סקופ: קיפאון בהכנסות וזינוק של 37% ברווחי הרבעון השני של 2018
קבוצת סקופ 2.28% העוסקת ביבוא ושיווק חומרי גלם ומוצרים מפלדה ומתכות, דיווחה על תוצאותיה לרבעון השני של 2018, עם עלייה של כ-0.2% בהכנסות, שיפור מהותי בשולי הרווחיות הגולמית וזינוק של 37% ברווח הנקי. מניית סקופ עלתה כ-8% מתחילת השנה והחברה נסחרת כעת במכפיל 10 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות החברה בניהולו של גיל חבר הסתכמו בכ-300.3 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, עלייה של כ-0.2% לעומת הכנסות של כ-299.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-31.8 מיליון שקל, זינוק של כ-37.2% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-23.2 מיליון שקל.
שיפור ברווחיות הגולמית סידר את השורה התחתונה
הרווח הגולמי הסתכם בכ-101.2 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, על שולי רווחיות גולמית של כ-33.7%, מדובר בעלייה של כ-15.3 מיליון שקל או 17.8% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-85.9 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-28.7%.
כנגד השיפור ברווחיות הגולמית כאמור, החברה הציגה גידול של כ-5 מיליון שקל בהוצאות התפעול ברבעון השני של 2018, כאשר שולי הוצאות התפעול הסתכמו בכ-20.3%, לעומת שולי הוצאות תפעול של כ-18.6% ברבעון המקביל אשתקד.
- סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות
- סקופ: ירידה של 5% בהכנסות הרבעון הראשון ל-290 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאמה, הרווח התפעולי הסתכם בכ-40.3 מיליון שקל ברבעון השני של 2018 על שולי רווחיות תפעולית של כ-13.4%, מדובר בזינוק של כ-34.3% לעומת הרווח התפעולי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-30 מיליון שקל, על שולי רווחיות תפעולית של כ-10%.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
לצד בנק ישראל, גם אגף התקציבים באוצר מתנגד להטלת מס נוסף על הבנקים. מאיגוד הבנקים נמסר כי הדו"ח "שומט את הקרקע" מתחת ליוזמת שר האוצר, מאחר שהצוות שמונה על ידו אינו ממליץ בפועל על מס, אלא מציג מורכבות ומעביר את ההכרעה לדרג המדיני. לדבריהם, קידום מס כזה למרות ההתנגדות המקצועית עלול לפגוע בציבור הרחב.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
