, ברור לכול כי ל-AI יהיה אימפקט משמעותי על עולם העבודה וכי הוא כבר מייתר מקצועות, משרות וכך גם אלפי עובדים בתעשיות מגוונות. כאשר גם תחומי עבודה שכביכול לא קשורים לעולם הטכנולוגיה מתחילים להיות מושפעים ממהפכה התעשייתי הרביעית, השאלה היא לא רק מי ייפגע, אלא גם מי יוכל לשרוד, לעבור שינוי ולהתפתח. המוקד אינו רק "האם יוחלף התפקיד שלי?", אלא "איך ייראה התפקיד שלי בעשור הקרוב?". בהסתמך על מחקרים, ניתוחים והצהרות חברות גדולות וכן מתוך פרשנות רחבה של שוק העבודה: קיימות שתי אפשרויות מרכזיות, האחת היא הסתגלות והתאמה, השנייה היא סיכון ממשי לפיטורים ועלייה בשיעור האבטלה, במיוחד אם השוק לא יתאזן בזמן.

דוגמה למי שמתכונן למהפכה ומנסה להוביל אותה במקום להיות מובל על ידה. דאג מקמילון, מנכ"ל ענקית הקמעונאות וולמארט, הבהיר השבוע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "בינה מלאכותית תשנה כל עבודה. פשוטו כמשמעו". לדבריו, השפעת הטכנולוגיה תהיה מקיפה, וחלק מהמשרות ייעלמו, בעוד אחרות יעברו שינוי משמעותי או ייווצרו מחדש.

הצהרתו מגיעה על רקע שורה של צעדים שמובילים מנהלים בכירים בחברות ענק כמו אמזון, ג'נרל מוטורס, פורד ו-JP מורגן, שהחלו להתריע בפני עובדים על הצורך להיערך לעולם עבודה חדש. וולמארט, שמעסיקה מעל 2.1 מיליון עובדים ברחבי העולם, כבר פועלת להתאים את מבנה כוח האדם לשינויים המהירים, גם אם בשלב זה גודלו צפוי להישאר יציב. לטענת החברה, תפקידים מסוימים יצומצמו, אחרים ייווצרו מחדש. אחד התפקידים החדשים שהושקו לאחרונה הוא "בונה סוכני בינה מלאכותית" שהם עובדים האחראים על פיתוח כלים שמבוססים על בינה מלאכותית וישמשו את צוותי הסחר.

במקביל, וולמארט בונה מערך רחב של הכשרות מחדש לעובדים שנדרש מהם לעבור הסבה או לפתח מיומנויות חדשות. ההשקעה בגיוון תפקידי שירות לקוחות, שליחויות, טכנאות ותחזוקה ממשיכה, כשמנגד תפקידים בתחום הרכש, ניתוח נתונים שגרתי או שירות לקוחות טלפוני נמצאים תחת בחינה מחודשת ובחלק מהמקרים לקראת שינוי עמוק.

לדבריו של מקמילון, השינוי לא צפוי להיות מידי אלא הדרגתי. אבל הארגון כבר נערך לרגע שבו רוב ממשקי התמיכה, מערכות הספקה והזמנות, יתבססו על סוכני בינה מלאכותית.

מחשב1
צילום: FREEPIK

מחקר: המחשב שינה את שוק העבודה - לא תמיד לטובת הנשים

המחקר, שנמשך כמעט ארבעה עשורים ובחן מיליוני נתונים משוק העבודה האמריקאי, מגלה איך חדירת המחשב למקומות עבודה שינתה את הרכב המגדרי של מקצועות רבים. בשנות השמונים והתשעים הטכנולוגיה פתחה דלתות לנשים והקטינה פערים, אך בתחילת שנות האלפיים נרשם מפנה שהחזיר חלק מהפערים. הדרישות החדשות לידע טכנולוגי, ובעיקר ידע בתחומי STEM, נהפכו למכשול שמונע מנשים להיכנס למקצועות שבהם טכנולוגיה נהפכה למרכזית

עוזי גרסטמן |

מחקר חדש של ד"ר אפרת הרצברג־דרוקר מהחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב בוחן לעומק כיצד חדירת המחשב למקומות העבודה בארה"ב בין 1980 ל-2017 עיצבה מחדש את דפוסי ההשתלבות של נשים וגברים במקצועות שונים. המחקר, שהתבסס על נתוני מפקדי האוכלוסין בארה"ב ופורסם בכתב העת Social Forces, עוקב אחר ההשלכות ארוכות הטווח של המחשוב - תהליך שנהפך במהלך השנים מכוח חדשני בשוליים לגורם מרכזי כמעט בכל תחום תעסוקה.

בשלביה הראשונים של המהפכה הדיגיטלית, בעיקר בשנות השמונים והתשעים, תרמה הטכנולוגיה לצמצום פערי המגדר. המעבר לעבודה שנשענת יותר על מחשבים הפחית את הדרישה לכוח פיזי במקצועות שבעבר נחשבו גבריים באופן מובהק, כמו עבודות תחזוקה מסוימות, תפקידים ניהוליים ואף תחומים רפואיים שונים. מקצועות שבהם היכולת לעבוד מול מחשב החליפה בהדרגה משימות פיזיות נהפכו לנגישים יותר לנשים, שהתמודדו קודם לכן עם חסמים ברורים. השינוי הזה לא רק איפשר לנשים להיכנס למקצועות חדשים, אלא גם תרם להגברת הנוכחות שלהן במשרות בעלות מדרג גבוה יותר.

ואולם עם תחילת שנות האלפיים התמונה התהפכה. ככל שהתלות במחשב גדלה וככל שמקצועות רבים החלו לדרוש ידע עמוק בתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - תחומי STEM - נוצרה מחדש חסימה מגדרית. מאחר שנשים עדיין מיוצגות בחסר במסלולי STEM, מקצועות שבהם הטכנולוגיה נהפכה לליבה המקצועית נותרו מאוישים בעיקר על ידי גברים. לפי המחקר, זהו מנגנון של "סגירה חברתית", שבו שליטה בידע טכנולוגי מתקדם נהפכת לתנאי סף שמקבע את ההפרדה בין נשים וגברים.

המחקר מתאר שלושה כוחות מרכזיים שפעלו במקביל במשך כ-40 שנה: הפחתת הדרישות הפיזיות שהרחיבה השתתפות נשים, שינוי עומס שעות העבודה שלא נמצא כבעל השפעה מהותית, ועלייה בדרישות לידע טכנולוגי שהגבילה מחדש כניסה של נשים למקצועות מתקדמים. שילוב המנגנונים האלה מסביר מדוע, למרות עלייה משמעותית בהשכלת נשים ובנוכחותן בשוק העבודה, רמת ההפרדה המגדרית במקצועות בארה"ב נשארה כמעט ללא שינוי מאז תחילת שנות האלפיים.

ד"ר הרצברג־דרוקר מציינת כי התובנות מן העבר חיוניות גם להבנת העתיד. לדבריה, ככל שטכנולוגיות חדשות ובהן בינה מלאכותית ייהפכו לגורם מרכזי בשוק העבודה, קיים סיכוי ממשי שהפערים יעמיקו אם נשים לא יגבירו את נוכחותן במסלולי הכשרה טכנולוגיים. העלייה המתמשכת בדרישות המומחיות עלולה לייצר שוב מחסום מגדרי - הפעם באופן חד ומשמעותי יותר.