ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

דורי בנייה: אושר הסדר האכיפה עם רשות ניירות ערך

ועדת האכיפה המנהלית אישרה את הסדר האכיפה המנהלי לאחר שהחברה הכלילה פרטים מטעים בשישה דוחות כספיים; החברה הודתה בהכללת הפרטים המטעים ותשלם קנס של 1.5 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד |

ועדת האכיפה המנהלית אישרה הסדר אכיפה בין רשות ניירות ערך לחברת דורי בנייה, במסגרת ההליך המנהלי בעניינה שעסק בהכללת פרטים מטעים בשישה דוחות כספיים. לאחר שהודתה בפרטים, הוטל על החברה עיצום כספי של 1.5 מיליון שקל בפועל ועיצום של 1.5 מיליון שקל על תנאי בגין העברות.

לקריאה נוספת:

> אחרי הפסדי ענק בדורי בניה - הסדר ראשון נגד מנהל הבקרה התקציבית

המחדל בדורי בנייה - משרד רואי החשבון E&Y בין האחראים

במסגרת ההסדר, הודתה החברה בהכללת פרטים מטעים בשישה דוחות כספיים של דורי בניה שפורסמו בשנים 2012-2014. הפרטים המטעים שהתגלו הביאו לכך שדורי בניה נאלצה לבצע במהלך שנת 2014 "הצגה מחדש" (Restatement) של הדוחות בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים. הטעויות בדוחות נבעו משימוש מודע בפרקטיקות חשבונאיות פסולות בקביעת אומדני העלויות וההכנסות של החברה.

בגין עברות אלו הוטלו על החברה אמצעי האכיפה הבאים: 1.5 מיליון שקל עיצום כספי בפועל, עיצום כספי על תנאי בסכום של 1.5 מיליון שקל, נקיטה בצעדים למניעת הישנות ההפרות, ובהם גיבוש נוהל דווח בדגש על הכנת דוחות כספיים, תוך שלושה חודשים מיום אישור ההסדר על ידי הרכב ועדת האכיפה המנהלית.

ההסדר, הינו חלק מתיק מנהלי רחב היקף שהוגש גם כנגד ארבעה נושאי משרה בחברת דורי וכן כנגד רואה החשבון החיצוני של החברה. במהלך שנת 2019 הגיעו מנהל הבקרה התקציבית בוריס אברהמוב ורואה החשבון החיצוני של החברה רונן קימחי להסדרי אכיפה עם הרשות אשר אושרו על ידי ועדת האכיפה המנהלית.

במסגרת ההסדרים שאושרו על ידי הוועדה, הוטלו על אברהמוב עיצומים כספים בפועל בסכום של 200 אלף שקל וכן עיצום דומה על תנאי, ומניעת כהונת נושא משרה בכירה בגוף מפוקח בפועל לשנתיים. על רואה החשבון קימחי הוטלו בגין שתי הפרות מבין שש הפרות, עיצום כספי בגובה של 150 אלף ש"ח בפועל וסכום דומה על תנאי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: