ברנמילר: עסקה של 3.6 מיליון דולר מול לקוח שני בברזיל
חברת האנרגיה המתחדשת ברנמילר מדווחת על הסכם בסך 3.6 מיליון דולר למכירה של מערכות אגירת האנרגיה שלה ללקוח נוסף בברזיל, חברת Detronic Energia. דטרוניק עוסקת בייזום ופיתוח של מתקני אנרגיה סולארית והיא הלקוח השני של ברנמילר במדינה, לאחר ההסכם עם פורטלב (Fortlev).
התמורה תשולם בהתאם לעמידה ב-5 אבני דרך כשמחציתה צפויה להתקבל בחצי השנה הקרובה. המערכת עצמה עתידה להימסר לדטרוניק ברבעון השני או השלישי של 2022. יצוין כי דטרוניק טרם קיבלה אישור ממפעילת רשת החשמל בברזיל לחיבור המערת של ברנמילר אליה, והדבר הינו אחד מהתנאים המתלים לעסקה. נכון לסיכום הנוכחי בין הצדדי, היה ולא יתקבל האישור תוך 60 יום יוכלו לבטל את העסקה.
המערכת שתקבל דדטרוניק קרויה bGen, ובאמצעות שריפה מבוקרת של שבבי עץ (ביומסה) היא מייצרת אנרגיה תרמית. כך, המערכת מנצלת בין השאר שאריות מכריתת עצים ובירוא יערות לטובת ייצור אנרגיה, במקום שאלה יזרקו לשווא. לפני כחודש הודיעה ברנמילר כי סיימה את ייצור המערכת ובמבדקים ההנדסיים שערכה לה נמצא שזו עומדת בתפוקות להן התחייבה מול פורטלב, הלקוח הראשון שלה כאמור, שרכש ממנה את המערכת ב-380 אלף דולר.
ברנמילר תשווק תשווק בברזיל ובקולומביה את המערכת באמצעות פורטלב והחברה חתמה על הסכמים מחייבים להפצת המערכת גם בהונגריה, סלובקיה, רומניה, בולגריה, אוקראינה, אוסטריה, גרמניה וספרד.
- באיחור של שנה וחצי: ברנמילר חנכה מערכת באיטליה. תגיע ל-50 מיליון השנה?
- בזמן שהכסף בקופה אוזל: ברנמילר מתקרבת לרישום בנאסד"ק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברנמילר, שבשליטת אבי ברנמילר, הוקמה ב-2012 ובתחילת הדרך התמקדה בפתרונות ליצירת אנרגיה תרמו-סולארית, אולם בהמשך הדרך כשהמחירים של יצור אנרגיה באמצעות פאנלים סולאריים הפכו תחרותיים יותר, עברה לפיתוח של פתרונות אגירת חום. החברה מקימה פרויקט המשלב אנרגיה תרמו-סולארית ופאנלים פוטו-וולטאיים בפארק התעשיות רותם, וחתומה על פרויקטים של אגירה מול המרכזי הרפואי גליל בנהריה, ענקית האנרגיה ENEL מאיטליה וחברת החשמל של ניו-יורק.
במחצית הראשונה של 2020 רשמה ברנמילר הפסד תפעולי של כ-6 מיליון שקל. בחברה פרסמו לאחרונה יעדי מכירות של מיליארד שקל בעוד כשבע שנים. לפי תחזיות החברה ב-2023 תגיע למכירות של 100 מיליון שקל, כלומר כדי להשיג את היעד תצטרך להכפיל את המכירות פי עשרה בארבע שנים.
"השוק התעשייתי בברזיל מפותח ועצום בגודלו. השימוש בטכנולוגיית האגירה שלנו תאפשר לחברת דטרוניק למכור ללקוחותיה וללקוחות אחרים נוספים בעתיד לעבור מאנרגיה פוסילית, יקרה ומזהמת לאנרגיה ירוקה, זמינה וזולה", כך אמר דורון ברנמילר, משנה למנכ"ל ברנמילר אנרג'י. "לדטרוניק פייפליין גדול של פרויקטים נוספים, כך שעסקה זו עשויה להוות סנונית ראשונה מבין רבות בברזיל ועבור דטרוניק עצמה בפרט".
- 5.המערכת של אוגווינד עדיפה בהרבה.. (ל"ת)07/02/2021 17:29הגב לתגובה זו
- 4.נאור 07/02/2021 13:30הגב לתגובה זוהחברה לא ירוקה בעליל מאחר והיא משתשמשת בעצים להפקת אנרגיה. הלקוחות שלה הם בעיקר בברזיל כאלה שמתמחים בהריסת יערות גשם וכעת רוצים בעזרתה למקסם את ההרס.
- כן נקי וירוק 07/02/2021 15:54הגב לתגובה זונפוצה וצומחת אפילו באירופה.מדובר בפסולת, שבמקום הטמנה נשרפת בצורה מבוקרת וללא פליטות מזהמים.
- 3.יופי של חברה, אבל הרבה שורטריסטים ומסחר יומי עליה (ל"ת)כפיר 07/02/2021 11:32הגב לתגובה זו
- 2.מתחילה לתת גז, רק ההתחלה (ל"ת)גיא הלל 07/02/2021 11:31הגב לתגובה זו
- 1.עידו 07/02/2021 11:31הגב לתגובה זומכיר את הטכנולוגיה, לא פסגת הטכנולוגיה אך בהחלט עונה על צורך מוחשי בשוק עצום של תעשייה. יכולת שינוע מהירה ופשוטה של המוצר ויכולת שימוש בכל מקום על הגלובוס יביאו לטיסה במניה בקרוב.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
