האם השינוי הארגוני ברשות ני"ע הוא צעד נוסף לאכיפה דורסנית?
בימים האחרונים התבשרנו כי כחלק מ"מהלך אסטרטגי לחיזוק האכיפה" הקימה רשות ניירות ערך מחלקה חדשה שתאחד את מערך האכיפה המנהלית ותחום הביקורת הרגולטורית תחת מחלקה אחת.
לגורמים המפוקחים, לנושאי משרה וכן לתאגידים המוצאים עצמם תחת פיקוחה של הרשות עשוי הדבר להיראות כשינוי ארגוני פנימי יעיל (המצמצם בעת מלחמה משרת מנהל מחלקה) אולם, מדובר בבשורה של ממש לשוק ההון הישראלי, המשתלבת עם מגמה קיימת במשטרה ביחס לאכיפה כלכלית, ועל כן הפעילים בשוק ההון נדרשים לעקוב בתשומת לב לפעילות מחלקת ביקורת ואכיפה.
המגמה הידועה בכינויה "אכיפה משולבת" שצברה תאוצה בשנים האחרונות, בפעילות האכיפה במשטרת ישראל ובגופים רגולטוריים נוספים הינה מתודה "מיובאת", בעיקר מארה"ב, שבה משתלבים ומפעילים סמכותם גורמים רגולטוריים שונים לצד גורמי האכיפה. שיטת החקירה המשולבת בין רגולטורים וגורמי אכיפה שונים ננקטה בעבר בישראל בהצלחה כנגד ארגוני פשיעה והתארגנויות טרור. אבל, החליט מי שהחליט, לאמץ אותה גם לטובת חקירות המתנהלות כנגד חברות על חשדות בתחום הפיננסי שלעיתים אפילו לא מגיעים לרף הפלילי.
מתחילתה של חקירה בתחום הפיננסי - תאגידי, נכנסת לפעולה, לצד אותה חקירה ובמקבילה לה, מערכת מאורגנת של רגולטורים הפועלת בתיאום מלא עם הפרקליטות.
הבעיה היא שהרגולטורים נשענים על "ראייה מנהלית" (רף ראייתי קל באופן יחסי) שעל פי רוב - מדובר בפראפרזה משטרתית בדבר ליבת החשד שבבסיס החקירה ואל מול הדבר, כוחם לפגוע בפעילות החברה הוא עצום.
- חצי מהעסקים הקטנים העלימו מס - הישרדות או עבריינות?
- רשות המסים במבצע בצפון: קיבלו עשרות אלפי שקלים במזומן ולא דיווחו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הליכים אלה גורמים לרוב לחרושת שמועות בדבר יכולתה של החברה לעמוד בהתחייבויותיה לאור זימונה, לשם הדוגמא לשימוע אצל רגולטור בהחלטתו לביטול רישיון בטענה שפעילותה של החברה נוגדת את אחד מהתנאים לקבלתו.
עורך דין ערן שחם שביט
המשמעות של דרך הפעולה הזו, מחייבת את הנהלת החברה להתמודד עם פעילות אכיפה מגוונת, רב תחומית, שמפעילה לחץ עסקי, נוסף ללחץ חקירתי, מכיוונים שונים, בו זמנית ולאורך זמן ומחייבת את מייצגיה להתמודד ולהתמחות בהליכים מנהליים מול רגולטורים ורשויות מדינה כשהבסיס הוא אותה חקירה פלילית המתנהלת במקביל.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
ניתן לטעון כי מדובר בדרך מאבק ראויה בארגון פשיעה שלמען הכרעתו נדרש לגייס את כל משאבי מערכת אכיפת החוק. אולם, התנהלות זו אינה מנת חלקם של ארגוני פשיעה בלבד, אלא היא מופנית גם לחברות ציבוריות, שידוע כמעט מהשלב הראשון של החקירה, שאין בממצאים ובראיות כלפיה חשדות של פעילות פשיעה (ולבטח שלא פעילות פשיעה מאורגנת). נקיטת פעולות "משולבות" אלה כלפי מי שאינו ארגון פשיעה הן אקט דורסני שדווקא פוגע באמון הציבור ברשויות המדינה.
אז איך הקמת המחלקה החדשה ברשות ני"ע משתלבת עם האמור? ברשות הייתה נהוגה הפרדה מהותית בין היחידות שעניינן "פיקוח" רגולטורי שוטף לבין יחידות האכיפה שבכוחן להטיל סנקציה. הפרדה זו איפשרה ניקיון מחשבתי, והפרדה שאינה רק רעיונית בין רגולציה לבין אכיפה. החיבור הנוכחי צפוי לבטל זאת ועולה חשש "פיקוח" יגוייס לשם האכיפה תוך ביטול החשיבה הביקורתית הנחוצה טרם הטלת סנקציה.
המשמעות היא שפעולות פיקוח שגרתיות עשויות להתפתח לאירועי אכיפה ביתר קלות כשם שחקירה שינתה פניה לזירות רגולציה מכוחה: למשל חקירת קבלנים עשויה להוביל להליכים מנהליים בפני רגולטורים מקצועיים שונים כדוגמת החלטת רשם הקבלנים לבטל לאלתר רישיון של החברה הקבלנית, לרבות הליכי ערר על החלטה ולהליך משפטי בפני ועדת הערר בבית המשפט המחוזי.
לסיכומו של עניין, ראוי להמשיך ולשמור על ההפרדה בין פיקוח רגולציה לבין אכיפה והשיטה של האחדה בין השניים לצד "אכיפה משולבת" כשיטה לניהול חקירה פיננסית מהווה שימוש מופרז בכוחם של גורמי האכיפה והרגולטורים.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
