בורסה
צילום: שלומי יוסף

האם השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?

ראוי להמשיך ולשמור על ההפרדה בין פיקוח רגולציה לבין אכיפה והשיטה של האחדה בין השניים לצד "אכיפה משולבת" כשיטה לניהול חקירה פיננסית מהווה שימוש מופרז בכוחם של גורמי האכיפה והרגולטורים
עו"ד ערן שחם-שביט |

בימים האחרונים התבשרנו כי כחלק מ"מהלך אסטרטגי לחיזוק האכיפה" הקימה רשות ניירות ערך מחלקה חדשה שתאחד את מערך האכיפה המנהלית ותחום הביקורת הרגולטורית תחת מחלקה אחת.

לגורמים המפוקחים, לנושאי משרה וכן לתאגידים המוצאים עצמם תחת פיקוחה של הרשות עשוי הדבר להיראות כשינוי ארגוני פנימי יעיל (המצמצם בעת מלחמה משרת מנהל מחלקה) אולם, מדובר בבשורה של ממש לשוק ההון הישראלי, המשתלבת עם מגמה קיימת במשטרה ביחס לאכיפה כלכלית, ועל כן הפעילים בשוק ההון נדרשים לעקוב בתשומת לב לפעילות מחלקת ביקורת ואכיפה. 

המגמה הידועה בכינויה "אכיפה משולבת" שצברה תאוצה בשנים האחרונות, בפעילות האכיפה במשטרת ישראל ובגופים רגולטוריים נוספים הינה מתודה "מיובאת", בעיקר מארה"ב, שבה משתלבים ומפעילים סמכותם גורמים רגולטוריים שונים לצד גורמי האכיפה. שיטת החקירה המשולבת בין רגולטורים וגורמי אכיפה שונים ננקטה בעבר בישראל בהצלחה כנגד ארגוני פשיעה והתארגנויות טרור. אבל, החליט מי שהחליט, לאמץ אותה גם לטובת חקירות המתנהלות כנגד חברות על חשדות בתחום הפיננסי שלעיתים אפילו לא מגיעים לרף הפלילי.

מתחילתה של חקירה בתחום הפיננסי - תאגידי, נכנסת לפעולה, לצד אותה חקירה ובמקבילה לה, מערכת מאורגנת של רגולטורים הפועלת בתיאום מלא עם הפרקליטות. 

הבעיה היא שהרגולטורים נשענים על "ראייה מנהלית" (רף ראייתי קל באופן יחסי) שעל פי רוב - מדובר בפראפרזה משטרתית בדבר ליבת החשד שבבסיס החקירה ואל מול הדבר, כוחם לפגוע בפעילות החברה הוא עצום. 

הליכים אלה גורמים לרוב לחרושת שמועות בדבר יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה לאור זימונה, לשם הדוגמא לשימוע אצל רגולטור בהחלטתו לביטול רישיון בטענה שפעילותה של החברה נוגדת את אחד מהתנאים לקבלתו. 

עורך דין ערן שחם שביט

המשמעות של דרך הפעולה הזו, מחייבת את הנהלת החברה להתמודד עם פעילות אכיפה מגוונת, רב תחומית, שמפעילה לחץ עסקי, נוסף ללחץ חקירתי, מכיוונים שונים, בו זמנית ולאורך זמן ומחייבת את מייצגיה להתמודד ולהתמחות בהליכים מנהליים מול רגולטורים ורשויות מדינה כשהבסיס הוא אותה חקירה פלילית המתנהלת במקביל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ניתן לטעון כי מדובר בדרך מאבק ראויה בארגון פשיעה שלמען הכרעתו נדרש לגייס את כל משאבי מערכת אכיפת החוק. אולם, התנהלות זו אינה מנת חלקם של ארגוני פשיעה בלבד, אלא היא מופנית גם לחברות ציבוריות, שידוע כמעט מהשלב הראשון של החקירה, שאין בממצאים ובראיות כלפיה חשדות של פעילות פשיעה (ולבטח שלא פעילות פשיעה מאורגנת). נקיטת פעולות "משולבות" אלה כלפי מי שאינו ארגון פשיעה הן אקט דורסני שדווקא פוגע באמון הציבור ברשויות המדינה.  

אז איך הקמת המחלקה החדשה ברשות ני"ע משתלבת עם האמור? ברשות הייתה נהוגה הפרדה מהותית בין היחידות שעניינן "פיקוח" רגולטורי שוטף לבין יחידות האכיפה שבכוחן להטיל סנקציה. הפרדה זו איפשרה ניקיון מחשבתי, והפרדה שאינה רק רעיונית בין רגולציה לבין אכיפה. החיבור הנוכחי צפוי לבטל זאת ועולה חשש "פיקוח" יגוייס לשם האכיפה תוך ביטול החשיבה הביקורתית הנחוצה טרם הטלת סנקציה. 

המשמעות היא שפעולות פיקוח שגרתיות עשויות להתפתח לאירועי אכיפה ביתר קלות כשם שחקירה שינתה פניה לזירות רגולציה מכוחה: למשל חקירת קבלנים עשויה להוביל להליכים מנהליים בפני רגולטורים מקצועיים שונים כדוגמת החלטת רשם הקבלנים לבטל לאלתר רישיון של החברה הקבלנית, לרבות הליכי ערר על החלטה ולהליך משפטי בפני ועדת הערר בבית המשפט המחוזי.

לסיכומו של עניין, ראוי להמשיך ולשמור על ההפרדה בין פיקוח רגולציה לבין אכיפה והשיטה של האחדה בין השניים לצד "אכיפה משולבת" כשיטה לניהול חקירה פיננסית מהווה שימוש מופרז בכוחם של גורמי האכיפה והרגולטורים. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.